שיקום וזוגיות עם סכיזופרניה

שלום לכם חבר טוב שלי חולה סכיזופרניה. אושפז מספר פעמים בשנים האחרונות, תמיד הפסיק טיפול לאחר השחרור. לא מודע למחלה ומאמין בכל ליבו בכל מחשבות השווא שלו. עד היום תמיד הפסיק טיפול ביום שהשתחרר מהאשפוז. אני בערך האדם היחיד שהוא באמת סומך עליו ומשתף במה שעובר עליו. קודם כל יש לי התלבטות קשה לגבי כניסה לקשר רומנטי עם חולה סכיזופרניה. אין לי סטיגמה כלשהי נגד נפגעי נפש (מכירה הרבה כאלה מקרוב, חברים ומשפחה קרובים), אבל באובייקטיביות מודעת לכך שהחיים איתו כנראה יהיו קשים, גם השפעה על ילדים שיש לי כבר, גם השפעה על ילדים בעתיד מבחינה גנטית, גם העניין הכלכלי, ובעיקר העובדה שכנראה רוב הנטל בחיים איתו יהיה עליי. מהצד השני ישנו הרגש, שמקשה עליי לוותר על הקשר איתו. שאלה שניה, היא איך באפשרותי לעזור לו להמשיך בטיפול גם אחרי השחרור כך שהסיכוי שייכנס שוב להתקף פסיכוטי יירד. אשמח לחוות דעתך

הפסקת טיפול תרופתי שכיחה ומצערת,אך יחד עם זה לא קשה להבין את האדם בפרט שיש תופעות לוואי קשות. תדברי על זה עם הרופא עוד בבית החולים שהם בודאי חוששים שכל פעם שוב 'הדלת המסתובבת' והחולה חוזר.