התקפים ואזו ווגאליים

שלום לכם, בנעורי הייתי מתעלף מבדיקות דם - לא התעלפויות רגעיות אלא ממש חמורות, אחריהן הייתי מרגיש נורא. למעשה כל מה שהיה קשור לדם הרתיע אותי, ופעם אחת התעלפתי גם מבדיקת לחץ דם (!), כאילו מהמחשבה על הדם וכן הלאה: וגם כמה פעמים מפצעים פשוטים וכ. בצבא עשו לי בדיקת טילט ואובחנתי כסובל מהתקפים ואזו ווגליים: הבדיקה עוררה התקף חמור, הלב נפסק והרופא הצבאי הציע להתקין קוצב לב, אבל רופא פרטי אמר שאין בזה צורך, שעלי להמנע מכל הקשור לבדיקות דם וכן הלאה ושהדבר יעבור עד גיל 30. אני בן 29 ובעשור האחרון לא היתה תזכורת לזה - אבל עכשיו פתאום זה חזר בעוצמה: לפני שבועיים התעלפתי בזמן ארוחת צהריים רגילה לכמה שניות, והיום נתקפתי שוב (שוב אחרי ארוחת צהריים), והגם שלא התעלפתי הרגשתי *נורא*: בערך הויקיפדיה האנגלי של התופעה מדובר על מילון רופאי שמגדיר את התחושה לפני העלפון כתחושת מוות קרב, ואני מוצא שזה מדויק מאוד: בעיקר הרגשתי את הלב (או שדמיינתי שהרגשתי אותו, וזה מה שאני חושב שקרה), והמחשבה על הלב עוררה איזו חרדה שהגבירה את התחושה וכן הלאה.. הלכתי למיון אבל כל הבדיקות היו תקינות, ובכלל זה צילום חזה, והרופאה שם אמרה שזו היתה התקפת ואזו וגאל. עשיתי גם אקו לב במהלך השבוע, ולמרות שקרדיולוג עוד לא ראה את התוצאות הטכנאיות אמרו שאין שם דבר למיטב הבנתן. אבל אני עוד תשוש ומרגיש רעוע ושברירי, אולי 8 שעות אחרי האירוע. אני שוכב במיטה וממעט לזוז וכל כמה זמן אני מפחד שזה קורה שוב (נדמה לי בכל פעם שאני מרגיש דפיקות לב, ומזה אני נלחץ). כמובן שאלך לקרדיולוג לייעוץ, וכן למומחה בנושא מערכת העצבים האוטונומית, אבל חשבתי לשאול את הפורום לפני: מה יכולה להיות הסיבה לחזרה של התופעה, פתאום? מה אני יכול לעשות די למנוע את זה? חשבתי ללכת לטיפול פסיכולוגי מסוג סיביטי כדי להפחית את קיצוניות התגובה למחשבות על הלב. קראתי באינטרנט שאם נדמה שההתקף מתחיל יש לשכב על הגב ולהרים את הרגליים למעלה, אבל זה כמובן לא פתרון מעמיק. הסיטואציה משונה לי מאוד, והחשש מפריע לאיכות חיי בשבוע האחרון.. תודה מראש, שחר

שלום רב, תודה על פניייתך. לא לגמרי ברורה התמונה. יש לבצע השלמת בירור מקיף מכוון לבעיה - אצל קרידולוג. במידה והתיעלפות חוזרת עליך לפנות לבדיקה במחקלה לרפואה דחופה - חדר מיון. בברכה, דר' דדשב