מה לעשות אחרי אישפוז?

שלום לכולם. אני שואל בקשר לחברה שלי פה. היא לא מזמן יצאה מבית חולים פסיכאטרי ובהתחלה חל שיפור ניכר אבל היום אני כבר כמעט ולא זוכר אותו. בסוף האישפוז אמרו לה שאין הגדרה למה שיש לה ומבחינתם אין לה כלום. כלום בטוח אין לה. היא נכנסה לש אחרי מעיין ניסיון התאבדות. ברור שזה לא היה רציני אבל מספיק בשביל להפחיד אותה והיא אישפזה את עצמה. היא אומרת שהיא מרגישה שהכל לא בסדר, אף היא לא מרגישה טוב. היו לה ויש לה בעיות עם כדורי שינה והתמכרות. היא במצב שהיא נשענת על כל הסובבים אותה ברמה שמשאירה אותה פגוע מאוד. היא לא מקשיבה לאף אחד וכשמנסים לעזור לה היא משתגעת. היא מתייחסת לכל מי שקרוב לה כאילו אין לו ברירה אלה לעזור לה והיא בעצמה אמרה לי שהיא לא מבינה למה היא מתנהגת ככה. עכשיו ההורים שלה אמרו לה שהם מנתקים איתה קשר וביקשו ממנה לעזוב את הבית. אני היחיד שנשאר לה וגם אני אמרתי לה היום שאני כבר לא יודע מה לעשות ואני קרוב להחלטה כזאת גם. בצורה אנוכית זה לטובתי אבל אני מפחד שהיא תעשה משהו לעצמה. היא כבר יומיים מדברת ומדי פעם אומרת משהו כמו "עדיף כבר למות" ו" כבר לא איכפת לי, רק שזה יגמר". אני ממש לא יודע מה לעשות איתה. היא הייתה מאושפזת 3 שבועות והרגישה טוב כשהיא יצאה אבל עכשיו הכל נעלם כבר. החיים שלה בלי שליטה כבר המון זמן והיא לא מצליחה להחזיק עבודה וגם לא רוצה אני חושב. היא שיקרה המון ואחרי שהיא יצא היא עשתה מאמץ לא לשקר יותר אבל עכשיו אני חושב שהיא חזרה לזה. איך אני עוזר לה? מה אני יכול לעשות בשבילה? היא מבינה באיזה מידה שהיא בבעיה והיא פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמה. יש לכם הצעות?

יוני שלום רב וברוך הבא לפורום שלנו, אתה מספר סיפור על התמודדות לא פשוטה של חברתך ושל הסובבים אותה. אני חושבת שמאוד יפה שאתה דואג לה. אני מציעה לך להעלות את שאלתך בפורום פסיכיאטריה שם יש רופאים פסיכיאטרים שיוכלו לתת לך תשובה יותר מלומדת משלי היות ואני אינני רופאה. להלן קישור לפורום: http://www.doctors.co.il/forum-2212 (יש להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת) בהצלחה ענת

יוני שלום מכאיב לשמוע שהורים מנתקים קשר ולא עוזרים לבנם/בתם. מניסיון אני יכול לומר שאני מבין הרבה מאוד ממה שכתבת שהיא עוברת, ולאדם במצוקה זו מצווה לעזור. בסופו של דבר, רווחת הפרט היא רווחת הכלל, והוריה היו רוצים שהיא תרגיש טוב יותר. אבל החיים לפעמים קשים מאוד לאנשים מסויימים. אם היו מבינים את זה טוב יותר היו מפסיקים להתייחס לנפגעי נפש כאל נטל , והיו רואים שהם סובלים. אדם סובל לא מבקש סבל , לא לעצמו וגם לא לאחרים. הוא מבקש עזרה, גם כשהוא לא יודע איך לעזור לעצמו. הלוואי שלא יזנחו אותה , ב"ה שתהיה הקלה. אדם

צריך להמשיך בטיפול התרופתי [כי יש נטיה חזקה להפסיק מיד], לא להעביר את היום בבטלה שאז המחשבות באות.. יש לי הרגשה שחברתך סובלת עקב קשיי אישיות [קוראים לזה אישיות גבולית] ובהחלט זו דרך שמצריכה הרבה התמודדות. מחזיק אצבעות לה.