האם זה נכון להרבות הצריכת ויטמין D?

האם זה נכון שכדאי שחולי פסוריאזיס יצרכו ויטמין D יותר מהרגיל?

לא , זה לא נכון. כל דבר במידה. בד"כ אדם מקבל את כל התצרוכת היומית של ויטמין D מהחשיפה לשמש. ויטמין D פעילות עיקרית: נחשב כתורם ליעילות ספיגת הסידן ממזון דרך המעי ומשפיע על עלייה ברמות הסידן והפוספט בדם. ההמלצות: מתייחסות רק לאדם שאינו מקבל חשיפה מספקת לשמש, ולכן זקוק לתוסף (1 מק"ג שווה ל-40 יחידות בינלאומיות): גילאי 1-50 – 5 (סף רעילות: 50 מק"ג). גילאי 51-70 – 10 (סף רעילות: 50 מק"ג). מגיל 71 ומעלה – 15 (סף רעילות: 50 מק"ג). מקורות במזון: מן החי בלבד: חלב מועשר, מרגרינה מועשרת, חמאה, דגני בוקר מועשרים ושוקולד, וגם בשר עגל, בקר, חלמון הביצה, כבד, שמנים שונים ודגים שמנים. כדי לספק לגוף את מנת הוויטמין D הדרושה ליום, אפשר לצרוך 2 כוסות חלב, או 1 כוס חלב בתוספת 1 ספל קורנפלקס, 1 ביצה ו-100 גרם דג סלמון. ניתן להעלות רמת הוויטמין גם באמצעות חשיפה לשמש. סימני עודף: מבין כל הוויטמינים, צריכה עודפת של ויטמין D היא משמעותית וגורמת להרעלות. עודף ויטמין D עלול לגרום להיפרקלצמיה (עודף סידן בדם), לעודד ייצור אבני כליות וכשל כלייתי, לגרום בחילות והקאות ושקיעת סידן ברקמות שונות: בכלי הדם, בכליות, בלב ובריאות. סימני חסר: חסר בוויטמין D משפיע על הופעת חסר בסידן. יש ירידה ברמות הסידן והפוספט בדם. בקרב ילדים מופיעה רככת, המתבטאת בהגדלת הסיכון לשברים בעצמות ופיגור בגדילה. בקרב מבוגרים מופיעות ואוסטאומלציה (רככת מבוגרים) ואוסטאופורוזיס. הסובלים מבעיות ספיגה במעי הדק מגלים קושי בספיגת ויטמין D. בעיות כאלו עלולות להופיע במחלות כבד, בסיסטיק פיברוזיס ומחלות מעיים שונות. יחסי גומלין עם תרופות ותוספים אחרים: כאשר ויטמין D נלקח עם תוסף סידן, הוא עלול להתנגש בפעילותן של תרופות משתנות מסויימות ותרופות להורדת לחץ דם.

אבל במשחות הטיפוליות יש ויטמין D נכון?