שיקום מהתקף פסיכוטי

שלום רב! חבר קרוב שלי עבר לפני חודש התקף פסיכוטי כתוצאה ממצב נפשי מעורער ושילוב של סמים, הוא נכנס למחלקה פסיכיאטרית סגורה למשך שבועיים ושוחרר לפני זמן קצר לביתו. הוא ישן בבית הוריו אבל בשעות היום מסתובב בחוסר מעש ורוב היום נמצא לגמרי לבד. אני דואגת מכיוון שהוא נכנס לדיכאון מאוד קשה ולא מוצא את עצמו, יש הרגשה שהוא זקוק בדחיפות לליווי מקצועי שינחה אותו במהלך ההתמודדת עם כל מה שקרה. המשפחה תומכת בחזרה לשיגרה כאילו כלום לא קרה ומאיצה בו לחזור לעבודה ולשיגרת חיים רגילה, דבר שנראה לי בלתי אפשרי עבורו בשלב זה, מה שהופך אותו למתוסכל עוד יותר מהקושי לחזור לשיגרה כאילו כלום לא קרה. גם לאחר ששוחחתי עם המשפחה ושיתפתי אותם בהרגשה שלי נראה שהם מסרבים לראות את המציאות הקיימת. מדאיג אותי שהוא יפגע בעצמו עקב הדיכאון שהוא נכנס אליו, לא הגיוני שאין שלב ביניים בין המוסד הסגור לחזרה לשגרה. המשפחה אמרה לנו שהוא יראה פסיכיאטר אחת לחודש וזה נראה ממש לא מספיק רציתי לדעת אם יש לאן לפנות או לאן להפנות את החבר שלי מכיוון שאין עם מי לדבר במשפחה. אשמח לתשובה בהקדם תודה

אינני מכיר את המקרה לגופו, יחד עם זאת מכיון שהיה במחלקה רק שבועיים זה מראה שהמקרה יחסית קל [אבל מצד שני חשוב לזכור שזה היה מחל' סגורה.], יותר תמוה שהביה"ח שחרר אותו בלי לקבוע לו מסגרת המשך, ואם כי בודאי קבע לו המשך טיפול פסיכיאטרי וכדו' [אולי לא?] אז אם הם לא נלחצו מענין המסגרת, אז אולי זה אומר משהו. מה שברור שלא מחכים עכשיו חודש לתור של הפסיכיאטר, אלא עוד השבוע שיפגש עם פסיכיאטר, ולהסביר לרופא מהיכן יצא וכו' ושצריך לראות אותו יותר מהר. ואז אפשר לסמוך על הרופא, כמובן אם יש לך אפשרות לשמוע ולייעץ זה טוב מאד, כי למשל גם אם הרופא ימליץ מיד על מסגרת אולי ההורים לא ייששמו זאת. יחד עם זאת מלבד אי המסגרת והבלבול [שזה ודאי תקופה לא קלה מאד אחרי התקף פסיכוטי ותקופת אשפוז] את מציינת שיש בבירור מצב דכאוני, וזה בהחלט מדאיג. לא הייתי חושש שיפגע בעצמו אבל זה מדאיג ביחס שאם לא יעצרו את זה מי יודע לאן נגיע,וחבל עליו. ובהחלט מומלץ שיהיה מישהו מקצועי ברקע. לגבי התעלמות ההורים, תוכלי להתייעץ עם מל"מ שהם מטפלים במשפחות. אמנם הם יותר כאשר המשפ' וההורים באים לבקש את העזרה, אבל אולי דרכם תוכלי לקבל מידע או הכוונה.