זועקת לעזרה

שלום אחותי בת 20 מאובחנת כחולת סכיזופרניה וOCD . כרגע נמצאת בגהה במחלקה הפתוחה ורוצים שיהיה לה מסגרת עם לינה כגון הוסטל אך היא מסרבת. אימי כבר קשה לה איתה ומבגרת אותה בהרבה שנים ואחרותי מתעקשת שהיא לא רוצה לעזוב את הבית ורוצה רק לעבוד ולחזור לישון בבית אימי מדוכאת מזה ועוברת איתה יום יום גיהנום בבית מה עושים? יש לה אפוטרופוס ואנחנו רוצים שתהיה בהוסטל בכפיה?כבר לא אכפת לנו הוסטל פרטי מה עושים זועקת לעזרה?כל העו"ס אומרות שאי אפשר להכריח את אחותי כי היא מעל 18 אבל היא לא בעלת דיעה

לליה שלום וברוכה הבאה לפורום, את מתארת מצב לא פשוט לחלוטין שבו במידה ולאחר האשפוז אחותך תחזור להתגורר עם אמך , המצב בבית לא יהיה טוב לא עבור אימך ולהערכתי מצב זה גם לא טוב עבור אחותך. מסגרות דיור בקהילה (כמו הוסטל) ניתנות דרך סל שיקום, ואכן כמו שנאמר לך שיקום זה לא דבר שעושים בכפיה (להבדיל מאשפוז שנעשה בכפיה במקרים מסוימים) מכיוון ששיקום מצריך לפחות מידה מינימלית של שיתוף פעולה ושל רצון להשתקם. אני חושב שאתם צריכים לבקש שבבית החולים יעשו שיחות גם פרטניות וגם משפחתיות ובהם לנסות ולשכנע אותה שמעבר לדיור בקהילה (הוסטל או דיור מוגן) הוא לטובתה ויכול לקדם אותה לאיכות חיים טובה יותר. אולי אפילו להציע לה לבקר בהוסטל ולהתרשם בעצמה. כמוצא אחרון (במידה והיא לא תשתכנע בשום דרך) אמך פשוט יכולה להגיד גם לצוות בבית החולים וגם לאחותך שהיא לא מוכנה שהיא תחזור לגור בביתה (אני יודע שזו אמירה לא פשוטה לחלוטין של אם לבתה ולכן גם הדגשתי שזה המוצא האחרון) ואז האופציות שיהיו לאחותך זה או לצאת לדיור בקהילה או להשאר באשפוז (או לצאת מהאשפוז ולהשאר ללא קורת גג) ומבין האופציות האלו סביר להניח שהיא תבחר לצאת לדיור בקהילה. זו אכן התמודדות לא פשוטה עבורכם וכדאי שתנסו גם אתם להעזר בסיוע מקצועי, יש בתי חולים שיש בהם מסגרות של עזרה למשפחות ואם לא אז דרך מרכזי היעוץ למשפחות של אנוש (מיל"ם) או של ויצו (שלנו). שיהיה בהצלחה, נשמח ליהיות פה בשבילכם לשאלות, התלבטויות, תמיכה ועדוד. אתם צריכים הרבה כוחות וסבלנות, ואני כולי תקווה שנוכל לשמוע ממכם על התפתחויות חיוביות בעתיד הקרוב, בני