עייפות כגורם...

שלום ד"ר למפיט, בעקבות תוכנית מסויימת בטלוויזיה, ומכיוון ששומעים בתקשורת על אחוזים כאלה ואחרים של תלמידים בעיקר, שסובלים לכאורה מבעיות קשב וריכוז, ויש הרושם שהאחוז רק הולך וגדל.., מה שלי אישית נשמע תמוה, לא מובן בכלל., שאלתי : האם נראה לך שיש רבים הסובלים מעייפות, מאי שינה מספקת, ולכן התפקוד שלהם נפגע, והם מאובחנים בטעות כסובלים מבעיות קשב וריכוז ? גם אצל אנשים מבוגרים, כאשר הם מרגישים בעייפות, הם מנסים לעיתים לעזור לעצמם על ידי תנועתיות , פעילות גופנית שתעורר אותם במידה מסויימת. אצל ילדים זה יכול להיראות ולהיות מאובחן בטעות כבעית ריכוז.. ?? מכיוון שאני שייכת לדור שלך... - בזמננו, בילדות, לא היתה טלביזיה כמעט באף בית, היו פחות סיבות ללכת לישון מאוחר, ישנו יותר זמן והגענו לבית הספר רגועים יותר. בתיכון היה נדיר, רק מקרים חד פעמיים שנאלצנו להגיע לשעת אפס. לפני כמה שנים הוחלט במשרד החינוך להורות לבטל את הלמודים בשעות אפס. הסיבה העיקרית - כדי לאפשר לבני נוער לישון יותר. הבינו סוף סוף שהתועלת בלימוד כזה שואפת לאפס.. התחילו להבין גם שהורמון הגדילה מופרש או פועל רק בשינה ולכן שינה מספקת זה לא רק סיסמה... למרות זאת, עדיין יש מקומות שבהם או מתחילים ללמוד מוקדם, או שתלמידים תלויים בהסעות אזוריות שבגלל סיבות טכניות תקציביות, יוצאות מוקדם מדי. מה דעתך בנושא ? מישהו בודק את הנושא מזווית זו? איריס

ד"ר למפיט, אכן ענית בצורה ממצה , ולפחות אני הבנתי את הקו, הרעיון המרכזי בדבריך. לדעתי - לנוכח העובדה, שעל פי הנאמר בתקשורת אני מבינה שאחוז הלוקים , לכאורה, בבעיות קשב ריכוז ויכולות למידה, רק ממשיך ועולה, אני נוטה לחשוב שלא כל אלה שעוסקים (ואולי לא מספיק מוסמכים או מומחים בנושא..) באבחון של בעיות קשב וריכוז, אכן לוקחים ובוחנים בצורה יסודית את בעיית העייפות כתוצאה מאי שינה מספקת. יש לי הרגשה שאין מספיק מודעות לכך. לא נשמע לי הגיוני שעצם המודעות הרבה לבעיות , מה שלא היה לפני כמה עשרות שנים, היא הסיבה לאחוז ההולך וגדל של המאובחנים . יתכן ויש יותר כאלה שיש להם בעיות ביכולות הלמידה שלהם, ועוד הרבה יותר כאלה, שיש בעיה בהתנהגות שלהם, שמקשה מאוד על המורים בעבודתם.... אבל יכולות להיות לכך סיבות לגמרי אחרות, ולא כאלו שהפתרון להם הוא טיפול תרופתי , ועוד כזה שחלוקות הדעות לגביו בעיקר בהקשר של תופעות לואי "לא טובות" לטווח ארוך. אני מודה בכך שהבעיות הן קשות, ופתרון של קסם אין, אבל מכאן ועד ריטלין.... איריס