רשלנות רפואית

לעו"ד דיוויס שלום: ברצוני בבקשה לשאול בקשר לאחי , אחי הוא בן 31 , כשהיה אחי בן 15 עבר ניתוח גידול שפיר בראש והניתוח עבר בהצלחה רבה ואחי עבר לתיפקוד רגיל בלי שום בעיות או מוגבליות , פתאומית בגיל 27 קיבל שיתוק בחלק הימין של הגוף (יד ורגל) , וכשהיה בטיפול אצל רופאים נאמר לנו שלפי תיק הריפואי שלו כשהוא עבר את הניתוח בגיל 15 ניתנה לו כמות הקרנה יותר משצריך לילד בגיל 15 (לפי מה שזכור לנו היתה כמות של 3000 במקום כמות של 1000 שצריך לתת לילד בגילו) ונאמר לנו שיכול להיות שבגלל זה השפיע עליו בשנים יותר מאוחרות, כרגע אחי נמצא בשגחה מלאה וקושי בתיפקוד יום יומי ובקיצור החיים ניהרסו. שאלתי היא האם אפשר לתבוע במצב כזה, (למרות שהרופאים לא יודו בטעות שלהם הכוונה בכתב) אודה לך מאוד אם תכוון אותנו מה לעשות, תודה רבה.

האם יש חשיבות רבה במומחיותו של העורך דין ברשלנות רפואית או שהחוות הדעת הרפואית היא המחליטה ? ומי נחשב לעורך הדין המצליח ביותר בנושא של הרשלנות הרפואית. אודה לך מאוד אם תכוון אותי .

אורית שלום קשה להשיב מבלי לבדוק את החומר הרפואי. מוצע שתתייעצי עם עו"ד המתמצא בתביעות רשלנות רפואית.

חנה שלום למומחיות ולניסיון של עורך הדין בתחום הרשלנות הרפואית חשיבות מכרעת. כמובן שאין בידו לשנות את העובדות אך הוא יכול לכוון את הדברים כך שהטענות הרפואיות והמשפטיות ישרתו את האינטרס של הלקוח. כמו כן יש בידו לצפות את הטענות של הצד שכנגד ולהערך להם.

אורית שלום לצערי התשובה שלילית. אחיך לא יוכל לתבוע מחמת התיישנות אלא אם הנזק נתגלה ב - 7 השנים האחרונות. במקרה זה יש צורך להפריד בין הנזק שנתגלה באיחור והוא תוצאת ההקרנה ובין הנזק הבסיסי שנגרם מהמחלה. השאלה היא אם היתה רשלנות בטיפול הרפואי. האם הטיפול במינון הנטען היה בלתי נמנע. אלה שאלות שצריך לקבל עליהן חוות דעת מומחה בתחום הרדיולוגיה. כל האמור הוא בהנחה שהתיאור שלך הוא נכון, לדעתי יש כאן שאלה מורכבת של קשר סיבתי בין הקרינה לנזק ויהיה קשה מאוד להוכיח קשר זה.