lichen simplex chronicus

לדר' לי-און גלעד שלום רב מצטערת מראש על אורכה של הודעתי אך הבלבול רב ואני מקווה להבהירו בעזרתך. לפני כשנתיים נעקצתי ע"י חרק ויום-יומיים לאחר מכן החלו להופיע בפנים כף היד שבה נעקצתי כיסוני מוגלה קטנים מתחת לעור, חלקם מתייבשים ונעלמים מעצמם, אך תמיד מופיעים חדשים לידם. בהמשך הם החלו להופיע גם בכף היד השניה. בעצת נטורופטית טיפלתי עם שני תכשירים 'טיבעיים' הנלקחים דרך הפה המשווקים האחד לניקוי הכבד והשני לפצעי אקנה. הטיפול עזר - הנגע נעלם. כעבור שנה, אחרי נעילת מגף חדש הופיע משהו דומה בשני השוקיים. ניסיתי לחזור על הטיפול הטיבעי אך הפעם הוא לא עזר. התחלתי לטפל באמצעות דרומבט - בשימוש ממושך, וזה די עזר - המצב היום בשוקיים הוא שאחת לכמה זמן זה מתחיל שוב מאד בקטן, הדמובט שאני מורחת על זה מיד מדכא את ההתלקחות. עם זאת כשבמקביל התחילו להופיע אותם פצעונים מוגלתיים בכף הרגל והתחלתי למרוח גם שם דרומבט הפצעונים אומנם מגיבים לזה בהעלמות, אבל אפשר לומר שהאיזור הנגוע גדל מאד. רופא העור המליץ לי אז על בטקורטן ג'י והוא לא עזר כלל. אז עשיתי ביופסה והתשובה היתה lichen simplex chronicus. בעקבות זאת רופא העור המליץ על דייבובט. שאלותיי:1. האם זה סוג של פסוריאזיס ואם לא מה זה כן? 2. האם כל האירועים האלה קשורים ואם כן מה המשמעות של זה? 3. האם הבטאקורטן ג'י בכל זאת רלוונטית וכדאי לתת לה הזדמנות נוספת לפני שאני 'מעשירה' את ארון התרופות שלי במשחה נוספת? 4. האם המעבר מדרמובט לדייבובט הוא הכרחי או שאפשר להמשיך עם הדרומבט או לחילופין לתת לזה לחלוף מעצמו? האם הזנחה של זה עשויה להביא להחמרה? 5. מה המהלך של הדבר הזה? האם זה יכול לחלוף לגמריי או שאחת לכמה זמן זה תמיד חוזר? אם כן איזה טיפול יכול להיות מניעתי? האם ביאפין יכולה לשמש כטיפול מניעתי במצב הזה? מאד מאד אודה לך ככל שתוכל להרחיב. כפי שכתבתי אני מאד מבולבלת ומתקשה להשיג תשובות בינתיים. ל

עקית החרק היתה בבחינת תגובה חיסונית משפעל לליכן שאת מתארת. במילים פשוטות, בעקית החרק היה איזה שהוא רעלן אשר הזמין תגובה חיסונית כנגדו וזו כנוגדנים פעילים מהווה עבורך את המקור המשפעל של המחלה. ברור לך כי מדרמובט לא יצא דבר וזה בלשון המעטה. תחפשי בגוגל מה שעושים מאות חולי עור את הטיפול האלטרנטיבי במחלות עור.

ראשית תודה על התייחסותך. נשמע שיש לך איזשהו מושג בעניין. מאיפה הידע?

ראשית התייחסות קצרה לשימי - עוד פסבדונים של מטפל אלטרנטיבי המפרסם עצמו בפורומנו ומחפש פתאים שישתמשו בפנצאה שהוא המציא. לגבי התיאור שלך - בהחלט ייתכן שמה שאת מתארת (לצערי תיאור שלא מאפשר אבחנה חד משמעית) הוא תותפעה הקרוייה פסוריאזיס פוסטולארית של כפות ידיים ורגליים. מדובר בתופעה עקשנית למדי הפוגעת בעיקר במעשנים/ות. (לא ברור אם ומה הקשר לעישון). טיפול מקומיים לרוב בעלי יעילות מוגבלת במצב הזה ובד,כ יש לטפל בפוטותרפיה או באמצעים כגון כדורים. הפריחה מהמגפיים לא בהכרח שייכת - ייתכן שקשורה לרגישות למגע בעור המגף. הקשר לעקיצה? נושא לדיון לא קצר. התשובה בביופסיה מתאימה חלקית גם לפסוריאזיס. הכל שאלה מאיזה מקום היא נלקחה.

ראשית, תודה רבה על תשובתך. הביופסה נלקחה מצד כף הרגל (לא מקום שדורכים עליו, אף שעיקר הנגע מפושט דווקא היכן שכן דורכים, בצד כף הרגל הופיע פצעון מוגלתי בודד). לגביי כדורים, בעבר, כשהנגע היה בעיקר בשוקיים, נטלתי פלוקנול 150 ג'. האם לכדורים אלה התייחסת? ושאלה אחרונה האם המגע בנגע מדבק? למשל האם שימוש בגרב שלא עבר הרתחה בכביסה (אלא כביסה במעלות נמוכות) גורם לפצעונים חדשים להופיע כל פעם מחדש? יש משהו שיכול להשפיע בהקשר זה של נעילת נעליים, גריבת גרביים, הליכה יחפה, כביסת מצעי המיטה וכו'?