אני עובדת באחד הדוכנים . אין שם שום תנאים

סוציאליים , כוס מיים לא מקבלים שם .אני עובדת בקניון פתוח אומנם עם גג אבל מרגישים טוב מאוד כשיש 36 מעלות צלסיוס ו 80 אחוז לחות . וכל הזמן חסרה סחורה . כך שלהיות תלויה בכל הגורמים המכונים סוציאלים זה פשוט סיוט . ואשמתי היחידה שנולדתי להורים שהתעללו בי והזניחו אותי והמשכורת דיי זבל . הגעתי ל 800 שקל על חודש עבודה .אני מרגישה שלא שמים עליי קצוץ . כדי להיפטר מהמנהלת משק או איך שלא מכנים אותה צריך ללכת על ביצים . אומלל מי שצריך עזרה מכל המטפלים למינהם כולל פסיכולוגים .מהניסיון שלי עדיף למות קודם .

דונה שלום וברוכה הבאה לפורום, קשה ועצוב לקרוא את מה שכתבת ובמיוחד את משפט הסיום. לדעתי כאשר אדם מרגיש כל כך רע לגבי מקום העבודה שהוא צריך לקום אליו בבוקר, אין סיכוי שזה יקדם אותו במסע ההחלמה שלו! אני רוצה שוב להדגיש את נושא זכות הבחירה שאמורה להינתן היום לכל מי שמקבל שירותים דרך סל שיקום. לצערנו, בפועל זה לא תמיד קורה. אבל חשוב מאד להיות מודע לזכות חשובה זו ולנסות לממש אותה. אני מבין שאת עובדת בעבודה שיקומית דרך סל שיקום. מכיוון שהמצב שאת מתארת בעבודה שלך הוא בלתי נסבל מבחינתך וסביר להניח שלא יקדם אותך במקרה הטוב ואולי אפילו יגרום (או שכבר גרם) לייאוש ולאבדן תקווה, חשוב לדעתי שתבקשי וועדת מעקב שבה תתארי את הרגשתך כלפי עבודה זו וגם תציגי מה מבחינתך יכולה להיות מטרה בתחום התעסוקה שהיא משמעותית וחשובה עבורך וגם מתאימה לרצונותיך ויכולותיך (נכון להיום) ותנסי להיעזר בוועדה על מנת לחשוב ולמצוא ביחד שירות בתחום התעסוקה שמתאים יותר לרצונותיך ויכולותיך ויוכל גם לקדם אותך במסע ההחלמה האישית שלך. בהצלחה, שבוע טוב, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני