טיפול בדנטואין לאחר אירוע מוחי

אימי עברה לפני כחודשיים אירוע מוחי קשה,עם מפרצת גדולה ודימום נרחב לחדרי המוח. לראשה חובר נקז האמור לנקז את הדימום והוא היה מחובר לראשה במשך 13 ימים לאחר שהונא נערך לה סיטי חוזר שהראה שיפור בדימום,אולם היה עדין דימום שאמור לדברי הרופאים להספג עם הזמן. מהרגע הראשון הרופאים לא נתנו לאימי סיכויים גדולים אלא ההפך לשרוד איכשהו את האירוע בחיים בכלל ולהשתקם ממנו בפרט,והדבר היחידי ז"נזקף לזכותה" הוא גילה הצעיר יחסית(54). לאחר כחודש מיום האירוע שבמהלכו הייתה שרוייה בתרדמת עמוקה מאוד בלי שום תגובה מצידה למעט תזוזות פה ושם של הידים היא החלה להגיב.בתחילה רק בהינונים של ,כן ולא" עם הראש,ולאט לאט החלה לשוב להכרה שמיום ליום יש ברוך השם שיפור במצבה אוסיף ואציין שלאחר החודש הראשון שבו בייתה מאושפזת בביח היא פונתה לביח סיעודי היום כחודשים לאחר האירוע יש שיפור ניכר במצבה רוב היום היא ערה,מזהה,מדברת איתנו רוב הזמן לעניין,מזיזה את כל הגפיים,הראש,היא בשלבי גמילה מתקדמים מטריכיוסטומי,החלה לאכול לאט לאט המחשבה היא לגמול אותה בקרוב גם מהאכלה בזונדה,בקיצור רק שתמשיך ככה היא מפתיעה את כולנו מיום ליום. שתי שאלות יש לי, האחת ,אנחנו שמים לב שיש לה בעייה עם זיכרון של הטווח הקצר,היא זוכרת יפה מאוד דברים מלפני האירוע אפילו לפעמים מתמצאת בפרטים מורכבים יותר כמו מספר תעודת הזהות שלה,מספר הפלאפון שלה וכד' אבל אם הרבה פעמים היא לא יודעת מי ביקר אותה בבוקר,מי האכיל אותה לפני שעה וכאלה...בגדול השאלה היא "מה זה אומר" והאם הזכרון לטווח הקצר הוא דבר שאמור להבנות עם הזמן. שאלתי השנייה שאיכשהו מתקשרת לראשונה היא, לאחרונה הבנו שמהימים הראשונים של הטיפול בה היא מטופלת בתרופה שנקראת דנטואין,למניעת פירכוסים(למרות שלנו לא ייצא לראות אותה במשך כל התקופה ממפרכסת) החלו איתה במינון של 150 מ"ג ולאחרונה לאחר התייעצית של ביח המטפל בה כעת עם ביח הקודם שממנו היא הגיעה הורידו לה את המינון בחצי,לאחחר שראו את השיפור במצבה, מבירור שעשיתי על התרופה הזו הבנתי שהטווח הטיפולי שלה נמוך מאוד(כלומר ההבדל בין הרמה הטיפולית לבין הרמה הרעילה הוא קרוב) שאלתי היא לפי מה נקבע מינון התרופה ,מהם תופעות הלוואי שלה,והאם יכול להיום שבגללה לפעמים אמא גם קצת מדברת "שטויות" גם זה קורה לפעמים..והאם יכול להיות איזשהו קשר בין התקופה לבין הזכרון לטווח הקצר, בתודה מראש

מהלך ההחלמה המצויין המתואר על ידך משאיר מקום להרבה אופטימיות גם לגבי החלמה המנזק לזיכרון הקצר שעדיין קיים, שאלה של זמן וגישה מגינה במהלך התקופה הזו הטטיפול בדנטואין נעשה בטווח טיפולי של 10-20 הנמדד בדם . בדוק שהדבר נבדק ובדוק גם שההתוייה לטיפול האנטיאפילפטי ברורה ומוצדקת. במינון טיפולי הדנטואין כמעת אינו גורם לבילבול. בהצלחה.