לאור הדיון על דייבובט - האם אין משמעות לעצומה

כסובל מפסוריאזיס אני ואיש אינטרנט אני במעקב צמוד אחרי כל פיסת מידע קראתי את הדיוןו המתפתח על הדייבובט שבאמת נחשבת לתרופה מוצלחת עד כמה שאפשר להצילח עם העונש הזה ויש לי שני דברים חשובים להגיד 1. כשמדובר בתרופה מוצלחת לעונש כזה המחיר פחות מטריד אותי אבל בהחלט מקומם אותי שאפשר היה לקבל את זה גם בסיוע. 2. האם אתם לא חושבים שבתופעה שכזאת בה החולים נופלים בין הכסאות יש מקום לעצומת צרכנים אשר קוראת ליבואן לפעול להכנסת התרופה לסל? למה צריך לחכות להחלטה של מנהל שיווק או לחילופין פקיד משרד הבריאות. לא הם סובלים מזה יום יום... אשמח לתגובות יואב

פשוט מאד, ציבור הצרכנים בארץ אדיש ולא רק בנושא הזה, כל נסיון להניע חולים לצאת להפגנות מול משרד הבריאות נכשל בעבר, רוב חולי הפסוריאזיס מפחדים להיחשף בציבור ועצומות לא מענינות אף אחד. כל הפניות למשרד הבריאות לא זוכות להתיחסות ענינית , זה משרד של אימפוטנטים.

אין לי הרבה להוסיף על דבריו של יונה. משרד הבריאות היה מכניס את התרופה מזמן אם היה צליח לתפוס את הביצים של מי שמחזיק בכסף - משרד האוצר. בתוך מערך השיקולים הכלכליים - סבלם של חולי הפסוריאזיס הוא משהו שמי שמחליטים חושבים שאפשר לחיות איתו...