דפוסי ההתנהגות אלו נתנים לשנוי מה גורם לכך

יש לי חבר שנתיים וחצי אנחנו בני 26 אני בעלת רקע בקשרים נוספים שהיו לי ולא לעולם לא היתה חברה ולו ידידה כלום בבית לא קיבל מספיק חום ואהבה מלבד עלבונות לפני מה שנראה לי גם לו חום ואהבה מספקת בעייתי למדי למרות שרואים שהוא צמא למגע של אישה וחום ואהבה הוא בן בכור וכול הסיפוקים והצרכים שהיה צריך קיבל בבית לא חסר לו וסר לו משהו בתקופה האחרונה מזה חצי שנה שמיתי לב לבעיות מוזרות בקשר לגבי דפוסי התהגות וחשיבה שלו כמו שאם למשל אחנו רבים והוא לא מקבל נשיקה וחיבוק ממני כמו ילד קטן אז הוא קם והולך לא מקשיב עושה לי דווקא כיון שלא קיבל את מה שרוצה ואפילו לא מקשיב מתעלם מהתחושות והרגשות שלי לאחר זה מה מתקשר ואומר את צודקת סליחה אולי איזה מאה פעם וכול הזמן אותו סרט אובססיה או מה???. אני מתחרפנת האם יש מצב שדפוס כזה ישתנה אי פעם לטובה?? והן לרעה?? ואיך אפשר להתייחס אליו שאני כועסת אני לא מסוגלת ליצור קריבה קודם אני יורה ואח"כ משלימה ומתפייסת ושנית כול אם אני עושה לא דווקא הוא מחזיר דוקא מה לעשות?? האם יכול להיות שבנאדם חושב בצורה פזיזה מבלי לחשוב האם זה נכון לי.? והאם זה יפגע במישהו ?? ללא כול הגיון זה הגיוני בכלל .?? האם זאת הפרעה ?? איך בנאדם בוגר לא חושב לפני מה שהוא עושה ?? קודם פוגע ואח"כ חושב ?? הוא עושה ומצטער ואומר אני לא מודע למה שאני עושה זה נורמלי כמו ביציאות באין כניסה לא שולט במחשבה וישר יורה החוצה האם יש סכוי שישתנה בכך ??? וכיצד ?? איך עלי להתמודד עם זה גם כן? נוסף לכך קשה לי לקלף אותו לפתוח אותו אני מרגישה שקשה לו לחשוף בפני דברים איך אפשר לשחרר אותו .?? ולגרום לו להיחשף בפני ?? אני מספרת לו הכול עלי?? יש לו גם בעיה של חוסר טקט שמובילה לכעסים נוספים ששוב לא חושב לפני מה שאומר עושה מה עושים ?? כול זה מוביל לתקיעות בזוגיות ולהרס בה אז איך בכול זאת מתמודדים מבלי שאף אחד מאיתנו יפגע אין ברשתנו כסף לטיפול זוגי ואני מיואשת מה לעשות ?? האם זאת אבוססיה ההתהגות שחוזרת על עצמה וכול פעם במצב חר ללא שינוי מעין טבע שני ואני מתחרפנת

היי תודה מקרב הלב על היחס באמת 1. הפתיחות בנינו דיי עצומה אני בנאדם כנה וביקורתי נורא כנה על כול שטות שעושה יש לי מה להעיר ואני אומרת לו הכול בצורה גלויה והוא אומר שאני כנה איתך למרות שמשהו בהרגשה שלי אומר שיש דברים שהוא מסתיר לפעמים כדי לא להוסיף אש למדורה ואני מרגישה מעין חוש 6 ומתעצבנת וברמה העקרונית אנחנו מדברים על הכול בחופשיות למרות שקשה לו לדבר על דברים שאמא שלו אומרת לרעתי למשל ואבל על שאר האנשים אין לו בעיה לשתף יש דיי פתיחות נראה לי פשוט מרוב שניפגעתי ממנה בהתחלה הוא לא רוצה שאדע עוד דברים בכדי שלא אקח לללב וברמה העיקורנית קשה לקלף אותו מצד שני כי הוא מפחד שלא ניפגע 2.מה שטוב ביחסים שאנחנו אוהבים לטייל ביחד , אוהבת לשבת לשתף אותו והוא מייעץ לי דברים כמו חברה טובה הוא תומך בי שקשה לי שאני עצובה בגלל פרנסה לימודים וכ"ו מרגיע אותי שאני בלחץ מפנק אותי ודואג לי הוא שומר מצוות כמוני שהוא חרוץ ללמוד ועובד לא בטלן שזה לעצמו טוב ויהיה טוב לי בעתיד 3.אני רוצה שהזוגיות הזו תקח אותי למקום רגוע מבלי שאצתרך להגיד לו למה עישת ככה ולמה לא עישת ככה שיתנהג כמו בנאדם בוגר ושתגובתיו ישתנו ואני ילמד גם להשתנות בגישה שלי כדי שיהיה לנו קל יותר אני מאמינה שגם התגובה וביקורת שלי גורמת להעצמה יותר של הדברים מיצדו אך אפשר שהוא יתן את עצמו וגם אני איך עושים את זה?? ואיך אותו יותר מחושב בהתנהגות שלו והרי הוא פזיז בהכול ופזרן עושה הכול באימפלסביות ולרוב טועה ושוב מריבה מה לעשות שנוי בגישה שלו ושלי? 4 מה שמפריע לי מהכול התגובה שלו שהוא לא חושב לפני שאומר ועושה משהו זה הכי קשה לי יותר מהכול למה ???? זה קורה לו והאם זה ניתן לתיקון היחס ותגובה של חוסר טאקט ומחשבות המהירות 5 המשמעות כבר עכשו נורא קשה לי אני מיואשת לגמרי מכול זה אבל משהו בתוכי לא נותן לי להיפרד ממנו ואני ממנו אני ל יכולה אני קבלתי סטירת לחי אני לא יודעת אך אסתדר עם זה הוא פוגע בעוד אנשים שמסביבו לא רק בי וזה קשה תחושה של כאב ומועקה מרגישה תקועה וחסומה בתוך מערובלת שאני לא מצליחה לצאת ממנה וקשה ככה לגלות פנים חדשות מלחיץ