קשר בין תחושת חנק בדיבור ממושך לבין TGA

שלום, שמי אלון, ורציתי לדעת: האם הגיוני ומוכר שיהיה קשר בין המצב הלבבי (CTGA אחרי מסטרד) לבין תחושה של חוסר אוויר, חנק, ריחוף סחרחורת וכוכבים ולפעמים ממש סף עילפון, בעת דיבור ממושך, אפילו דיבור של כמה דקות? אם כן, איך ניתן לאבחן ולמדוד אותה (כמו שלמשל מאבחנים בעיות קצב בעזרת הולטר) ? אם לא, איך ניתן למצוא את המקור לבעיה? אילו בדיקות צריך לעשות? בכבוד רב

כן בהחלט, תסמינים קצת מטרידים... אני מקווה שאתה בעקב קרידולוגי ביחידת מומי בל מלידה... אז עליך לדבר בהקדם עם קרדיולוג מטפל שלך, במיד ולא במעקב יש לגשת בקדם לבדיקת קרידולוג מומחה במומי לב מלידה במבוגרים... בברכה, דר' דדשב

בן 26, ברקע TGA עם subpulmonic stenosis. בגיל 5 חודשים עבר ניתוח ע"ש מסטרד - בשל רושם לחלל חדר שמאל קטן יותר - שכלל מיומקטומיה עמוקה במוצא החדר השמאלי. מהלך ניתוחי ופוסט ניתוחי תקין. מאז ידוע על RV מורחב עם אי-ספיקה טריקוספידלית בינונית. במעקב במרפאת קוצבים בשל קצב נודלי לסירוגין. הולטר - ברדיקרדיה הכי נמוכה הייתה 21 לדקה, פעם אחרונה הייתה 25, VPB'S ו-APB'S בודדים, סינוס ארסט של 3.3 שניות. בנתיים הוחלט שאין אינדיקציה לקוצב, אך יש להגביר את המעקב. לא מעשן, אין סכרת, אין לחץ דם, אין ספור משפחתי, אין היפרליפמיה, מקפיד על כושר כל יום, צמחוני מזה כשנה. מבחן מאמץ אחרון: 60-176 (קצת נמוך מהקודמים, כי הפסיקו על-דעת עצמם, יכולתי להמשיך עוד) במנוחה - קצב נודלי לסירוגין, ללא הפרעות בקצב הלב, ללא שינויים נוספים ב-ST-T במאמץ. גופני: כחלון - אין (לפני הניתוח היה צריך להוציא אותי - הייתי בן כמה חודשים - לטיולים בחוץ, גם בלילה, כי הייתי מכחיל ונחנק). אי-ספיקת לב - אין ממצאים בהאזנה - אוושה סיסטולית סטנוטית 2/6 דפקים פמורליים - נמושו תקינים. אקג: קצב נודלי, 38 לדקה היפוכי T בקיר קדמי ולטרלי T ביפאזי בקיר תחתון CRBBB RVH בדיקת אקו: הודגמה זרימה תקינה בתעלת ורידי הריאה ובתעלת הורידים הסיסטמיים של המוסטרד. MILD TR חדר ימני רחב, תפקוד נראה מעט מופחת קשת תקינה MRI לגבי תפקוד חדר ימני: מורחב עם תפקוד שמור. מאז שאני זוכר את עצמי אני יודע ש: 1) יש לי חוסר ריכוז כללי, היפר אקטיביות, אך גם חולמנות. 2) כשאני בחלל סגור ולא מאוורר אני מיד חש שאין מספיק אוויר, קשה לי לנשום, אני מזיע ולפעמים זה מרגיש כמו סף עילפון. 3) קשה לי מאוד לנשום בסביבה של עשן סיגריות ועשן מכוניות וכו', אותן תחושות כמו בחלל סגור. 4) קשה לי לעמוד יותר מכמה דקות כי אני חש שוב שחסר לי אוויר, שאני מרחף ויש לי סחרחורת, אני מתחיל להזיע, מתחיל לראות כוכבים ולא פעם הרגשתי שאני עומד להתעלף. 5) כשאני מדבר יותר מכמה דקות, אז אני גם חש שחסר לי אוויר, הראש מתחיל לרחף, מתפתחת סחרחורת, אני לא מצליח להתמקד, אני מאבד את חוט המחשבה, שוכח על מה אני בעצם מדבר ממש תוך כדי המשפט, לא מצליח להתנסח באופן ברור והגיוני, אני מתחיל לראות כוכבים וחש שאני רוצה לשכב. לרוב יהיה לי כאב ראש אח"כ. 6) אם אני לא מקפיד על כושר, אני פשוט דועך, אני אהיה עייף כל הזמן ולא מסוגל לעשות כלום. אם אני מבצע פעולה מאוד מאומצת (גם כשאני בכושר), למשל שחייה או ריצה ארוכה, אני אדרש להתאוששות ארוכה לאחר מכן, ובכל זאת אמשיך להיות מותש לאורך כל היום. 7) וזה מה שמוזר, שיש לי כושר טוב ובכל זאת אני סובל מהתופעה הזו, וסיפרתי עליה לרופאים שלי והם לא מאמינים לי, כי זה לא נראה להם הגיוני שאני אסבול מתופעה כזו, כשיש לי כאלו נתונים במבחני המאמץ. מה אפשר לעשות? בכבוד רב