בהמשך לשאלתי הקודמת

שוב שלום, רציתי לדעת אם כדאי לי לבקש מביטוח לאומי הבטחת הכנסה עד שיהיו תשובות מהוועדה שהייתי בה? הבנתי שזה לוקח כמה חודשים לקבל תשובות מהוועדה, ובינתיים המצב רק מתדרדר, כדאי לי לנסות לפנות להבטחת הכנסה לפני גיל 25? (אני בן 18) תודה רבה.

l_t שלום, ברצוני להשיב קודם באופן קונקרטי לשאלתך: אכן, הבטחת הכנסה ניתנת לאנשים מעל גיל 25. יחד עם זאת, יש מקרים שהם לפנים משורת הדין ואולי המקרה שלך הוא כזה - אני מציעה לנסות בכל זאת... מצ"ב קישור לאתר המוסד לביטוח הלאומי המפרט את הקריטריונים להבטחת הכנסה. http://www.btl.gov.il/btl_indx.asp?name=avt_ahn&type=g. בכל מקרה, אם וכאשר תאושר לך קיצבה, היא תהיה מיום הגשת הבקשה ותקבל אותה רטרואקטיבית. לרוב אנשים שממתינים לנכות כן מקבלים הבטחת הכנסה עד לאישור הקיצבה. עוד אני יכולה להוסיף שעל פי נסיוני מול המוסד לביטוח לאומי, תהליך האישור נמשך כ- 3 שבועות מרגע הגשת הבקשה ועד למתן תשובה. זאת במקרים בהם המבקש לא מוזמן לוועדה, במקרים כאלה זה נמשך קצת יותר, אבל ממש לא חודשים.... באופן פחות קונקרטי אני חושבת שעשית צעד לא פשוט לגביו התלבטת, כמו שכתבת לנו בעברו. לפנייה שכזו לביטוח הלאומי יש משמעויות רגשיות שעבור כל אחד יכולות להיות שונות. אתה מציין שבינתיים "המצב מתדרדר"... תוכל לפרט מה בעצם קורה לך? גלית קלמנזון

קודם כל תודה רבה לך התשובה, אני בהחלט אלך לביטוח לאומי אחרי החג ואברר לגבי זכויותיי. בקשר לתקופת ההמתנה הזאת, אכן הוזמנתי לוועדה, ודיברתי עם שני אנשים שעברו את התהליך בעבר, אחד מהם קיבל תשובות לאחר חודש וחצי והשני אחרי כ-3 וחצי חודשים... כמו שאת יכולה להבין, ההערכת-זמן שלי הייתה מבוססת רק על שני המקרים האלה. אני מאוד מקווה שאת צודקת ויגיעו תשובות תוך מספר שבועות בלבד (כבר עברו שבועיים מאז הוועדה...). בנוגע לשאלתך על מצבי, אז כן, מבחינה רגשית התקופה הזאת ממש לא קלה בשבילי, ויש הרבה ביקורת, בעיקר מהמשפחה הקרובה. לכן גם בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה שאני חייב לעזוב את הבית כמה שיותר מהר, ודרך כך חשבתי על הבטחת הכנסה עד שתתקבל תשובה מהוועדה (המחלוקות ביני לבין שאר המשפחה זה לא משהו שאפשר לפתור, ניסיתי בעצמי, ניסינו עם פסיכולוג - לא הולך. ואני לא מתגייס, כך שהצבא לא יפתור לי את הבעיה הזאת). בכל מקרה, השאלה שלי היא כזאת- כשבודקים זכאות להבטחת הכנסה האם קובעים את זה לפי המצב הרפואי (הנפשי, במקרה שלי)? או לפי המצב הכלכלי של המשפחה? (אמנם אין לי הכנסה כרגע, אבל כל עוד אני גר בבית אין לי דאגות כלכליות... כמו שאמרתי, אני מאוד רוצה לעזוב את הבית בהזדמנות הראשונה שתהיה לי - ולכן אני מחפש כל מקור הכנסה אפשרי, כי אני לא ממש במצב מספיק טוב כדי לעבוד עכשיו... לצערי גם פסיכולוג ופסיכיאטר הסכימו איתי לגבי זה.) חג שמח ותודה רבה.