האם ישנה עילה לתביעה?

שלום רב, לפני כשלוש שנים לקיתי במחלה אוטו-אימונית. הגעתי לבית החולים בשעות הבוקר כאשר אני סובל מחוסר יכולת לתת שתן וכמו כן מהרגשה של מעין "שריפה" ברגלי. הנוירולוג שטיפל בי לא היה נוירולוג מומחה אלא מתמחה (זה היה בערב חג). אושפזתי בבית החולים מבלי שניתנה לי תרופה כלשהי אלא רק הוחדר לי קטטר לניקוז השלפוחית. באותו היום בשעות הערב רגלי השתתקו בהדרגתיות עד שלא יכולתי להזיז אותן כלל. שרירי גופי המשיכו להשתתק ונוירולוג בכיר עדיין לא בדק אותי. ניתנה לי תרופה ניסיונית "המוגלובין" שמיועדת לטיפול במחלה שונה ושלא הועילה למצבי. מצבי המשיך להתדרדר והשיתוק התפשט עד למצב שהגעתי לטיפול נמרץ. את התרופה לה הייתי זקוק - סולומדרול (סטרואיד) קיבלתי רק לאחר שכבר הייתי משותק ברוב חלקי גופי. נאמר לי על ידי רופאים שונים שהדבר החשוב ביותר להגדלת סיכויי ההחלמה הוא אבחון מוקדם ומתן הסטרואידים בזמן. כיום מצבי השתפר ואני מהלך עם קביים אך עדיין סובל מבעיות רבות ויש לי 90% נכות רפואית מוכרת על ידי ביטוח לאומי. האם יש כאן קייס כלשהו? תודה רבה.

דורון שלום לצערי לא אוכל להשיב לשאלתך בהעדר פרטים. מוצע שתסיים הטיפול וכאשר מצבך יתייצב וניתן יהיה לדעת מה הנזק התוצאתי מהטיפול ניתן יהיה לבחון מחדש את שאלתך.

שלום רב, מצבי התייצב כבר לפני כשנתיים וחצי. הטיפול התרופתי היחידי במחלה הוא מתן סטרואידים בשלב מוקדם שלה והוא ניתן לי לתקופה של כחודש ימים. לאחר מכן לא ניתן לי טיפול תרופתי אלא רק טיפול פיזותרפי. כאמור, התלונה העיקרית שלי היא שלא ניתנו לי הסטרואידים בזמן ושלא נבדקתי מיד ע"י נוירולוג מומחה אלא רק מתמחה (ומומחה רק לאחר כיומיים שלושה לאחר שכבר הייתי משותק ברוב חלקי גופי). כפי שאמרתי אני מתהלך עם קביים, סובל מתשישות, כאבי גב, ידיים ומספר בעיות נוספות. הנכות שנקבעה לי מביטוח לאומי היא לצמיתות. 90% רפואית, 75% אי כושר עבודה ו75% ניידות.