סוכרת סוג 1
דיון מתוך פורום סוכרת
שלום רב! אני חני אימו של בחור בן 21 + שהתגלתה אצלו סוכרת סוג 1 לפני 4 ימים בדיוק. במקרה הוא עשה בדיקות לצורך יציאה לקורס ימי ו"במקרה" התגלה בטפסי הבדיקות רמה די גבוהה של הגולקוז וכהפנו את התשובות לרופא הנמצא במקום הוא בדק את בני ונמצא פעמיים - היי, כלומר, תוצאות של 500+ וכמעט 500. אנחנו עדיין "בהלם קרב" והוא עדיין בין הדחקה/הכחשה לבין השלמה עם גורלו. בבדיקה האחרונה התגלה שהוא כבר כשלושה חודשים סובל והאירוניה שהוא לא חש שום דבר כגון: השתנת-יתר, יובש, חולשה או כל תופעה כלשהיא. א. ייתכן שיכולה להיות טעות בבדיקות ואם כן האם הטיפול של האינסולין יכול להזיק במקרה והייתה טעות? ב. האם זה יפגע בתפקוד המיני/בפוריות שלו? ג. האם עלינו לעשות שינויים בבית כתוצאה מהמצב ולעבור למצב של "כפפות משי"? ד. האם גוף/מוסד כלשהו יוכל לא לקבלו לעבודה מנימוק של אתה לא מתאים בגלל הסוכרת? ואם כן האם זה חוקי? מודה לתשובתך/כם בהקדם, ויישר כוח על הסיוע, חני.
תמי, טעויות תמיד עשויות להתרחש. אבל אם הבדיקה אמינה ואלו התוצאות אזי הסוכרת היא כרונית ותמידית, נכון להיום. עשוייה להתקיים עם לקיחת האינסולין תופעת ירח הדבש שבה לכאורה נגמלים מהאינסולין והסוכרת חולפת, אבל זהו מצב זמני ויתחדש הצורך בהזרקת אינסולין. האינסולין אינו מזיק כי הוא ממילא קיים וחיוני לחיים במצב תקין. הבעייה הסוכרתית היא מחסור באינסולין יעיל, ולכן אין מנוס בסוכרת מסוג 1 להשלימו בהזרקות אינסולין. אין מנוס משמע אין מנוס וגם אין תחליף. חשוב מאד לזכור זאת ולא לדחות את השימוש באינסולין. השימוש בהזרקות אינסולין כחלק מהטיפול והאיזון עשוי לגרום לתופעות היפו המתבטא ברמת סוכר נמוכה. אבל ניתן ללמודלחיות עם הסוכרת ככל אדם רגיל. אפשר שיהיו מקצועות שבהם לא ניתן יהיה לעבוד כסוכרתי. דומני לא טייס, לא נהג רכב ציבורי, לא ימאי, לא מנופאי, לא צוללן, כך גם כל מקצוע הכרוך באחריות וריכוז העשויים להתערער עקב השימוש באינסולין. אבל כמעט כל יתרת המקצעות אינן חסומות מחמת הסוכרת. שינויים בבית? אם זה תירוץ להחליף את הווילונות אז אין בעייה. הסוכרתי נותר אותו אדם כמקודם, ישן על אותו המזרן. אבל אם רוצה עצה מועילה, הייתי ממליץ לרכוש מקרר קטן שבו ירוכזו כל האינסולינים, מזרקי החירום, ואפילו מזון ממותק למקרה של היפו. טוב שאלה יהיו בנפרד ולא מפוזרים במקרר כאשר יש בהם צורך פרט לכך לאחר הלם ההתמתקות, בעזרת רופא מקצועי (לא רופא משפחה) ימצא לו הטיפול התרופתי ומשטר האכילה שאינו נורא והבן יוכל לרוץ, לשחות, לקפוץ,לדווש באופניים, לקרוא ולתפקד כרגיל, כמו שסוכרתי צריך להתנהג. באשר לתפקוד המיני.....כבר לדאוג??? הסוכרת עשוייה לקדם את בעיות התפקוד המיני, אבל מאז נכנסה הויאגרה לשרות הנשים בעולם (באמצעותנו כמובן) אין הסוכרתי שונה במאום מכל גבר אחר בריא לכאורה המתקשה בריכוך המיני. ובקייצור, חני, להתחיל לטפל. אין דרך אחרת והחיים המתוקים אינם סוף העולם. מאיר
חני שלום!! כאשר מגלים סכרת אז יש סכרת ולתמיד. עם כל הצער יש אופציות גרועות יותר (לא לשכוח). הסכרת חרה של מחלה אך יש לה טיפול שאפשר לחיות איתו ואפילו לחיות טוב מה שצריך זה להשלים עם המצב כמה שיותר מהר , להבין שאין דרך חזרה ללמוד כמה שאפשר על התנהגות הסכרת ולהתחיל לחיות טוב איתה.!!! הסכרת לא צריכה להגביל בשום צורה היא אך ורק משנה את אורך החיים אז להיתמלות במוטיבציה, במצב רוח טוב, באופטימיות ולהמשיך להנות מהחיים. בהצלחה. בילי.
חני: ללכת לרופא סכרת הטוב ביותר , דרך קופת החולים בה אתם חברים. אין צורך ברופאים פרטיים. אם תכתבי באיזו קופה הבן , ואיפה אתם גרים , אולי ניתן להמליץ על רופא.
ברור שחייבים לברר קודם כל אם אין טעות באבחנה. ( כל הסיכויים שאין). בשלב ראשון , כדאי לקנות ספר על הנושא וגם לקבל חומר על המחלה דרך האינטרנט. יש אתר לחולי סוכרת טייפ 1. אחרי ההלם הראשון , ההדחקה, הכעסים ואולי קצת דיכאון הבן ואתם תתאוששו ובכוחות משותפים ובעיקר בעזרת הידע שתרכשו תוכלו לטפל במחלה. זה לא פיקניק אבל יש מחלות יותר גרועות.............
מנהל פורום סוכרת
