מי ששינה את הססטוס שלו לנכות קבועה אבקש ייעוץ?דחוף

אני בעלת נכות זמינת 40 אחוז רפואי 100 אחוז אובדן כשור עבודה מישהו יכול להגיד לי מתי ניתן לקבל קצבת נכות קבועה? האם לאחר שנתיים? האם לאחר שלוש שנים? האם לאחר ארבע שנים של זמני? פסיכיאטר לא טוב אמר פעם את לאחר שנתיים או שלוש.. האם הוא צודק? יש לי דכאונות כל פסיכיאטר אבחן אותי אחרת אין לי אפשרות ללכת לפסיכיאטר פרטי שעולה המון כסף וגם לא מבטיח לי קביעות. ונראה שיש לי הפרעת אישיות לא מסווגת ולפעמים סיווגו אותה גבולית עם מרכיב פוסט טרואומתי ולפעמים דיכאון ביננוי ולפעמים מזו'רי ולפעמים דיסתמיה כרוני אבל לרוב האבחנה היא הפרעת אישיות לא מסווגת ודיכאון שמשתנה קל ע מזו'רי. כבר שללו ממני קצבה לאחר שנה שבה הייתי זמנית רק כי למדתי קורס מקצועי באופן עצמאי במאמצים רבים למרות ליקויי למידה סיימתי אותו להעלות קצת את הדימוי העצמי שלי להיות קצת בין אנשים לא בודדה שייכת למשהו לפחות לכמה חודשים וזה היה נראה להם שיש מקום לשלול ממני נלחמתי ושיניתי את רוע הגזירה בוועדה נוספת וקיבלתי זמנית. ועכשיו אני נכנסת לשנה השנייה שאני שוב נכה זמנית. אני לא יציבה מבחינה תעסוקתית כבר המון שנים חודש פה כמה ימים ולא מצליחה להחזיק משרה מלאה 8 שעות רק חלקיות עד 6 שעות בקושי. מעל עשור שזה המצב שלי מפטרים אותי בגלל התסמינים של ההפרעות. אני מנסה לקבל טיפול פסיכולוגי בחינם שכנראה יתחיל בחודשים הקרובים. בסוף השנה בדצמבר אני אזומן לוועדה רפואית ואם באותה תקופה אעבוד או אלמד או שישללו ממני או שיתנו לי עוד פעם זמני ואני מאד רוצה להפוך לקבועה אני יתומה בלי עזרה בלי בית. ואני מתקיימת מהקצבת נכות 2,200 ומהסיוע בשכ"ד 650 למחייתי אני חיה בקושי שורדת פה ושם הגעתי לחרפת רעב. ךא מצליחה להחזיק מקום עבודה אבל רוב מפטרים אותי והחיים שלי בלי רשת הביטחון הזו שהיא הקצבה הם קשים. חייבת להפוך לקבועה. ייתכן שתהליך השיקום שלי ייקח כמה שנים עד שאתייצב וייתכן שלעולם לא מה שבטוח הוא שאני רוצה שהקצבה תיהיה שם כשאנסה לעבוד למקרה ששוב יפטרו אותי. אני יודעת שאם האבחנה שלי היתה פוסט טראומה או סכיזופרנייה או משהו קשה מאד אחר היה לי יותר סיכוי להגיע לקבועה לצערי למי שיש הפרעות אישיות לא מסווגת או גבולית שממש דוקפת את חיי התעסוקה שמשפיעות על היכולת לעבוד ולהחזיק מעמד היא לא מקנה אחוזי נכות גבוהים ולא מקנה אחוזי נכות לקביעות לצמיתות. אנה עיזרו לי מהיידע שלכם באיך להפוך את הסטטוס לקבוע? איך לא לפגוע בסטטוס של זמנית שאני נמצאת בו? אם אגור בהוסטל זה עדיין בתהליך שלא דרך סך השיקום אלא דרך עמותה כי לא אישרו לי דרך הסל ולאחר חצי שנה עוזרים שם במציאת תעסוקה עם רכזת תעסוקה ואז לאחר שנה אני חייבת לעבוד ולעזוב ההוסטל לגור בשכירות בחוץ משמעות הדבר בסוף השנה שגם יש לי וועדה אצטרך מבחינת ההוסטל לצאת שוב לעצמאות דירה וכו' אם אמצא תעסוקה כלשהי דרך ההוסטל אתחיל שם וייתכן ששוב יפטרו אותי.. וזה יהיה לאחר הוועדה שבה נקבע שהנה אני עובדת אפילו נניח שזה רק חודש חודשיים ולא יציבות של חצי שנה או שנה אז היא לא תקבל קצבה היא כזמנית השתפרה אם אגיע לוועדה כשאני עובדת במשרה חלקית ייפגעו בקצבה שלי? כי אני בכל זאת חייבת לצאת לעצמאות ואני מודאגת כי לא רוצה להרוס לעצמי את המסלול לקביעות ומצד שני אהיה חייבת לממן שכ"ד בחוץ כי אני יתומה בלי בית ולא מקבלת כיתומה שודם זכויות. האם העבודה תפגע לי בזמניות הקצבה? אם אבקש מכתב מהפסיכולוגית עובדת סוציאלית שבהוסטל יש לזה יותר כוח בוועדה מאשר מכתב של פסיאטר שמשנים כל פעם אבל תמיד לא מחמירים במצב שלי למרותש הוא קשה ומאד לא יציב. אני ממש בחרדות מהפחד שישללו ממני. אבקש עיצות חכמות מניסיון החיים שלכם.

את תקראי כאן למטה, אז את מתארת מצב דומה מאוד למצב של זיוית. יש מלא תשובות למה שאת שואלת שזיוית קיבלה. אענה לך בקצרה את הידע שצברתי ב-11 השנים האחרונות בהן אני מטופלת (לזיוית כתבתי מלא, תקראי כאן למטה). כשהגשתי בקשה לקיצבה קבועה, קיבלתי אותה בועדה השלישית שניגשתי אליה, וזה היה 3 שנים אחרי שהגשתי את הבקשה המקורית. ב-2 הועדות הראשונות אישרו לי קיצבה זמנית, ובועדה השלישית - אישרו לי קבועה. 3 שנים. את לא צריכה לגשת לפסיכיאטר פרטי. רפואה פרטית היא לא תמיד טובה יותר מרפואה ציבורית. יש לי פסיכיאטר דרך הקופת חולים והוא בסדר גמור. כשקיבלתי את האישור לקיצבה עבדתי בעבודות מזדמנות. עצם זה שעבדתי לא מנע ממני לקבל קיצבה. גם אצלי לקח כמה שנים עד שאיבחנו אותי סופית. עד אז לכל רופא היה איבחון אחר. בסוף אמרו לי שלא משנה מה האיבחון. מה שחשוב זה שמוצאים את התרופות שעוזרות ושמתמידים איתם. אם כשאת בלי תרופות יש לך סימפטומים שאי אפשר לחיות איתם, ועם תרופות את מתפקדת, אז יש לך הפרעה כרונית. מכתב מפסיכיאטר זה כן חשוב. לדעתי, תבקשי מהפסיכיאטר לציין שיש לך בעיה כרונית שמצריכה טיפול תרופתי קבוע לצמיתות. זה צריך להספיק, וככה תתגברי על זה שכל פסיכיאטר מאבחן אותך אחרת.

תודה על הסיפורים המעניינים והתשובות המפורטות היה לך ממש קשה מאחלת לך חוויות טובות וכל טוב. הנה תשובה של פסיכולוגית למלחמה עם בט"ל עבדתי שנים רבות עם אוכלוסיות של מתמודדים, ואני מכירה את הקושי לחיות מקצבת ביטוח לאומי כה זעומה, הייתי ממליצה להתמקד בתחום התעסוקתי- למצוא כל דרך שהיא לחזור למעגל העבודה ולהתמיד. מעבר לכך שזה מאוד ישפר את המצב הכלכלי ועשוי להקנות לך שקט נפשי בתחום הזה, זה יכול לעזור מאוד ליציבות הנפשית. לצערי, אכן קשה יותר לסובלים מהפרעות אישיות לקבל הכרה מהביטוח הלאומי, מהסיבה שסכיזופרניה נחשבת למחלת נפש ואילו הפרעות אישיות לא. הן אמנם נחשבות להפרעות מאוד קשות, אך לא למחלה. וצריך לפעמים להתאמץ מאוד מאד על מנת להוכיח לביטוח הלאומי את חוסר התפקוד... לצערי כל אלו שעברו טרומאות הן מאובחבנות כבעלות הפריעות אישיות כלשהי והן דווקה הן נלחמות עם ביטוח לאומי. אם צריך אגי שאני רוצה להתאבדואלך לאישפוז. ואמציא לעצמי סכיזופרנייה אני לא מסוגלת להחזיק מעמד בשום עבודה אין לי משפחה שתעסיק אותי לא מסוגלת אני חיייבת את תמיכת הקצבה חייבת ממש בחרדות ממה שהיא אז בסוף השנה הזו אסיים את הזמני שלי ואם אתקבל להוסטל דרך עמותה כלשהי בזמן הקרוב אצטרך לצאת משם בסוף השנה בלי המשך קצבה ניגשת לוועדה ולהחזיק דירה מאפס הכנסה או מעבודה זמנית יהיה לי לסחוב עוד שנתיים השנה הזו ושנה הבאה ב2014 או שיתנו זמני עד 2015 - או שישללו ממני ומ 2015 עד 2016 לשרוד בדירות אצרך להילחם ולהשיג לצמיתות אני בטוחה שעצם זה שאצא מחחמת ההוסטל ואצטרך לשרוד כלכלית יחמיר את הדיכאון שלי.יציבות כללכית תורמת ליציבות הנפשי שתי כשאין כזו הכל מתערער ויש מחשבות אובדניות. עצבן אותי שהפסיכולוגית כתבה נסי להתמיד בעבודה- איך?זה לא קורה ולא עומד לקרות טיפול של פסיכלוג זה לא קסם לכל הטאומרותש עבתרי עודיין עוברת קשה בלי משפחה להשתקם...בעיה רצינית מאד אין פיתרון..חוץ מלהקצין את המצב גם אם זה אומר שנוסיף לעצמי גם הזיות יש לך הצעות?