12 שנים נשואים המשך

שוב תודה על התשובה זה מאוד עוזר לי. מבחינתי נאמנות היא להיות אחד עבור השני, בלי אף אחד באמצע.כמו לפי המילון "שאפשר לבטח בו, מסור מכל לבו" שאני חושבת על חברות עם בעלי אני יודעת שיש בי בעיה והיא שאני די דבק ,רוצה אותו איתי כמה שיותר (למרות שאני מנסה לשלוט על הבעיה הזאת כמה שיותר ולא להיות חונקת, ואני חושבת שאני די מצליחה), אבל מבחינתי בחברות צריך להיות חידוש, משיכה, אהבה, מטרות משותפות, תשוקה, השקעה, לדעת לותר שצריך, וגם לעמוד על שלי או שלו , היתחלקות..... לדעת שיש בצד השני אוזן קשבת שמוכן לעשות הכל למעני כי אני חשובה לו ולהפך, שאני מבקשת משהו או אומרת אני מצפה להבנה ולרצינות ולא להגיד בסדר בסדר שזה לא באמת. אהבה - היא תחושה חזקה , צורך לקירבה , נגיע , געגועים ,.... שגיליתי את הקשר אני לא כל כך יודעת מה הרגשתי אולי הרגשתי חסרת עונים, עצובה, מבולבלת,חוסר הבנה למה הוא צריך את זה , חשבתי אולי יותר עם הראש ולא כל כך עם הלב איך להמשיך? מה לעשות? האם אני רוצה להמשיך את חיי ללא החיבוקים שלו? מתי אני כעסת?? שלוקחים אותי קברורה , שמעליבים אותי, שלא מיתיחסים אלי ברצינות או מזלזלים בי, שמסתירים ממני דברים או משקרים . הציפיות ממנו היום זה רצון שלו להישתנות, לנתק לגמרה את הקשר עם אחרת, להגיד לי כל דבר בפנים, לפתור בעיות ביחד, לעבוד על הזוגיות על הביחד , לקבוע מטרות , להיתבונן על העתיד ביחד .לקדם את הילדים, שיואב אותי , שהיתגעגעה , חופשיות ..... ההיתמודדות מול הסגירות מאוד קשה לי , בשיחות שהיו לנו היתחננתי שהיפתח את ליבו וידבר. מה אני לוקחת לעצמי מההמלצה לחברה אני חושבת שהכל . אני רוצה לשתף אותך בזה שהיום דיברנו הרבה ולמרות שעדיין בתוחי קשה לי להאמין בו בקשר לקשר שהיה לו , אני מוצאת בו רצון להישתנות, להיות ביחד להישתנות בעזרת טיפול. גם היה בינינו קירבה מגע של געגוים אנו חושבים שאולי מומלץ שיפנה לפסיכולוג שיעזור לו להחלית מהו רוצה. ולאחר מזה לשלב איזה טיפול זוגי ביחד , וכל זה ביחד עם שיתוף בינינו והשקעה אני מאוד מכווה שאני הצליח לשלוט בעצמי ולא לחנוק אותו אלה לדעת גם לתת לו את השקט שהוא צריך . ההתכתבות שלי איתך עוזרת לי מאוד בימים הקשים האלה, היתי רוצה לקבל ממך דרך לעזור לו . המון תודה !!!!!!!!!!!