מומי לב מלידה

שלום, בהמשך לשאלותיי מהפעם שעברה אני מבקשת להוסיף עוד מס' שאלות ...... 1. מה אתה מייעץ לילדים בעלי מום לב שמגבילים אותם לפעילות גופנית מועטה ולא מאומצת?? 2. איך מתמודדים ילדים עם הבשורה שיש להם מגבלה כזו? 3. איך מתמודדים ההורים? כיצד הם מגיבים? תודה מראש על תשובתיך - מורן.

לשאלתך הראשונה - יש המון מומים ולא דין אחד כדין השני - יש קלים ויש קשים לשתי השאלות האחרות - גם הורים וגם ילדים לומדים לחיות עם מגבלה. זה לא משהו רצוי אבל זה מה שיש וצריך לחיות עם זה. להורים מסעיים ע"י כך שמבהירים להם בדיוק מהן המגבלות ומה צפוי בהמשך - בכבוד, בבהירות אך בעיקר תוך ציון כל העובדות והאמת על המום והצפי לעתיד. זה חשוב. ילדים מוגבלים לומדים מהר מאוד לחיות עם המגבלה כיוון שעם זה הם גדלים ומתרגלים לכך מהר. בהמשך הם גם מבינים (בדרגת תובנה שןנה לכל אדם) מה בדיוק יש להם. לדוגמא נשים שאומרים להן שאסור להן להכנס להריון... כיוון שזה מאוד מסוכן להן ולילד - לא יכנסו להריון. אנשים אחרים בעלי מומים קלים יוכלו לנהל חיים נוחים הכל בהתאם למום שלהם. תודה על תשומת הלב