אפליית נכי נפש במקומות עבודה סיפורים

מתמודדים ומתמודדות רבים אינם רוצים לשתף. מה חלקכם חושבים בנוגע לשירותי שיקום האם הם עזרו לכם למצוא עבודה יציבה בשוק החופשי להרוויח? לא במפגעל מוגן האם אתם תלויםם בהורים במימון?האם אתם מצליחים לגור בשכירות ללא עזרה כלכלית מההורים? האם האקדמאיים עם לקות נפשית מצליחים למצוא עבודה בתחום שלהם? למשל אחות מהנדס עו"ד מנהל אדריכל רופא מרצה ועוד. ולא רק עבודות כלליות של מיון אריזה שרות לקוחות נקיון טיפול בקשישים פקידות. האם יש פגועי נפש שמצליחים לעבוד יותר מחמש שעות ביום לעבוד 8 שעות ביום? כאשר מדובר בעבודה שהיא לא מהבית. הורות האם אתם רוצים להיות הורים? ואם אינכם רוצים לגדל ילדים איך בני הזוג והמשפחות מגיבות לכך? מה הקשיים בהם נתקלתם בבירוקרטייה? כמה זמן לקח לכם לקבל נכות לצמיתות? והאם יש כאלו שקיבלו נכות זמנית ואז הפסיקו לקבל ולא ראו צורך להמשיך לקבל כי הפסיקו להיות מובטלים כרוניים? מי שיש לקות נפשית קלה מאד אבל עדיין זקוק לשיקום איך הוא מסתדר עם הקשיים מול הממסד עם עבודה מסתיר את הלקות לא מסתיר. ומה כותבים בטופס 101. האם למישהו יש סיפורים על אפלייה בגלל מוגבלותו גם אם גילה או לא גילה על המגבלות שלו למעסיק? איך מסתדרים אם לא עובדים בקצבה כה זעומה בלי להיות נטל על ההורים? האם אתם מתכוונים עד גיל 35 40 50 לגור עם ההורים? האם רובכם גדלו במשפחות הרוסות ועניות? עד כה נתקלתי בהמון מובטלים אנשים שעובדים בעבודות חלקיות ומאד פשוטות ללא עתיד וולא קידום כולל אנשים עם תעודות ותארים. עד כה נתקלתי באנשים שתלויים בהורים שלהם ולא מצליחים להחזיק דירה שכורה לבד ותלויים בהורים מאד. עד כה נתקלתי באנשים שהם חסרי בית או התדרדרו לפשע וזנות כתוצאה מלקות נפשית ובלי עזרה מגורמים טיפוליים. עד כה נתקלתי בכאלו שנתקלים בבעיות מול ביטוח לאומי משרד הבריאות אין עוסיות זמינות. עד כה נתקלתי בכאלו ששרויים בבדידות חברתית ועוני. שמחכים מעל שנה כדיי לקבל חוג בעיתים. שלא מצליחים לקבל לימודים ומימון כבעלי מגבלות שזה מאד קשה לקבל זאת. עד כה נתקלתי בהמון מרמור עצב כעס תסכול. עד כה שמעתי כמה אנשים שונאים ללכת למפעל מוגן שאפילו את הנסיעות לא מכסים להם. האם אתם מרוצים מהחונכות מדריכות בשיקום? האם השגתם מהר את עיתים והחוגים שלהם? מישהו יכול לספר לי על הצלחות על נכה נפש שהצליח למצוא עבודה שבה הוא חש שטוב לו סיפוק עניין ויש לו אפשרות להתקדם וגם להמשיך לקבל קצבת נכות לצמיתות שנהנה משירותי שיקום שבאמת עוזרים לו שהתעסוקה הנתמכת עזרו לו מאד במציאת תעסוקה ובליווי בהמשך ולאחר שנים של קשיים בתעסוקה הוא נמצא במקום מאד טוב עבודה יציבה שטוב לו בה שהוא חש סיפוק וגם מקבל את עזרה ריגשית שיקומית לכל אורך הדרך. נשמח לשמוע סיפורים כי החשיפה הזו יכולה לעזור לשפר ולהקל על שירותי השיקום.

אני מטופלת כרגע בבת דודה שלי , שנזרקה מבאר יעקב , מנהל המחלקה אמר לה שהיא "שרופה" בסל שיקום , שרופה בהוסטלים ובדיור מוגן. היא כמעט היתה הומלסית, בדיכאון , חרדות ויש לה פרנויות. היא גרה אצלי ושום גורם ממשלתי לא בתמונה. זה לא חכמה לסייע למי שיוזם , שמתפקד ואומר אמן.. וגם זה לא התפקיד שלי להתרוצץ איתה להזין להלין ולהכיל אותה ואין רווחה או שום גורם בתמונה. היא בעוני מחריד , לא משיגה שום עבודה ובזמנו היא אומרת שהציעו לה רק עבודה אחת.

תכתבי מכתבים לחברי כנסת למבקר המדינה לראש העיר לעיתנות לתקשורות לכל מי שרק אפשר כי אחרת לא תעמדי בנטל הזה ואז מה יקרה לה. תבקשו מכתבים מפסיכאטרים מהקו"פח תספרו את הסיפור העוול שנעשה אל תשתקו להם. את יכולה גם לנסות לאשפז אותה במקום אחר שם יעזרו לה בהכל. זה לא פשוט להתלונן עם עו"ד על מה שנעשה אבל אפשרי יש סיוע משפטי לכאלו שאין להם אפשרות לממן. אף אחד לא יכול לאיים בצורה הזו שהיא מחוקה. עיזרי לה בהתנהלות מול המערכות כי אחרת היא עלולה להגיע לרחוב וזה מצב הכי גרוע.

שלום, אנחנו שתי תלמידות בכיתה יא ועושות פרויקט לגבי האפליה של חולי נפש במקומות תעסוקה בכדי להעלות את מודעות הציבור, ואם השאיפה לא גבוהה מדי לנסות למצוא פתרון. רצינו אם אפשר למצוא דרך לשוחח איתך או לראיין אותך לגבי המקרה האישי שאת מספרת כאן.