התלות של המשתקמים מחכה לתגובות

יש לי חברה בת 20 פלוס מספיק פלוס גרה בבית המשפחה לא עצמאית שעברה משהו קשה לא אפרט מכבדת את הפרטיות שלה הבעיה היא שכבר חמש שנים היא נעזרת בקיצבה ובסל שיקום פסיכולוגית אינטנסיבי חינם זה בא על חשבון המתנה של אחרים בתור לטיפול, כדורים, חונכת, ויוצאת למפגשים חברתיים שמתארגות במסגרת הסל שיקום אך לא רק. המדינה תומכת בה לחלוטין כלכלית והיא לא תומרת שום דבר מעצמה בחזרה בשום דרך כולל לא רצתה לעשות שרות צבאי. מרוב שיש לה כל כך הרבה מטפלים אין לה זמן והיא גם לא רוצה אף אחד לא דוחף אותה מעולם לא הציעו לה גם רכזת תעסוקה לא הצמידו לה רכזת תעסוקה והיא לא רוצה גם אחת כזו תמיד יש לה תרוץ אני עייפה אין לי כח עדיין לא וכ' לחפש עבודה כלשהי או ללמוד משהו היא בעצם חמש שנים פלוס שירות צבאי שלא עשתה לא מקדמת את חייה בכלל בתור חברה אמרתי לה וגם המטפלת שלה שהגיע הזמן לחפש משרה כלשהי חלקית ולהתקדם להיפגש פעם בשבוע ולא פעמיים הפסיכאטר רצה לקצצ בכדורים ושתפסיק אותם ונוח לה לחיות על חשבון המשפחה ועל הקצבה ולא לעשות כלום חוץ מלישון ולפגשו חברים בפעיליות ולבזבז כסף בזמנה הפנויי ולהיכנס לחובות בבנק למרות שהיא גרה בבית המשפחה היא תלויה באחרים מאד למרות שהיא נריאית רגילה והיא אומרת שתמיד תיהיה לה קצבה ולמה לה לטרוח לחפש עבודה שיש כל כך הרבה מטפלים מסביב פסיכלוגית חונכת חברים לישון לראות טלוויה לקרוא וזהו אין שאיפות לכלום. היא לא מכונה לברר על לימודים דרך סל שיקום כי זה אומר שכל יום צריך ללכת ולהיות שם כמה שעות וזה לא ייתכן. היא בחורה חכמה אבל אני רואה אותה מתבזבזת על כלום ובתור חברה זה כואב לי מה אפשר לעשות? היא נעלבת כשאני אומרת שהגיע הזמן לשינויי לחפש עבדוה כדיי לסגור גם חובות ולהבין מה הכיוון שלה להתנסות ורבה עם המטפלת שלה שלוחצת שהגיע הזמן להיות יותר פרקטית. מבקשת עיצות מאנשים עם מבגלה שלא נתנו למגבלה לנצח ויצאו לחפש עבדוה לימודים ושיש להם שאיפות אולי יצליחו להשפיע עלייה כאלו שהיו תקועים במקום של המובטל לנצח והבינו שאי אשפר להישאר כך לנצח עד גיל 30 40 50 ..תודה

היא חייבת לעזור לעצמה בשביל שכל הטיפולים יהיו יעילים. בכל אחד יש כוחות פנימייים. צריך איכשהו לעזור לה למצוא אותם.