תוכנית ויסקונסין

בשבוע שעבר פירסמה משתתפת בפורום בשם יפית הודעה בדבר החוויה האישית שלה שלה בתוכנית ויסקונסין. מדובר בתוכנית ניסויית בערים מסויימות בארץ לשיקום אנשים שנמצאים במעגל האבטלה שנים רבות. התוכנית כוללת לימוד הרגלי עבודה, תמיכה במציאת מקום עבודה והכשרה מקצועית. כפי הנראה יפית אינה לבד בקושי להתמודד מול תוכנית ויסקונסין - מחר עתידה להתפרסם במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות כתבה בנושא עם טענות קשות כלפי התוכנית ואופן הפעלתה. אני מזמינה אנשים נוספים ששייכים לתוכנית ויסקונסין לספר לכולנו איך הדברים נראים מנקודת מבטם. קשיים של רבים עשויים להועיל להתארגנות משותפת ויעילה.... גלית קלמנזון

קראתי את הכתבה ואני חייבת לציין שאני לא מופתעת. אני היום כשאני צריכה להגיע אליהם לוקחת איטומין 20 מ"ג שמרדים אותי נורא למרות שזו סכנת נפשות לחצות את הצומת הגדולה שליד הבניין שלהם רק כדי להתגבר על החרדה והקלסטרופוביה שאני חווה בבניין. מרתף ללא חלונות למישהי שלא יכולה להימצא במקום סגור וצפוף ועוד מקום שמהגדרתו מכוון לעשות לי נזקים כי מתעלמים מהיכולות שלי ומתעקשים להביא אותי לתפקוד במסגרות מלחיצות שכבר מהמחשבה אני בחרדה. ועכשיו במסגרת ההקלות אני אמורה להגיע לסדנאות במרכז חדרה במקום לעבודה כי אף אחד לא יעסיק גם לא בשרות קהילתי מישהי שמגיעה מסוממת לגמרי מאיטומין וחוץ מלהירדם על השולחן שלהם לא מסוגלת להרבה יותר. הפרפנאן והאסיוול שקיבלתי קודם לא עזרו לחרדות והגעתי למינונים של 30 מ"ג אסיוול רק בשביל לשבת שם עם 12 מ"ג פרפנאן ולכן החליפו לי לאיטומין שהוא מפיל אבל חוץ ממנו לא צריך כלום כי הוא מרדים נורא.

מסכת ההשפלה, הניהול הכושל, היחס המחפיר בתוכנית מהל"ב-נגזרת תוכנית ויסקונס- עברו כל גבול שפוי! אין התחשבות בטרגדיות אישיות, בכורח הנסיבות, ובקשיים אישיים. באם אנו סוטים ימין או שמאל מהגחמות שמכתיבים היועצים "האישיים" והלא אנושיים שלנו אזי הקצבה היחידה ממנה אנו משתכרים ועליה אנו חיים- פשוטו כמשמעו, נפסקת לאלתר חרף העובדה שאנו מספקים את כל האישורים הנדרשים והמורשים כמו אישורי מחלה המהווים גושפנקא להעדרות...או לאי יכולת לעמוד במילוי משימה מסוימת וכדומה... הכרתי מקרוב סיפור טראגי שבהחלט מהווה מדגם מייצג למדיניות השרירותית והשערוריתית של אלו היושבים במגדל השן : גבר בשנות הארבעים לחייו שסובל מאסטמה קשה וחי על קצבת הביטוח הלאומי- הזעומה שלו, הכריחו אותו להגיע לקורס העצמה, למרות שציין שהוא אינו חש בטוב ועלול לקבל התקף אסטמתי במקום החנוק והכריחו אותו להגיע באיום שלא יקבל את הקצבה החודש, מאחר ועבר את מכסת המחלות המאושרות לו לאותו חודש. ואכן את אשר יגורנו בא לו. הוא חטף התקף אסטמטי אקוטי שגרר אזעקת אמבולנס בטווח המיידי ומחאה סנציונית של כל משתתפי הקורס... ככלל: על העוולות שלהם תקצר היריעה מלהכיל את הרוע! מדינה אוכלת יושביה.......

במקרה שלי היה לי מזל שהורי הכריחו אותי להגיש תביעת נכות שאמנם לא התקבלה (28%) אבל חייבה אותי ליצור קשר ולהכיר את מערכת בריאות הנפש באיזור לצורך קבלת חוו"ד כשהרגשתי שקשה לי ואח"כ כשהייתי ממש במשבר אקוטי יכלתי ישר לרוץ לאותה פסיכיאטרית שהמליצה על אשפוז לאיזון והאמת בבחירה שבין אשפוז לעבודה במסגרת התוכנית האשפוז נראה כמו חופשה, כי מישהו שומר עלי ומחזיק אותי אז עם כל הדרמטיות של המעשה הסכמתי ואז גם קיבלתי אישור שלאחר אשפוז לחודש וחצי מחלה. כיום אני חזרה בויכוחים עד שימצאו לי אפיק לשיקום מקצועי כי זה כן מגיע לי ואז אני יוצאת מהם, אבל בינתיים זה צרות כי הם לא מכירים בימים שאני באבחונים וכל הסיפור, כך שאיבדתי את הקצבה לינואר, פברואר וכנראה מרץ, אבל אני יודעת שאני עומדת להתחיל שיקום דרך מחלקת נכות וזה מרגיע אותי קצת והמשפחה עוזרת, עכשיו כשהם רואים את המצב, מה שלא היה קודם כי כעסו עלי שאני לא מתאמצת.