סרטן הערמונית - טיפול מיותר?

מאת: יפעת גדות | | Nfc.co.il מחקר מראה כי גישה של המתנה ומעקב צמוד אינה מנוצלת מספיק על-ידי גברים הסובלים מסרטן הערמונית בשלב מוקדם פחות מעשרה גברים הסובלים מסרטן הערמונית בשלב מוקדם ומתאימים מבחינה רפואית לבחור במעקב צמוד במקום בטיפול אקטיבי בוחרים באסטרטגיה זו, מדווחים חוקרים. הממצאים מראים כי גברים רבים בסיכון נמוך להתפשטות הסרטן שלהם מטופלים אולי שלא לצורך. המחקר כלל 1,886 גברים עם סרטן הערמונית. כ-16% מהגברים סבלו מסרטן הערמונית בשלב מוקדם, שהיה מוגבל לאזור הערמונית ומאופיין בסיכון נמוך מאוד להתפשט - ולכן היו מתאימים לבחור באסטרטגיה של "עמידה על המשמר", הכוללת מעקב צמוד על גדילת הגידול. אך רק 9% בחרו בגישה זו, לדברי החוקרים. המחקר הוצג בסימפוזיון 2007 בנושא סרטן הערמונית ומומן על-ידי האגודה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית, האגודה האמריקנית לרדיולוגיה ואונקולוגיה רפואית והאגודה לאונקולוגיה אורולוגית. לעמוד על המשמר =========== 'לטפל' או 'לא לטפל' היא אחת הדילמות הקשות ביותר איתה מתמודד גבר הסובל מסרטן הערמונית, במיוחד אלו עם גידול קטן שלא התפשט מחוץ לערמונית והוא ניתן לריפוי. מאחר שסרטן הערמונית לעיתים קרובות גדל כל כך לאט עד שאינו הופך למצב קטלני, רבים מגברים אלו, במיוחד גברים קשישים, עשויים למות מגורמים אחרים לפני שהסרטן יגרום לבעיה כלשהי. אך אצל חלק מהגברים, ללא טיפול הסרטן יתפשט מעבר לערמונית, ואז, לא ניתן יהיה לרפא אותו. כתוצאה מכך, קיימים ספקות מזה זמן רב בקהילה הרפואית לגבי הערך של הטיפול להרס תאי הסרטן לעומת מעקב צמוד והמתנה, המכונה גם השגחה אקטיבית. הטיפול כולל בדרך כלל הסרה כירורגית של הערמונית או טיפול קרינתי. ההשגחה כוללת מעקב צמוד ובדיקות רקטליות דיגיטליות תקופתיות, ביופסיות ובדיקת דם PSA (בדיקת האנטיגן הספציפי לערמונית). עלייה ברמות ה-PSA יכולה להיות סימן להתפשטות סרטן הערמנית אצל גברים עם סרטן בשלב מוקדם. מעקב צמוד שכיח בקשישים ==================לצורך המחקר, ניתחו החוקרים נתונים מרישום לאומי מקיף של גברים שטופלו בסרטן הערמונית. הם גילו כי גברים קשישים נטו הרבה יותר לבחור בהמתנה ומעקב צמוד לעומת גברים צעירים: אלו שהיו מעל גיל 70 נטו פי 26 לבחור באסטרטגיה זו לעומת אלו שהיו מתחת לגיל 63. גברים עם רמות PSA נמוכות (פחות מ-10) גם הם נטו יותר לוותר על טיפול אקטיבי. אך בסה"כ המחקר הראה, כי המתנה ומעקב צמוד היא גישה שאינה מנוצלת במידה מספקת, במיוחד בקרב גברים צעירים. השאלה ששאלו החוקרים היא מדוע גברים רבים בוחרים בטיפול, שהוא יקר וגורם לתופעות לוואי, כשאינם זקוקים לו? והתשובה היא מן הסתם חשש ודאגה. אבחון סרטן גורם לחרדה, הן אצל חולים והן אצל רופאים, מה שמביא אותם לצורך לעשות משהו בנדון ולחפש אחר טיפול. אין תשובה אחת ========== מומחים בתחום מדגישים את מורכבות הגישות ואומרים כי לרופאים אין תמיד את הכלים לנבא אלו גברים שיבחרו בגישה של מעקב בלבד יסבלו בעתיד מסיבוכים ויזדקקו לטיפול בהמשך. בנוסף, מדובר בהערכת סיכויים נמוכה במקרים שבהם הסרטן יתפשט. עבור גברים הבוחרים בגישה של המעקב הצמוד ובסופו של דבר זקוקים לטיפול קיים סיכוי של 1 ל-4 שלא ניתן יהיה לרפא את הסרטן. זוהי החלטה שגברים, במיוחד קשישים, צריכים לדון עליה עם הרופא. מאחר שאין תשובה אחת לכל אחד.

למאיר שלום הבעיה שהמעקב במקרים אלו צריך להיות טוב , אחרת הוא חסר ערך. מעקב PSA + בדיקה רקטלית כל 3 חודשים וביופסיה כל שנה. אם יש עליה ב-PSA , שינוי בבדיקה רקטלית או עליה ב-GLEASON בביופסיה זה דורש כבר התערבות. יש גברים שלא מוכנים לעבור את המתח הנפשי "ההורג " כשלעמצו של המתנה כל פעם לתשובת ה-PSA ובוודאי לא מוכנים אפילו לשמוע על ביופסיה כל שנה. הם מעדיפים "לגמור עם זה", כמו שחולה אחד אמר לנו : לא מעניין אותי כלום , אני רוצה שהשכן הזה יהיה בחוץ.אני אישית לא חסיד בכלל של השיטה אצל גברים יחסית צעירים.אם "אפספס" אפילו 1 ממטופלי שיפתח גרורות , אני לא אסלח לעצמי בחיים. ד"ר אריאלי