שלום רב.(חשוב מאוד/לפחות בשבילי)

מזה כבר חצי שנה אני אוכלת נכון לפי תפריט והורדתי כבר 13 קילו'. מההתחלה ועד לא מזמן היה לי כוח רצון לא נורמלי והיתי יכולה להתאפק ולא לחשוק במתוקים,אפילו אם אימי היתה מציעה לי מאכל אהוב עד מאוד היתי מוותרת עליו בלי להסס, אבל בזמן האחרון תקף אותי רצון עז לאכול מתוקים ואני נותנת לגופי חתיכות קטנות(כי אני פוחדת שאולי יש לי מחסור בסוכר והגופי מזהיר אותי מפני זה) אבל בא לי לזלול !זה אף פעם לא קרה לי וזה מתסכל,אני אפילו בוכה בגלל שאני מאוכזבת מעצמי וגם כי אני מוגבלת בצריכת מתוקים . עוד לא זללתי אבל הרצון הזה מטריף,אני לא בן אדם חלש ,חייבת להיות סיבה גופנית לכך. בבקשה מה לדעתך יכול לגרום לזה הורמונים או משהו פסיכולוגי ,פיזי? (נ.ב- אני יודעת שזה קיצוני אבל יש איזה תרופה למטרת איבוד חוש הטעם?)

קראי בפורום הרזיה ללא דיאטה בנענע ותביני איזה טעות את עושה. הקלידי ב- גוגל - לאה פינטו וכך תגיעי לאתר. את מפצה את עצמך על כל התקופה שבה לא הרשת לעצמך לאכול מהמאכלים האלה. דיאטות לא עובדות. את צריכה להפסיק לעשות דיאטה. ואל תנסי לשלוט בתשוקה הזו למתוק, לא תצליחי. זה בלתי נשלט. הגוף רוצה בזה בגלל שמנעת את זה ממנו. עליך לשנות את הגישה והאמיני לי זה עובד !! קראי שם ותגלי שהשיטה שלהם היא השיטה הטובה ביותר. אין לי שום אינטרס, אני קוראת בדיוק כמוך שכל הזמן התעסקה בדיאטות.

זה לא דיאטה זה אכילה נכונה לפי תפריט (תפריט של 1200 לא נשמעת לי כמו דיאטה) ואני עושה ארוחה מותרת של 600 קלוריות פעם בשבוע אבל בכל זאת...

שלום דניאל, ברכות על הירידה המרשימה במשקל עד כה. דרוש כוח רצון והתמדה כדי לעשות זאת. הסיבה לרצון העז והחשק למתוקים, אינה בגלל חוסר סוכר. אפ את אוכלת פחמימות כמו לחם, דגנים, אורז, פירות וכד', הגוף שלך מקבל את הסוכרים הדרושים לו. מה שאת חווה הוא האפקט של ההתאפקות. זה מאוד טבעי ואין לך מה להרגיש מאוכזבת מעצמך. כשאת מונעת מעצמך דבר אהוב בכל תחום שהוא, בא השלב שבו הרצונות הכמוסים צצים מחדש. לדעתי, מומלץ לשלב בתפריט היומי או השבועי משהו מתוק או מאכלים אהובים, כדי לא לגרום לחסך הזה. למשל, אם את מאוד אוהבת שוקולד, אז אפשר לאכול 2 קוביות, בכל יום. או שאם את בעניין של פיצה, את יכולה להחליט שפעם בשבוע ארוחת הערב שלך היא משולש פיצה עם סלט. כך את מקבלת במנות קטנות את מה שאת אוהבת וקל יותר לשלוט בכמויות. אם הולכים לקיצוניות אחת- המנעות, מהר מאוד נעבור לקיצוניות השניה - זלילה. כל הכבוד שהצלחת עד כה לא לזלול! בהצלחה בהמשך מוניקה קרן