בגיל 37 התחלתי לעלות בקצב של חצי קילו לשנה.

בת 50 פלוס, לאחרונה מעלה יותר בגלל גיל המעבר- 63/150. בעודף משקל. לבד, מדוכאת. מתוחה ואוכלת. מחשבות אבדניות. בגלל כאבי שיניים שלא נפתרים שנים, מרגישה צורך להבניס מזון. סובלת מריפלוקס ותסמונת המעי הרגיז. כבר כמה שנים גם ליחה מתמדת וזהו עוד גורם שמכריח אותי לאכול כדי לא לחוש בה. כל מה שנשאר לי בחיים זה אוכל. אני לא רוצה לעשות דיאטה אך מבינה שהמצב מסוכן. אומללה ומיואשת. אשמח לעזרה.

כל מה שאת מספרת בהחלט לא מאפשר לעזור לך דרך האינטרנט. האם חשבת פעם שעם כל כך הרבה בעיות פיזיות ונפשיות ומצב רוח כל כך ירוד אפשר לקבל משפט מנצח ולהפוך לאדם שונה? אני יכולה להתוות לך דרך לטיפול כוללני אבל לא טיפול עצמו: 1. טיפול נפשי , שאת בעצמך אומרת שמצבך הנפשי רעוע. בלי זה לא תוכלי לטפל בהשמנה, אוכל, רפלוקס, משום שבגלל מצבך הנפשי, האוכל מהווה אצלך פיתרון, כביכול, לבעיות. נוצר מעגל סגור: אוכל - מחלות- מצב רוח רע - אוכל. יש כיום טיפולים תרופתיים מצויינים + שיחות ויש סיכוי טוב שתצאי לדרך. 2. טיפול ברפלוקס ומערכת העיכול בכלל - פניה לגסטרואנתרולוג ובמקביל לדיאטנית המומחית לנושאים אלה ולטפל עד סיום הבעיה. 3. ליחה - טיפול אצל רופא ריאות / אלרגולוג, שיכלול בדיקה מעמיקה וטיפול תרופתי, אם צריך. ברגע שבמקום "אומללה" ו"מיואשת" תגידי על עצמך, כתוצאה מתוכנית הטיפול שהתוותי לך, תגידי "טוב לי ואני שמחה בחלקי" - כך תוכלי לשנות את החיים שלך ולהפוך לאדם שהאוכל מפסיק להיות הגורם החשוב ביותר בחייו.