מאניה דיפרסיה וסירוב קבלת טיפול

שלום, אני פונה אליכם כי כבר די הרמנו ידיים...אולי למשהו יהיה כאן רעיון. אמי חולת מאניה דיפרסיה, גרושה מאבי ב 5 שנים האחרונות. אימי לא במצב טוב ולא מוכנה ללכת לטיפול או לקבל כל עזרה נפשית כי לא חושבת שיש איתה משהו לא בסדר. היא מאמינה בדברים שלא קרו, חזרה בתשובה ומתפללת כל היום ללא סוף, לא עובדת וכל הנטל הכלכלי נופל עלינו הילדים. היא בת 54 ובקושי אוכלת וישנה. היא כל כך רזה שאין לי מושג איך היא מתפקדת. היינו אצל פסכיאטרית שנתנה לה תרופות שלא היתה מוכנה לקחת, אנ לא יכולה כל הזמן לשים לה במשקאות כי זה מטורף והיא לא מסוגלת להבין שיש איתה בעיה ואם נעיז לאמר לה משהו היא תכנסה לטירוף של כעס ותעשה ברוגז. בקשר לאשיפוז בכפייה גם אין לנו ממש אומץ וגם אמרו לנו שרק אם היא מסכנת את עצמה או את הסביבה אפשר לעשות משהו. בכדי להוכיח את זה אנו צריכים שתלך לרופא המשפחה שיגיד שהיא נורא רזה אבל היא לא מוכנה לשתף פעולה בשום צורה גם כשאנו מספרים סיפורים בכדי שתלך. אנו באמת כבר אובדי עצות. אנו בעלי משפחות בתחילת הדרך והנטל הכלכלי כבד מידי, וג מצבה הנפשי של אימי הולך ומדרדר מה נו עוד יכולים לעשות??

שירי שלום רב וברוכה הבאה לפורום, נשמע שאתם מתמודדים עם מצב ממש בלתי אפשרי. אני יכולה להציע שני דברים. דבר ראשון, היות והפורום שלנו עוסק בנושאי שיקום, אני מציעה להעלות את השאלה בפורום פסיכיאטריה ששם מנהלי הפורום הם רופאים. אולי הם יוכלו לתת תשובה מלומדת יותר ממני. להלן הקישור: http://www.doctors.co.il/forum-2212 דבר שני שאני מציעה הוא לפנות לאחד המרכזים לייעוץ למשפחות. בתל-אביב יש מרכז של ויצ|"ו שנקרא "שלנו" ובאיזורים האחרים אלה מרכזים של אנוש שנקראים מיל"ם. במרכז כזה תוכלו לפגוש אנשי מקצוע וגם משפחות נוספים וללמוד מהניסיון של כולם. אני מאחלת לאמך בריאות ולכם הרבה כוחות לעמוד בהתמודדות שלכם שבת שלום ענת