שאלה לגבי החלטיות של בדיקות

שלום, ברצוני לשאול, האם לאחר בדיקת הולטר לב במשך 24 שעות, שתי בדיקות א.ק.ג ובדיקת אקו-לב, אשר נמצאו כולן תקינות על ידי פרופסור לרפואת לב, ניתן להיות רגוע שבאמת אין משהו "חבוי"? אמנם התרגלתי לחיות עם פעימות הלב המוקדמות, אשר אכן התגלו בבדיקות הנ"ל ואכן נמצאו כ-"משהו שאפשר לחיות איתו והוא לא מסוכן" על-ידי הפרופסור, אך תהיתי תמיד, האם זה משהו מוחלט? האם יש הפרעות בקצב הלב (אלו המסוכנות, אשר גורמות לדום לב בפתאומיות), אשר לא מתגלות גם לאחר אקו-לב, הולטר ובדיקת א.ק.ג רגיל תקינות לחלוטין, ועל אף החלטתה של הפרופסור כי אני "בריא לחלוטין"? נוסף על כך, הפרופסור המליצה על שתי בדיקות (בדיקת מאמץ והולטר במשך 48 שעות), בעוד שרופא המשפחה התרשם שצריך רק את בדיקת המאמץ, מכיוון שאכן סיפרתי שהסימפטומים, שבגלל התחלתי עם כל הבירורים, עברו. אך, האם כדאי להניח לזה כי זה באמת עבר מעצמו, או שלהתעקש? האם בכלל בדיקת הולטר במשך 48 שעות תועיל? תודה רבה ומראש, רן :)

אם ישנן תרופות, המנטרלות את הפעימות המוקדמות הללו, אך נראה שכבר ענית... אך, מדוע התרופות מעלות בעצם את הסיכון? אצלי, לפי מה שהבנתי מהרופאה, נמצאו רק פעימות מוקדמות מסוג VPC. לגבי תשובתך, פשוט התחלתי להתעניין בכל הדבר הזה שנקרא "קצב לב". אז רציתי לשאול אותך, האם בידך סטטיסטיקות של דום לב פתאומי, אשר התרחש גם לאחר בדיקות "מקיפות", שתוצאתן היו תקינות (או יותר נכון לא פתולוגיות)? או בכלל, האם ידוע לך על מקרים כאלה? נורא מעניין אותי לדעת, למען הידע הכללי, כלומר, אם דום לב פתאומי (מה שקורה אצל צעירים) הוא יותר פתאומי בשל כך שאין "איתותים" לגביו, או שהוא פתאומי, כי גם לאחר בדיקות מקיפות וכוללות, שנמצאו תקינות, הוא יכול להופיע באופן פתאומי. אז אם יש לך קצת זמן, אשמח להרחבה על כך. :) תודה רבה ומראש, רן.