אימון גופני לאחר אוטם.

לצערי הרב, עברתי 3 אוטמים בחמש השנים האחרונות. הראשון היה לפני חמש שנים, השני - שנה אחריו והאחרון (מקוה שיהיה אחרון) לפני כשבועיים. כמובן שההתקף הנוכחי היה יכול להיחסך ממני לו רק הייתי מתייחסת ברצינות לאותות ולמצוקות שהיו במשך כחודשיים. מאחר והסימנים היו כל כך לא מוכרים ומקומות הכאב הפעם תפסו מקום במרכז החזה ומעלה ולא כפי שהורגלתי בעבר - אזור הלב - ייחסתי את כל הסימפטומים לבעיות עיכול, כיס מרה וכו' - כנראה שכל המערכת חגגה והיא היא שבילבלה לא רק אותי - אלא גם בבית-החולים. כשהיגעתי לבית החולים עדיין הייתי בטוחה שמדובר בבעיות ושט, כיס מרה, אולקוס ומה לא-רק לא ........ א.ק.ג. היה תקין. בדיקת דם לאינזימים - היתה תקינה והרופאים נטו לקבל את גרסתי, אלא שהיו מאד זהירים והמשיכו במעקב ובטיפול רפואי מונע. רק לאחר יומיים אישפוז נמסר לי שבכל זאת היה אוטם קטן. בדיקות הדם ביום השלישי הראו שהתרחש "משהו" כמו כן הא.ק.ג. הצטרף לחגיגה. בדיקת מיפוי לב במאמץ עם "מיבי" שנעשתה כשבועיים לפני הארוע,ולצערי לא הגיעה במזן אלא לאחר שבועיים, אימתה למעשה שהיתה איסכמיה. כמובן שצונטרתי ,נעשו 2 בלונום + סטנד. לאחר יומיים, שוב התחלתי להרגיש את אותן התופעות של צריבה, כאבים בחזה וכו' ונלקחתי לצינטור נוסף ע"מ לוודא שלא חל שום שינוי בצינטור ה"ראשון". ואכן לאחר בדיקה -הסתבר שהכל תקין. עדיין מידי פעם אני מרגישה צרבת, "מרגישה" את כיס המרה, לא יודעת אם יש אולקוס וכו'. לאחר הסיפור הארוך הזה (כנראה שיש לי צורך לחלוק "חוויות")יש לי מספר שאלות: א. בהנחה שיש צורך לכרות את כיס המרה - בעבר סבלתי ממנה וגילו אבן קטנטונת, האם ניתן לבצע זאת בהרדמה חלקית? ב.אוטם קל או אוטם לא חדיר - האם משאיר צלקת ונזק והאם זה בא לידי ביטוי בירידת כושר מסויים? ב.כמה זמן לאחר אוטם אפשר להתחיל "ללכת" ? עד למקרה הייתי הולכת כל יום כשעה. הוא הדין לגבי יוגה? אשמח מאד לשתף פעולה במתן אינפורמציה נוספת באם אתבקש..., ועד אז אודה לך ד"ר על התייחסותך לשאלותי . חן חן, וכל טוב לך . ענת.

מהסוף אפשר להתחיל ללכת לאט לאט כבר ימים לאחר האוטם ובהמשך, בבית להעלות את הקצב בהדרגה. אחר כך כל אחד לפי יכולתו. אני מציע לאנשים להצטרף למכון לשיקום הלב. שם צוות שלם ידאג להעלות את יכולתך הגופנית בהתאם למצבך. ואחר כך - לבד על חוף הים. לאחר שתדעי מה את יכולה לעשות... ניתוח כיס מרה אפשר לעשות. במיוחד לאחר שעברת את המצתור ואת הבלונים. כל סוג הרדמה אפשרי. זה תלוי גם בתפקוד הלב. בעניין זה את צריכה הערכה מדוקדקת על ידי קרדיולוג שיחווה את דעתו ויתן אישור לניתוח. אוטם לא יודר הוא קטן יותר מאוטם חודר. אם עברת צנתור אז המשמעות של סוג האוטם פחות חשובה. מה שחשוב הוא תפקוד הלב חשוב מאוד גם שתקחי את התרופות הנכונות למניעה. אלו כוללות חוסמי ביטא, חוסמי האנזים המהפך (ACE INHIBITORS), אספירין, תרופות לשומני הדם - אם רלוונטי, והכל במינונים שהוכחו כמועילים במחקרים הקליניים. ואם יש סוכרת לאזן אותה היטב. תודה על תשומת הלב

ד"רשלום! בהמשך לתשובותיך יש לי "אי אלו הבנות" בקשר ל: חוסמי האנזים המהפך ACE INHIBITORS - מה זה? יתכן ואני מקבלת ואינני יודעת?! סימוביל 40 מ"ג, נורמיטן 25 מ"ג , טריטס 2.5 מ"ג, פלויקס 75 מ"ג וכמובן ל"עיצוב האישיות" - אפקסור 75 מ"ג. לפי המלצת פנימאי בביה"ח - משנים לי את הסימוביל שלא כל כך היה יעיל לאחרונה ב- ליפיטור 10 מ"ג - מה דעתך על תרופה זו? ובאשר לצינטורים: האם בפעולת הצינטור יש נזק בלתי הפיך. האם ניתן לעשות צינטור כטיפול מונע (לאור העובדה שהפחדים עברו לאור הנסיון הרב שצברתי). חוץ מבדיקת מאמץ לבדיקת תפקוד הלב איזו בדיקה נוספת ניתן לעשות? באופן כללי נראה לי שהכושר שלי, אף על פי, ולמרות הכל - טוב, אך זה כרגע בגדר ניחוש כי כרגע במזמן מאמץ מינימלי (שטיפת רצפה למשל) אני חייבת לעשות הפסקות קצרות והפחד מהתגובה מרתיע אותי מלהמשיך. האם זה בגדר הנורמה? האם צריכה להיות תקופת החלמה ללב?. ד"ר, אשמח מאד אם תתייחס לחששותי ולספקותי ותיתן את דעתך . המון תודות וכל טוב. ענת.