פעילות מוגברת של בלוטת התריס? מטימזול - כן/לא?

שלום, יש לי חתול בן 14 וחודשיים. לאחרונה הוא מראה ווקליזציה רבה ותאבון רב. הוא חתול שמנמן ששוקל 6.3 קילו ולאחרונה גם ירד קצת במשקל (לא באופן משמעותי) נערכה התייעצות אצל וטרינר שאינו הוטרינר הקבוע (כחוות דעת שניה): עלה חשש כי מדובר ביתר פעילות של בלוטת התריס. תוצאות הבדיקה של הורמון T4 הן 3.48 (נבדק במעבדה בה הטווחים הם 0-3.2) והומלץ לתת טיפול במטימזול 2.5 מ"ג. הוטרינר הקבוע לא ממליץ וטוען שהערכים (3.48) הם גבוליים ולא מעידים בהכרח על Hyperthyroidism ומתן התרופה יכול להיות אף מסוכן לחתול. מה דעתך? כיצד לפעול? תודה.

מיקה שלום, יתר פעילות של בלוטת התריסה הינו מצב שכיח מאד בקרב חתולים מבוגרים. הסימנים הקליניים לא תמיד חד משמעיים אך השכיחים ביותר הינם בהחלט ירידה במשקל, תאבון מוגבר שתיה ואו השתנה מוגברים , הקאות ושינויים התנהגותיים. האבחנה נעשת על פי סימנים קליניים, רמות ההרומון t4 בדם, ולעיתים ניתן למשש את הבלוטה. בדיקות נוספות כמו דיכוי וגירוי הבלוטה או הזרקת חומר רדיואקטיבי הינן בדיקות נוספות אך איני יודעת אם הן מבוצעות בארץ. ישנן שלוש דרכים עיקריות לטיפול : ניתוח להסרת הבלוטה, טיפול רדיואקטיבי ושימוש בתרופה שציינתם . הטיפול בתרופה שציינתם מטפל בבעיה באופן עקיף, אך הוא בהחלט הטיפול המומלץ והמקובל. לתרופה אין הרבה תופעות לוואי(ב15% מן המקרים תתפתח חולשה , הקאות וגירוד הפנים בשלושת החודשים הראשונים ולעיתים נדירות בלבד תתפתח הרעלת כבד קשה), היא אינה יקרה ופעולתה הפיכה, אך יש לתת אותה לכל החיים, לרב פעמיים ביום ואם מדובר בגידול היא אינה מונעת את התפתחותו.במהלך הטיפול יש צורך בבדיקות דם תקופתיות, לרב כל 3-6 חודשים. התוצאות שקיבלתם במעבדה בהחלט חריגות, גם אם גבוליות, אני ממליצה לשלול כל מחלה אחרת שיכולה לגרום לסימנים קליניים דומים( מחלת כליות, כבד,סכרת, לב, מעיים ולבלב...) ובמידה ולא תמצא, מכיוון שהמחלה מאד שכיחה בחתולים מבוגרים, מכיוון שיש ממצאים קליניים ומעבדתיים, ומכיוון שבמקרה שלכם זאת האופציה הטיפולית המתאימה ביותר , הייתי מתחילה איתה במינון נמוך ומתקדמת וחוזרת על הבדיקה. שיהיה בהצלחה חתולים הסובלים מהיפרתירואיד נוטים לסבול מלחץ דם גבוהה, קצב לב מהיר ולפתח אי ספיקת לב שיכולה להסתיים במוות.