האם תוכל חברתי להיעזר ב"עמיתים" בירושלים?
דיון מתוך פורום שיקום לנפגעי נפש - ייעוץ ותמיכה
יש לנו ידידה משפחתית בת 50 שכנראה עברה דיכאון אחרי לידה לפני שנים רבות. בעלה ושלושת ילדיה עזבו אותה והיא נותרה בודדה בעולם. יש לה גם אחיות שמתנכרות אליה. אנו הכרנו אותה רק לפני כמה שנים. איכשהו היא השתקמה לבד והיא לא "מוכרת" כחולת נפש כי היא מתפקדת. אבל היא בהחלט חולה. ההורים שלי מארחים אותה לשבתות והיא מאד תלויה בהם ובעוד משפחה אחת או שתיים שמוכנות לארח אותה (והיא מוכנה להתארח אצלם, יש לה דרישות מאד מסוימות). היא מלאה מרירות על קרובי משפחתה שזנחו אותה והיא זקוקה מאד לידידה שתקשיב לה ושתצא איתה לקפה או לקניות ותהיה שם בשבילה. האם אפשר להפנות אותה לעמיתים? מה המספר שלהם בירושלים? תודה רבה מראש!
לחברה המודאגת שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, מצד אחד מעציב שלמוע את הסיפור שאת מספרת אך מצד שני מחמם את הלב לראות שיש אנשים שפותחים את הלב ואת הבית לאנשים שזקוקים לכך. למיטב ידיעתי ההשתתפות בתכנית עמיתים תלויה בהכרה של סל שיקום. אני מצרפת קישור לסניף של תכנית עמיתים בירושלים אני מניחה ששם ניתן יהיה לקבל מידע מדוייק: http://www.ramotalon.org.il/Index.asp?CategoryID=236&ArticleID=450 (צריך להשתמש ב"העתק" "הדבק" בשורת הכתובת). בנוסף, את כותבת שהאשה זקוקה מאוד לידידה שתקשיב לה ותהיה שם בשבילה. יכול להיות שניתן לחשוב על שרותים נוספים שאולי אפשר להשתמש בהם באופן פרטי. אני מתכוונת למשל לחונכות. ניתן להשתמש בשרותים של חונך/ת גם באופן פרטי. חונך/ת יכול/ה לשמש בתפקיד החבר/ה שאת מציינת בדברייך. אולי בכלל כדאי לחשוב על דרך שהאשה שאת מספרת עליה תהיה מוכרת בסל שיקום ואז היא תוכל אולי לקבל גם למשל שרותי דיור מוגן בביתה. בשרות הזה יש גם מדריך/ה שמגיע/ה הביתה וגם ליווי של מתאם/ת טיפול. אני מקווה שעזרתי במשהו ובכל מקרה מורידה את הכובע בפניכם על עזרתכם. בהצלחה ענת
בדקתי בלינק ושם כתוב שההיעזרות בהם אינה תלויה בסל שיקום. אז התקשרתי והשארתי הודעה. הלואי שהם יוכלו לעזור לה! לפחות במשהו כמו חונכת. אנחנו אמנם מארחים אותה, אבל היא זקוקה להרבה יותר תשומת לב. מישהו שיקח אותה כפרוייקט וכולנו ב"ה אנשים עם משפחות ויש לנו עיסוקים רבים. אני מאמינה בכל לב שהמצב שלה יכול להשתפר בהרבה אם היא תוכר ויהיה לה סל שיקום אבל היא טיפוס שלא אוהב להיות רשום בשום מקום. חוששת שיתנכלו לה או משהו... שוב תודה רבה ענת!