צריך עזרה בבקשה ..

אין לי שום מושג כיצד להסביר עד כמה.. לא משנה ,רציתי רק לומר שאני בן 29 ובעבר הייתי מאושפז יותר מ9 שנים רצוף - 7 במחלקת נוער א בב"ח אברבאנאל ועוד כ2 וחצי במחלקת מבוגרים 6 א,עקב דיכאון קליני וניסיונות (2) אובדניים ,אחד מהם הסתיים בתרדמת שנמשכה כשלושה שבועות ,השתחררתי לפני כשנה לאחר עוד אישפוז ממושך של שלוש וחצי שנים במקום שאינני רוצה לשתף ,לאחר השחרור מצאתי אהבה והתחתנו ואף הספקתי ללמוד ולהוציא תעודת טכנאי ומנהל רשתות ,אך כמובן דפוק נשאר דפוק (לפעמים אין לי מושג פשוט מה הטעם!) וכמובן אף לא אחד מבני משפחתה של אישתי לא מחבב אותי ונורא קשה לי גם העובדה שלי עצמי אין משפחה בחיים ,מאז השחרור התווצרה אצלי חרדה חזקה במיוחד מאנשים ומקומות הומי אדם ,הזכרון שלי נדפק לצמיתות כתוצאה מטיפולי e.c.t (טיפול בנזעי חשמל) עד כדי שלפעמים אני שוכח איכן אני עובד ,שמות קרובים ודברים חשובים אחרים, לאחרונה עברתי כריתת עצבע שלישית כתוצאה מתאונת עבודה לפני שלושה חודשים,וכרגע אני מחפש דרך בטוחה להתאבד דרך שלא תידפק כמו פעמים היו...הסיבה שפניתי לפורום הינה לשאול האם אתם חושבים שישנה דרך לעשות כך בלי לצער את אשתי - שגם כך כנראה מצטערת שהתחתנה עם לא יוצלח שכמותי?... אנא תעזרו לחשוב על משהו שכן מחשבה אינה הצד החזק שלי... ובאמת זו לא קריאה לעזרה אני פשוט רוצה שמישהו יעזור לי לחשוב בעיניין

ישנו אתר נפלא סה"ר תמיכה.

אתה כותב "זו לא קריאה לעזרה" אבל באמת זו כן זעקה לעזרה, אחרת מה אתה שואל שאלות? תחשוב על עצמך לא על אשתך, אתה רוצה תתאבד.. מנסיוני, מחחשבות אובדניות באות ממצוקה וכאב גדול, והשאלות כאלו ואחרות הם איתות [לעצמך!] שהמחש' לא באמת לעשות זאת, אז אתה כן מדבר כאן על הכאב שלך ו"קריאה לעזרה". מאידך, המקרה שלך באמת מורכב אכן כואב ונוגע ללב, מקווה שתתגבר על הסבל, ותמצא ניצנוץ של כוח להמשיך הלאה