טיפול אלטרנטיבי

חלק ניכר מפגועי ראש מגיעים למצב בו הצוות הרפואי מייצב מערכות כמו לחץ דם,דופק, נשימה, זיהומים וכו', אך אין למעשה איזושהי תרופת פלא לזרז את התעוררות החולה או הפחתת הנזק. ברצוני לקבל את התייחסותך לדברים הבאים: 1. כהמשך להודעה [12.1.2006 02:57 ] הייתי מעוניין לדעת האם כדאי לי ללחוץ על הצוות הרפואי של אבי ברשות דר' זערעור (מחלקת ט.נ נוירוכירורגית ביה"ח רמבם) לנסות להזריק לו EPO כהמשך להצלחות במאמרים הבאים: מאמר ראשון- PubMedID: 16099948 מאמר שני- PubMedID: 12435860 2. מתוך האתר-http://www.life-after-stroke.co.il/index.asp "מחקר ישראלי שנעשה באוניברסיטת תל-אביב בהנחיית פרופ' לילי ורדימון העלה, כי אירוע-מוחי או חבלה חמורה גורמים לחוסר חמצן במוח. קורה שאנשים מובאים לחדר המיון כאשר מצבם המיידי נראה סביר, אך לא מעטים מהם נפטרים כעבור יום-יומיים עקב נזק מוחי שניוני (נזק המתפתח בעקבות הנזק הראשון). מתברר כי במוח משתחררים חומרים כימיים, ביניהם גלוטמאט, הפוגע בתאי עצב הסמוכים לאזור הפגוע וגורם למותם. גם תאי עצב אלה, הנפגעים בהשפעה השניונית, משחררים את החומר ומרחיבים את השטח הפגוע. מדובר אפוא בתגובת שרשרת המסתיימת בשיתוק חמור או במוות. כפי הידוע לי, כיום הולכת ומצטמצמת הגישה בחדרי המיון במרבית בתי החולים של טיפול על ידי הזרקה מיידית של הורמונים סטרואידיים, אשר השפעתם איטית ביותר. הצוות מאוניברסיטת תל-אביב טוען, כי ויסות רמת הגלוטומאט הוא המפתח למניעת ההשפעה השניונית, כי חומר זה הוא נוירוטרנסמיטור (חומר כימי המסייע לתאי העצבים לתקשר ביניהם). כאשר רמת הגלוטומאט עולה מעבר לסף מסוים הוא הופך מחומר החיוני לתקשורת העצבית, לחומר הרסני. במנגנון הויסות של כמויות החומר מעורב גם האנזים "גלוטאמין סינתאז" הקולט את עודפי הגלוטאמין המשתחררים מתאי העצבים והופך אותם לחומר בלתי רעיל. הזרקת האנזים משפיעה מיידית ומונעת התפתחות תגובת השרשרת, התרופה נמצאת בשלבי רישום לפטנט בינלאומי"

אפילו ברפואה אלטרנטיבית יש היום כבר רפואה אלטרנטיבית קונבנציונלית וכזו שהיא עדיין מחוץ למקובל. הטיפולים המוזכרים, שאינם חייבים להיות מוגדרים כאלטרנטיבים, במידה ויסיימו את שלב הוכחת המועילות שלהם אינם למיטב ידיעתי ניתנים אלא במסגרת נסיונות מבוקרים שמאושרים על ידי ועדות הלסינקי בבתי החולים ואם במקום בו הוא נמצא אין כעת נסיום מבוקר כזה הסכוי לקבלתו נראה לי קטן מאוד. גש לדבר עם רופאי המחלקה.