מיואשת עד דמעות

אתמול הגעתי מהעבודה וראיתי את בני שכל זרועותיו חתוכות בקבוק וודקה גמור וחבילת קלונקס ריקה שתפתי לו את הפניפם ועשיתי לו מיקלחת והיום הוא מרגיש טוב מה יהיה הלאה אך אשאיר אותו לבד אני לא מעונינת באישפוז בבית חולים לחולי נפש מה לעשות

מיטל שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מתארת סיטואציה שבהחלט קשה לעמוד בה והכותרת של הודעתך מדברת בעד עצמה. היות ובמדיה אינטרנטית כמו שלנו, כאשר אינני מכירה כלל את בנך, קשה לייעץ במקרים כאלה אני מציעה שני דברים. דבר ראשון לפנות למסגרת שבה בנך מטופל ולהתייעץ איתם. אני מניחה שהם מכירים אותו (בודאי טוב ממני) ויוכלו לייעץ לך. בנוסף אני מציעה לך לפנות לאחת המסגרות לייעוץ למשפחות בהן תוכלי להיתרם גם מניסיונן של משפחות נוספות וגם להיעזר באנשי המקצוע שעובדים שם. באיזור תל-אביב זו מסגרת של ויצ"ו שנקראת "שלנו" ובאיזורים אחרים זו מסגרת של אנוש שנקראת "מיל"ם". אני מקווה שבנך ימשיך להרגיש טוב יותר ומאחלת לך הרבה כוחות לעמוד בהתמודדויות שלך. נשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום ולענות על כל שאלה נוספת כאשר תהיה. שבוע טוב ענת

היום לקחתי אותו לפסיכיטר שעלה לי המון בעל שם ידוע הוא נתן לו תרופות והפניה להמלצה לאישפוז יום ביפו תודה לך מכל הלב

שלום, גם אני חושב שבית חולים זה רעיון רע מאוד, מקווה שתוכלו למצוא דרכים אחרות וטובות, בהצלחה ואיחולי בריאות

הכי חשוב לתת לו עידודים, לדבר איתו לא לשפוט אותו בשום צורה שהיא, לומר לו כיצד הוא מרגיש ואם הוא צריך משהו, ולפעמים גם טוב לעזוב אותו לנפשו אך במצב המדובר הנ''ל מאוד מסוכן וצריך להיות לו קצת על הוריד כדי שלא יעשה שטויות לעצמו ויגרום נזק לעצמו, מהיכן זה מגיע? האם רע לו בבית? האם הוא עובד? אולי רע לו בעבודה? צריך לבדוק מהיכן הדכאון והרצון למות ולפגוע בעצמו מגיע ואז לטפל בשורש הבעיה, ועם המון המון עידודים וחיזוקים ולהיות שם בשבילו ולתמוך בו כל הזמן ונכון שפסיכיאטר עולה המון המוןןןןןןןן כסף אני באופן אישי מתמודד עם הדבר הזה והולך לפסיכיאטרים של הקופת חולים כמובן שהיחס בהתאמה אבל לא מכליל יש ויש כמובן. הכי חשוב המון תמיכה ועידוד ולהיות שם בשבילו גם שקשה ואני יודע שקשה מצב כלכלי קושי זוגי קושי בעבודה והכל ביחד ועוד עכשיו נופל הכל אין לך ברירה את צריכה להיות חזקה ולחזק את הבן ולנסות לקום גם שקשה אנחנו מאחורייך אם יש לך עוד שאלה נשמח לענות