עזרה בהתמודדות עם סכיזופרניה

שלום, אני בן 26 וגר צמוד להורים. דוד שלי (אח של אבי) הוא אדם בן 70+, גרוש, חי לבד. אבי בן 60. הדוד לדעתי חולה במחלת הסכיזופרניה. הוא לא הובחן ע"י גורם מקצועי. הסיפור הוא כזה: מדובר באדם מברית המועצות שמתגורר בעשרות שנים האחרונות בארה"ב וישראל. הוא נוהג להחליף דירות כל כמה חודשים ובין דירה לדירה כאשר הוא בישראל הוא נעזר באבא שלי ומתגורר אצלו בבית. הסיבות למעבר הדירות הן: מרעילים אותו, גונבים לו, הסתכסכויות עם בעל הדירה, רודפים אחריו... זה מה שהוא טוען. היו מקרים בהם הוא נעל את המקרר, שם פתקים במקומות מסויימים כמו דלת או חלון כדי לראות אם מישהו היה בדירה וכן הלאה... כשהוא מתגורר בבית הוריי הוא טוען לעיתים שאימי מרעילה אותו ולכן אינו מוכן לאכול מבישוליה. הוא טוען שאבא שלי/מישהו אחר רוצה לקחת לו את הפנסיה. יש לו מאבקים עם ביטוח לאומי על זכאויות לפנסיה והוא טוען שחייבים לו הרבה כסף. הבנקים רוצים לקחת לו את הכסף ולהעביר לאדם אחר... הסיפור חוזר על עצמו בכל פעם שאני מקשיב לו. עקב העברית החלשה שלו הוא לא מבין ולא מבינים אותו בבנקים/חברות/מוסדות ציבוריים. כיום הוא עצמאי (מתנייד לבד, מכין אוכל לבד, הוא משתמש רק בתרופות טבעיות), והחשש שלי הוא מהיום בו הוא יצטרך עזרה בתפקוד היומיומי - הוא לא יתן לאף אחד לתת לו תרופות ולהכין לו אוכל.. כמובן יש לציין שהוא לא מודע למחלה שיש לו(לפי דעתי). אחרי הסיפור הארוך יש לי כמה שאלות: 1. האם לדעתך הוא חולה? ובאיזו דרגה (אם קיימות דרגות)? 2. האם קיימת עזרה מהמדינה בטיפול/קצבה/כל דבר אחר לחולים במחלה? 3. כיצד עלינו להתמודד איתו ביום יום? להתעמת איתו על דברים/להסכים על טענותיו? 4. כיצד עלינו להערך ליום בו הוא יצטרך את העזרה שלנו? המחשבה ההגיונית שלי אומרת שביום שזה יקרה והוא יאלץ להעזר באדם אחר הוא ישים קץ לחייו. אלו השאלות שצצו לי בינתיים. תודה מראש על העזרה, אור.

כידוע לנפגעי נפש יש קיצבה וסל שיקום.