פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

ד.נ. לא קיבלתי תשובתך לשאלתי מ-12.9 בנדון. האם נפלה בין הכיסאות? אודה על תשובתך, כי השאלה ממשיכה להטרידני מאוד. א.

אלחוש הוא חומר שמרדים רק את האיזור בו הוא ניתן, וטשטוש הוא חומר הניתן לרוב בעירוי דרך הוריד, וגורם למטופל לחוש ישנוני ומטושטש, ולרוב גם לא כל כך לזכור את הפעולה שעבר.

שלום, אני מקווה שתבין את שאלתי. כבר תקופה ארוכה שאיני אוכלת כמו שצריך, וזה אומר שאני אוכלת המון המון המון ירקות על מנת לסתום את עצמי וזה כדיי לא להעלות במשקל כמובן. אני מרבה לאכול המון מלפפונים (כ- 4 קג' ביום) בנוסף לכך גם כרוב, עגבניות, חסה.... אומרים ל י שאני מזיקה לעצמי לא רק כי זה על חשבון מאכלים אחרים שחיוניים לי ואני נמנעת מהם אלא גם כי אני מנפחת לעצמי את הקיבה. ואכן בסוף כל יום הבטן שלי נפוחה כאילו שאני בהריון. שאלתי היא: האם אני מנפחת את הקיבה או שאני מנפחת את המעיים? מה גדל מבין שניהם? אני יודעת שקיבה זה שריר כך שאם אני אתחיל לאכול מסודר וכמו שצריך בסופו של דבר מימדיה יקטנו. אך מה בנוגע למעיים? אם ניפחתי אותם או שהם גדלו - האם המצב הוא הפיך? אשמח לתשובה מהירה. תודה

הדס שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. גם הקיבה וגם המעי אינם מתרחבים באופן בלתי הפיך כתוצאה מתזונה כזו או אחרת. יחד עם זאת, נכון שחשוב להקפיד על תזונה מאוזנת, ומומלץ לפנות לתזונאית ליעוץ והרכבת דיאטה מתאימה לך ולצרכיך. שנה טובה ובריאה.

על סמך בדיקה פנימית אני סובלת מפיסורה ענקית וטחורים גדולים ומדממים. א. איך עוברים כל יום עם סבל בכל יציאה שהיא תמיד רכה מדיי? ב. הופנתי לפרופסור ארגוב. האם אוכל לקבל המלצות עליו בנושא?

פיסורה וטחורים הן בעיות הפוגעות באיכות החיים, ולכן רק את צריכה להחליט עד כמה לנסות טיפול שמרני ומתי את רוצה לפנות לפתרון כירורגי. אין פורום זה נוהג להמליץ אישית על מנתח כזה או אחר. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום לכם! אני חייל בן 20 ולפני שבועיים עברתי ניתוח לניקוז אבצס שהופיע לי בעצם הזנב ,במיון שביצעתי את הניתוח הרופא אמר לי לעשות בעוד כחודש ניתוח לכריתת הציסטה שיש שמה או משהו כזה. עכשיו הרופא בצבא הפנה אותי למחלקת כירוגגיה בתל השומר הלכתי לשם והרופא אמר שאני לא יעשה ניתוח כי "לא צריך" והוא לא מאמין שזה יחזור ושלח אותי לביקורת בעוד כחודש במרפאת פרוקטולגיה שלפי מה שהבנתי זה בכלל קשור לאזורים של פי הטבעת וכ"ד. עכשיו אחרי קצת מעקקב באינטרנט הבנתי שזה מומלץ לעשות את הניתוח הזה כי אבצס חוזר כמעט בטוח אם היה כבר פעם אחת ואני רוצה לנצל את זה שאני בצבא לגמור עם הניתוח הזה ושלא יחזור לי אחר כך שאני כבר לא יהיה בצבא. אשמח לקבל חוות דעת מקצועית איך אני אמור לפעול במצב הזה והאם לעשותד ניתוח או לא.

אור שלום, לעיתים לאחר ניקוז אבצס הסינוס (ציסטה) הפילונידאלית נרפאת לגמרי, ולעיתים לא. אם היא לא נרפאת מומלץ לעשות ניתוח אלקטיבי לכריתתה, אולם בבדיקה לא נראה סינוס סביר שאין כרגע מה חנתח ובניתוח שבו לא מזהים את הציסטה אפשר לעשות יותר נזק מתועלת. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

לפני כשובעיים עברתי ניתוח כריתת אבסס בעצם הזנב לאחר חצי שנה שסבלתי מהבעיה ולאחר 4 ניקוזים.השאלה שלי האם לאחר הכריתה של האבסס זה יכול לחזור שוב?וכמה זמן לאחר הכריתה אפשר לשבת אני שובעיים שוכבת רק על הבטן או עומדת וזה מתסכל,כל מומחה אומר זמן אחר מה דעתך?

האם הסרת שיער בלייזר בעצם הזנב יכול לעזור קצת ולמנוע מעט את הופעתו של האבצס ?

שלום עברתי ניתוח בחודש 7 והכאבים הולכים וחוזרים החור נסגר והכאב בא והולך

כיצד ניתן לדעת , לאחר החלמה מניקוז של האבאסס, האם נשאר סינוס שמחייב כריתה???

אני מעוניינת לשמוע פרטים על הניתוח starr , אותו אני עומדת לעבור עקב רקוצלה. מה נעשה בתהליך הניתוחי? כמה זמן נמשך הניתוח? מה משך האישפוז (אם קיים?),האם יש כאבים לאחר הניתוח? וכמה זמן עשוייה להמשך ההתאוששות מתוך נקודת המוצא שיש לי פיברומיאלגיה וכל בעיה רפואית קלה מתמשכת לאורך זמן רב.

זהבה שלום, ניתוח STARR מיועד לטיפול בבעיות התרוקנות הנובעות מ"עודף רקמה" ברקטום התחתון שבעת מאמץ להתרוקנות גורם להפרעה בתהליך ההתרוקנות, ויכול להיות קשור גם לרקטוצלה. בניתוח משתמשים במכשיר מיוחד הכורת את הרקמה העודפת ומחבר את חלקי הרקטום מעל ומתחת למקטע שנכרת, וכאשר הניתוח מבוצע באינדיקציה הנכונה לחולים שנבחרו נכון ובקפידה יש לחלק גדול מהם שיפור ניכר בקשיי ההתרוקנות ובסבל הנגרם מכך. הניתוח אורך פחות או יותר כשעה, ולרוב כרוך באשפוז של יום, אבל משך האשפוז תלוי במידה רבה בהעדפות המנתח ובמצב האישי של כל מטופל ומטופל. לאחר הניתוח יכולים להיות כאבים מסויימים שלרוב משתפרים לאחר מספר ימים. בהצלחה.

אינני רופאה, אך עברתי את הניתוח הזה לפני קרוב לשנה. בעיית ההתרוקנות השתפרה, אך אני סובלת מכאבים באזור הניתוח עד היום (משככי כאבים יומיומיים). והבנתי שזה עלול לקרות באחוז (קטן אך לא מבוטל מהמקרים) לתשומת ליבך.כמו כן יציאות מרובות והפרשות שטרם פסקו. לי זה הרס את החיים, פשוטו כמשמעו. ופתרון, אין. סליחה אם הפחדתי. לא יכולתי להתעלם. בכל מקרה, בהצלחה. הייתי בודקת היטב כל טיפול שמרני לפני.

הי זהבה, אני עומדת לעבור בקרוב ניתוח סטאר ואשמח לשמוע ממך יותר פרטים במידה וכבר עבר את הניתוח תודה

מעונינת לשמוע מנשים שעברו את הניתוח הנ"ל בהצלחה,מה מידת הכאבים לאחר הניתוח דומה לניתוח טחורים. מסתבר שיש חילוקי דעות מהותיים בין פרוקטולוגים אשר טוענים,לא להתקרב לסוג ניתוח זה וסוג ההצלחה לניתוח זה הוא 50%

שלום רב אני בן 49 הפסקתי לעשן לפני שנה מאז אני סובל עציריות די חזקה לפני כמה ימים התחיל לי דימום קצת בזמן היציאה וחוץ מזה יש לי כאבים בבטן לפני היציאה ולאחוריה מתחת לבית החזה באיזור הבטן האם זה מתופעות הלוואי של הכדורים (ראה למטה את רשימת הכדורים ) בעלון לצרכן מופיע שהם עושים עצירות אבל חשוב לי להדגיש שלפני הצינטור סבלתי מעצירות אך לללא דימום וכאבים אולי בתקופה שדאז העצירות הופיעה בגלל שהפסקתי לעשן ? ולא רק זה יש לי גם גזים מרובים וגרסים .? האם יש סכוי שזה מהכדורים התופעות הלו שהופיעו זה עתה מלווים עם כאבי בטן ?סיפור של סרטן למיפה ,ולאחותי סרטן מעי גס חשוב לי לומר שעברתי צינטור עורק ימני לפני חצי שנה ועורק שמאלי עם 3 תומכים ועם פלאבקס לפני חודשים וחצי רק מתי מתי אוכל לעשות גסטרו קופיה עישתי צינטור לפני חודשים וחצי כמה עלי לחכות כדי לעשות את גסטרו??.???? הנני נוטל כדורים באופן קבוע של הצינטור נורמטין ,גלוקופז ,סימבוקור ,מיסקופרין ,נורמטין , הנני נורא מודאג מימה זה יכול להיות???? המתי אוכל אוכל לעשות קולונוקופיה מאחר ועברתי צינטור.??.? לפני חודשים וחצי ???. אמרות האבחנות הללו.?? של הרופא מימה זה יכול להיות הנני נורא מודאג עישתי גסטרו לפני כ5 שנים הכול היה תקין ולפני כ6 חודשים בדיקת צוואה סמויה הכול היה תקין מימה זה יכול להיות ואיך אוכל להקל על התופעות של העצירות והגזים והדימום שאומנם טיפ טיפה .??. ועוד כמה זמן אוכל לעשות גסטרו.??הרופא טוען שזה לא פיסורה או טחורים חיצונים ואין עקבות דם על סמך בדיקה רדיקאלית אנא עיזרו לי בבקשה תודה מראש

שלום רב, אם צריך, ניתן לעשות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה גם בחולים לאחר צינתור. אם לא ניתן להפסיק את המיקרופירין והפלביקס טרם הבדיקה, ניתן לעבור במקומם לזריקות של קלקסאן, או לבצע קולונוסקופיה אבחנתית בלבד ורק אם ימצא משהו להפסיק את התרופות הנ"ל ולבצע בדיקה עם ביופסיות וכד'. אנא פנה לקרדיולוג המטפל בכ ולגסטרואנטרולוג ליעוץ. בנוגע לעצירות, מומלץ להקפיד על כלכלה עשירה בסיבים וניתן להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן להעזר גם במרככי יציאות אחרים כגון פגלקס שגורמים לפחות תחושת תפיחות בטנית.

שלום זיהיתי אצלי היום בליטה שיוצאת טיפה מפי הטבעת , ובנוסף טיפה דם על נייר הטואלט לאחר היצאה (לא מעורב בצועה ולא כהה).הדבר מעולם לא הופיעה לי ואני לא ודעת לזהות אם מדובר בטחורים או בליטה מסוג אחר .הכאב מתבטא בעיקר בקיווץ השרירים ולא מפריעה לחיי היום יום , לפחוט בנתיים.לא זיהיתי וורידים - אבל יתכן ואני לא יודעת לזהות אותם..האם עלי לרוץ לרופא ?ואם כן לאיזה?או שניתן להמתין שיעבור ?

תלונות כפי שאת מתארת יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד.לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. אם הדבר מפריע לך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. בכל מקרה ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה.

בבדיק פטלוגית של פוליפ שהוצא מהקולון בגובה 40 ס"מ נמצא tubular adenoma with superficial foci sever dysplasia.מה המשמעות של תשובה כזו והאם זה מחייב ניתוח של כריתת חלק מהמעי.ואם כן כיצד מתבצע הניתוח והאם יש אפשרות לכריתה דרך המעי. תודה

ציפורה שלום, בשביל לענות על השאלה צריך לדעת בדיוק כיצד נראה הפוליפ הזה בזמן הקולונוסקופיה, וכן לראות את התשובה הפתולוגית המלאה. כל "קיצור דרך" הכולל יעוץ על סמך מידע חלקי עלול להוביל לטעויות ואינו אחראי. כעקרון, לעיתים כריתה של פוליפ כזה בקולונוסקופיה יכולה להיות מספקת ודורשת מעקב בלבד. במקרים בהם כן דרוש ניתוח, לא ניתן בגובה הזה לבצעו "דרך המעי", ועלולה להיות בעיה בניתוח להבחין במקום בו היה הפוליפ, ולכן כדאי להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג המטפל בהקדם ולשקול לסמן את המקום כעת, כל עוד יש בו צלקת טריה לאחר הכריתה, ואז יש זמן לשקול אם צריך ניתוח או לא.

ד"ר שלום רופא הנשים שלי הודיע לי שלא אוכל להרות באופן טיבעי מאחר והחצוצרות שלי חסומות בעיקבות כריטת מעי הגס שעברתי לפני 5 שנים באיכילוב ואוכל להרות רק בהפרייה חוץ גופית למרות שהסיכוי להצלחה הוא 20% מה דעתך?

ורד שלום, לא ברורה לי לחלוטין השאלה. ככלל, כל ניתוח בטני, כמו גם תהליך דלקתי תוך בטני, יכול לגרום ליצירת רקמת צלקת בחלל הבטן הנקראת הדבקויות, ואלו יכולים לעיתים לפגוע בסיכויי הפוריות. לגבי סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית והאם כדאי או לא לבצע אותה, מומלץ להתייעץ עם גניקולוג.

ורד שלום, לא ברורה לי לחלוטין השאלה. ככלל, כל ניתוח בטני, כמו גם תהליך דלקתי תוך בטני, יכול לגרום ליצירת רקמת צלקת בחלל הבטן הנקראת הדבקויות, ואלו יכולים לעיתים לפגוע בסיכויי הפוריות. לגבי סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית והאם כדאי או לא לבצע אותה, מומלץ להתייעץ עם גניקולוג.

שלום רב! אני בן 28 וסובל מטחורים פנימיים, לפני כחודש עברתי קשירת טחורים, בימים האחרונים החל שוב דימום לאחר יציאות וזאת לאחר שבמשך 3 שבועות לאחר הקשירה לא היה כמעט דימום. האם זה אומר שהקשירה לא הצליחה או לחילופין שיש פרק זמן שצריך לעבור עדיין על מנת שהפעולה תצליח? ברצוני לציין שקשירת הטחורים היתה כרוכה בכאב בימים הראשונים ולכן לא יהיה מעוניין לעבור פעולה זו בשנית, האם יש פתרונות אחרים שעלי לנסות ושלא גורמים לכאב עז? לתשובתך אודה, יוסי

יוסי שלום, ראשית, האפקט המקסימאלי של קשירת טחורים יכול לקחת כ 4-6 שבועות בכדי להגיע לביטוי מלא. שנית, איני יודע אם בוצעה קשירה של קבוצת טחורים אחת או יותר, אם לא נקשרו כל הקבוצות יתכן שיש דמם שנובע מקבוצות טחורים שלא נקשרו. ישנה קשת של טיפולים לטחורים, אולם לכל אחת מסוגי הפעולות לטיפול בטחורים יש את יתרונותיה וחסרונותיה, כולל לעיתים כאב.

קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום, האם כל דמם שהוא הנלווה לטחורים או לפיסורה - גם אם הוא חד-פעמי וקל ולא ממשיך להופיע למרות התמשכות הכאב - מחייב ללכת לקולונוסקופיה? אליהו

אליהו שלום, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי.

ד.נ. האם ניתן לעבור אנוסקופיה ורקטוסקופיה באילחוש, כאשר בדיקות אלו מכאיבות מאוד? האם הוא יעיל בבדיקות אלה? אליעזר

אליעזר שלום, ברוב המקרים אנוסקופיה ורקטוסקופיה גורמות לאי נוחות מתונה אך לא לכאב עז, וניתן לעבור אותן ללא כל אלחוש. אם בכל זאת הבדיקה גורמת לכאב עז ניתן לנסות ולטפל בסיבת הכאב (למשל פיסורה) טרם הבדיקה. אם בכל זאת צריל לבצע בדיקה למרות כאבים, היא בדרך כלל מבוצעת בהרדמה או בטשטוש ולא באלחוש מקומי.

ד.נ. מה ההבדל בין טשטוש לאלחוש, מבחינת אופן ביצועם ומבחינת תוצאתם? אליעזר

שלום לפני כמה זמן היה לי איזה משהו באיזור פי הטבעת ולא חשבתי להסתכל וזה עבר עם הזמן ועכשיו יש לי את אותו הכאב הזה. עכשיו הסתכלתי מה יש לי באיזור פי הטבעת יש לי מן חתיכת בשר קטנה או כמו פצעון שמחובר לפי הטבעת או בפנים אני לא יודע. ואחרי הצואה כשאני "סוגר" את פתח פי הטבעת עם השריר אם אתה מבין. יש לי כאב וזה מגרד טיפה. אני חושב שגם היה אולי קצת דם על נייר הטואלט. מה זה? היה לי את זה פעם אותו הדבר

מיכאל שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. בכל מקרה ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מעבר לכך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

ד.נ. בהמשך לתשובתך מ-6.9 שעה 23.06 בנדון, אבקשך להבהיר לי מה זה סנה (הנמצאת, לדבריך, באגיולקס). שנית, לאור תשובתך, אבקש לנסח מחדש את שאלתי: כמה זמן צריך לעבור מתחילת טיפול בטחורים ע"י קונסיל (או אגיולקס)+ניפדיפין בלבד כדי להצדיק הגעה למסקנה שטיפול זה אינו מספיק, ושיש צורך לנקוט באמצעים מסיביים יותר, כגון קשירה בגומיות (או ניתוח, שאינני מתלהב ממנו), כדי להפסיק את הכאבים הרקטאליים? תודה. אלי

אלי שלום, נראה לי שיש בלבול מסויים הנוגע לאבחנה הגורמת לך לסבל. טחורים ופיסורה הן 2 מחלות שונות בתכלית, וגם הטיפול בהן שונה. משחת ניפדיפין מיועדת לטיפול בפיסורה ולא מיועדת לטיפול בטחורים, בעוד קשירה מיועדת לטיפול בטחורים אך אין לה כל תועלת (והיא יכולה לגרום לכאב רב) בטיפול בפיסורה. בכל מקרה, 2 מחלות אלו הן מחלות הפוגעות באיכות החיים אך אינן מהוות סכנה, ולכן בשתיהן נכון לומר שכשאתה רוצה להתקדם שלב בטיפול בכדי לשפר את איכות חייך, זה הזמן הנכון לעשות את זה, וגם חוסר שיפור לאחר מספר ימים יכול להצדיק התקדמות לשלב הטיפולי הבא אם אתה מעוניין בכך. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור ואבחנה יותר מדוייקת של סיבת סבלך, והכוונת הטיפול. להלן מידע גם על פיסורה וגם על טחורים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

אושפזתי בבית חולים עם בטן חריפה מאוד . האבחנה של הצוות הרפואי הייתה נקב בתוספתן כ 4 ימים קיבלתי אנטיביוטיקה ישר לוריד עם אינפוזיה במקביל.לאחר מיכן הופסקו לי האנטיביוטיקה והאינפוזיה דרך הוריד וקיבלתי כדורי אנטיביוטיקה דרך הפה ולאחר כ 7. ו 14 ימים ניבדקתי שוב והוחלט על הפסקת האנטיביוטיקה ולחזור לבדיקה בעוד 7 ימים ולבדיקת קולונוסקופיה בעוד כחודש בערך .ולאחר מיכן ליקבוע זימון להסרת התוספתן .שאלתי האם מצבי שונה וחריג בעניין הניתוח ..או שייש חשד נוסף לגבי האבחנה של הצוות מעבר לנקב בתוספתן לכן אני צריך לעשות בדיקת קולונוסקופיה ומה אני צפוי בהמשך הטיפולים והבדיקות הבאות או שייש סבירות להיסתבכיות נוספות במהלך הניתוח.אציין שאני כימעט מרגיש טוב .אין לי סימפטומים של חום.הקאות שישולים וכדומה .יש לי יציאות סדירות

שלום רב, הטיפול המקובל לאחר מחלת תוספתן קשה שטופלה אנטיביוטית הוא להציע כריתת תוספתן אלקטיבית מספר שבועות לאחר מכן, בכדי למנוע אירועים דומים בעתיד (למרות שיש כיום ויכוח מסויים בין כירורגים באשר למדיניות זו). בדיקת הקולונוסקופיה גם היא רוטינה במקרים אלו, על מנת לוודא שאין כל גורם אחר לדלקת ממנה סבלת. בהצלחה.

אני מודה לר מאוד על תשובתך בכבוד רב אלי קירי

שלום ד"ר אני סבלתי בעבר מאבסס בישבן ועברתי שני ניתוחים .(ניתוח אחרון לפני 3.5 שנים ) לפני 3 שבועות עברתי ניתוח של פיסטולה רקטלית בדופן קדמית . ויש לי הפרשות של נוזל בצבע צהוב מפי הטבעת.אין לי חום ואני לא נוטל שום תרופה . מה זו ההפרשה ?. ומתי זה יפסק ?

יוסי שלום, אין לי דרך טובה לענות לך מבלי לדעת איזה סוג של ניתוח לפיסטולה עברת. אנא פנה לכירורג המנתח בשאלה זו.

שלום רב, בעלי בן 37 סבל מצרבות ושילשולים מרובים בבדיקת דם גילו את החיידק הליקובקטור פירולי טופל בטיפול המשולש אנטביוטיקה +נוגד חומציות. איך שסיים את הטיפול התחילה אצלו שריפה בפי הטבעת (מדובר על יותר מחודש שבעלי סובל ולא יודעים מה לעשות זה לא עובר) הפרוקטולוג אמר שאין טחורים ואין פיסורה טשלח לרופא עור וכן בתחילת חודש אוקטובר אמור לבצע את הבדיקה קולונוסקופיה. טופל עד עכשיו במשחות מרובות בפעם האחרונה אמרו לו להספיק עם המשחות ולמרוח פסטה בייבי. תחושת השריפה והבעירה עדיין קיימת במיוחד בשירותים בזמן היציאות. דוקטור לאן לפנות כדי לעזור לבעלי?

שלום רב, תחושת צריבה בפי הטבעת יכולה להרם ממגוון של סיבות, כולל פיסורה, פטרת על רקע טיפול אנטיביוטי, וגרד אנאלי שאנו לא יודעים ממה נגרם, אך פעמים רבות יודעים לטפל בו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור והכוונת הטיפול.

זהירות מהטיפול המשולש גורם יותר נזק מתועלת לי היו את אותם הסימפטומים בדיוק

ד.נ. כמה זמן לאחר תחילת טיפול בטחורים/פיסורה צריך לחלוף עד שנאלצים להחליט על ניתוח, עקב כישלון הטיפול השמרני? ושאלה שנייה: האם מומלץ להמשיך לאכול סיבים מסוג קונסיל, אגיולקס או סובין שיבולת שועל, לאורך ימים, ללא הגבלת זמן, כדי למנוע הישנות כאבי טחורים/פיסורה? תודה. אלי

אלי שלום, מאחר שטחורים ופיסורה הן בעיות הקשורות באיכות החיים, אין הגדרת זמן שלאחריה "נאלצים" להחליט על ניתוח. מתי שאתה מחליט שאתה רוצה ניתוח על מנת לשפר את איכות חייך, זה הזמן הנכון. בעיקרון פיסורה אמורה להשתפר בטיפול שמרני תוך מספר ימים. לגבי טחורים, אם בוצעה למשל קשירה, האפקט המקסימאלי שלה יכול להתבטא רק לאחר כ 4-6 שבועות. מומלץ לרכך את היציאות לטווח ארוך, ואם פירוש הדבר הוא שימוש בתוספי סיבים לאורך זמן אין עם כך בעיה. אגיולקס מכיל בנוסף לסיבים גם סנה, ולכן לא מומלץ לשימוש ארוך טווח.

צוהריים טובים , אני בת 25 , בריאה בד"כ , לא נוטלת תרופות אפילו לכאבים לא לוקחת ... כשמונה חודשים סובלת מכאבים חזקים ברום הבטן עם בחילות קשות ולפעמים הקאות וגם כן כמה פעמים הקאות דמיות ... כמובן אושפזת בבה"ח כמה פעמיים לאותן תלונות .... וחוץ מזה בחצי השנה האחרונה סובלת מאנימיה קשה ( HB= 7.5-10.3 ) , בתקופה הזאות לקחתי שש מנות דם ( לא בבת אחת ) ... עברתי יותר מעשרה גסטרוסקופיות בתקופה הזאת , וכולן הדגימו כיבים מרובים ודלקת כרונית בקיבה ולפעמים בתריסריון , המצב לא כל כך משתפר , למרות הטיפול שלוקחת - לוסק 40 מ"ג פעמיים ביום וגסטרו 40 מ"ג פעם ביום . הגסטרוסקופיה האחרונה הייתה היום בבוקר , והתשובה היא כך : מס' כיבים עד 8 ממ' באנטרום וצלקות גדולות . בפילורוס ארוזיה , אנגלולתיה חדה במעבר לחלק שני של אנטרום . בקיצור כיבים בקיבה עמידים לטיפול , HP שלילי , רמת גסטרין תקינה , ביופסות מראות דלקת חמורה , מציעים טיפול כירורגי ולכן נציג אותה לישיבת כירורגית . האם נראה לך , ממשכתבתי שצריך ניתוח , ואם כן , מה עושים בניתוח ? ( משהבנתי מהגסטרואנטרוג שיכרתו חצי מהקיבה ) האם זה נכון ?

שלום רב, אני מבין את מצוקתך, והסיפור שאת מספרת אכן חריג ולא רגיל. בעיקרון, כיב קיבה שלא נרפא בטיפול שמרני דורש ניתוח בעיקר מחשש לממאירות שלא אובחנה בביופסיות, אולם הסיכון לכך בגיל 25 נמוך. כיבים מרובים שלא מגיבים לטיפול מעלים חשד למחלה בה יש רמות גסטרין גבוהות (ואז יש בד"כ גידול במקום אחר שמפריש את הגסטרין), ולכן צריך לוודא שתוצאת בדיקה זו אכן תקינה (ואולי אף לחזור על הבדיקה). בהנחה שרמת הגסטרין תקינה, ישנה אכן שאלה כיצד לפעול, ואין על כך "תשובת ספר" ברורה. מאחר שאת מאד סובלת, ואין הרבה מה להוסיף בטיפול התרופתי, יתכן שאכן יש מקום לניתוח לכריתת מחצית הקיבה. מעניין מה תהיה עצת "הישיבה הכירורגית". יתכן שלאחר שתשמעי עצה זו, כדאי ללכת עם כל החומר לקבל חוות דעת נוספת לפני החלטה סופית.

שלום, אני לקראת ניתוח פיסורה רציתי לדעת אם הרדמת טשטוש וזריקה ליד פי הטבעת מספיקים, כי ראיתי שחלק עוברים זאת בהרדמה מלאה ואני מפחדת להרגיש את הניתוח או כל כאב . אשמח לתשובה בהקדם. תודה

יעל שלום, ניתן לבצע ניתוח לפיסורה בהרדמה כללית, בהרדמה איזורית (של פלג הגוף התחתון, לדוגמא על ידי זריקה אפידוראלית או ספינאלית, או בהרדמה מקומית עם או בלי טשטוש. אישית, למטופלים שאינם סובלים ממחלות רקע שמונעות ביצוע הרדמה מקומית קצרה, אני מעדייף שיטה זו, מפני שישנם בכל זאת מטופלים שחשים אי נוחות מסויימת בהרדמה מקומית, אולם יש כירורגים אחרים המעדיפים הרדמה מקומית, וזה בהחלט מקובל. אם את מעדיפה הרדמה כללית, אני מציע שתביעי רצון זה בפני הכירורג שמיועד לנתח אותך, ובפני הרופא המרדים. בהצלחה!

ד.נ. בעקבות תשובתך בנדון, יש לי מס' שאלות. א. מהי "הרדמה מקומית בלי טשטוש"? האם הרדמה מקומית (רגילה) איננה מטשטשת? ב. במה נבדלת "הרדמה מקומית קצרה" מ"הרדמה מקומית" סתם, (לא "קצרה")? ג. האם בהרדמה קצרה חשים נוח (או לא חשים אי-נוחות), בניגוד להרדמה מקומית רגילה? ד. אילו מחלות רקע מונעות ביצוע הרדמה מקומית קצרה? ה. מה ההבדל בין זריקה אפידוראלית לספינאלית, ואיזו מהן מסוכנת יותר? אודה על הבהרותיך. שבת שלום. אלי

ד.נ. האם שיטת HAL Dopler מקובלת כמתאימה לטיפול בטחורים/פיסורה? אודה להתייחסותך. אליעזר

אליעזר שלום, שיטת האל דופלר מקובלת כאחת השיטות לטיפול בטחורים למטופלים המתאימים לכך, אך אינה מקובלת לטיפול בפיסורה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

אני ובן זוגי נמצאים במערכת יחסים מזה זמן רב, אולם בזמן האחרון אני נתקל בבעיה בזמן המין. אני מבצע חוקן עם מים, כמעט כל יום (מסיבות מובנות...), ובפעם האחרונה שביצענו חדירה שמתי לב למעט הפרשה רירית, וחלקה קצת דמית. אמנם מדובר היה במעט טיפות, אבל סף החרדה מאיידס או שאר מחלות מין הוא גבוה מאוד.... במה יכול להיות מדובר? אני מבין שכנראה נפצעתי מעט, ומכן האדמומיות, אבל מה פשר הריריות? אני לא סובל מכאבים, והיציאות שלי תקינות.

עומרי שלום, רוב הסיכויים שההפרשה המעט דמית אכן נובעת מפציעה מקומית קלה שלא גורמת לך סבל ניכר, ולכן אינה מדאיגה במיוחד. אם התופעה תמשך מומלץ לפנות לבדיקה לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג בכדי להיות רגועים יותר.

שלום, לפני כמה ימים הייתי אצל רופא והוא איבחן אצלי טחורים ברמה קלה, אינני סובל מכאבים או אי נוחות כתוצאה מהטחורים. הרופא נתן לי מרשם לתרופה שנקראת רקטוצורין ,משחה לטיפול בטחורים, השאלה שלי היא האם המטרה של המשחה היא לטפל בטחורים ובאמת לגרום להם להעלם או שהיא משחת אלחוש כדי לגרום להקלה בכאב שכמו שאמרתי אין לי אז אולי אני בכלל לא צריך לקחת אותה? תודה על העזרה..

גיל שלום, משחות אינן מטפלות בטחורים עצמם אלא בעיקר בסבל שהם גורמים, ואם אינך סובל אין צורך מיוחד בטיפול. מומלץ לשמור על הרגלי חיים שיקטינו ככל האפשר את הסיכוי לסבל מהטחורים, שכוללים שמירה על יציאות רכות וללא מאמץ על יד תזונה עשירה בסיבים ושתיה מרובה ופעילות גופנית סדירה, והמנעות מישיבה ממושכת בשירותים. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

שלום רב, אובחנתי כחולת קוליטיס רק עכשיו אך סובלת מהמחלה כשנתים. מגיבה רע מאוד להמורן ופוריניטול כמו כן הפסקתי לקחת סטרואידים. רציתי לקבל יעוץ מרופא גסטרו על המשך טיפול (חוץ מהניתוח) אודה עך תשובתכם.

אינה שלום, לצערי איני מכיר את פרטי מחלתך, ולכן אין ביכולתי וגם לא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני באינטרנט לגבי הטיפול המומלץ. אוכל רק לתת מעט מידע כללי על מחלתך. מהודעתך לא לגמרי ברור לי אם את מאובחנת כסובלת מאולצרטיב קוליטיס או מקרוהן קוליטיס. מחלות מעי דלקתיות כוללות את מחלת אולצרטיב קוליטיס וקרוהן, ושתיהן מחלות מעי דלקתיות שאיננו יודעים מה גורם להם. במחלת אולצרטיב קוליטיס מעורב אך ורק המעי הגס, בעוד בקרוהן יכול להיות מעורב כל קטע של מערכת העיכול, כולל פי הטבעת. לעיתים מחלת קרוהן מערבת בזמן מסויים רק את המעי הגס, מצב הנקרא קרוהן קוליטיס, ואז קשה מאד להבדיל קלינית בין 2 המחלות האלה. מאחר שאנו לא יודעים כיום מה גורם למחלות אלו, אין לנו טיפול שיכול לרפא אותן לחלוטין (באולצרטיב קוליטיס כריתה כירורגית של כל המעי הגס למעשה מרפאת את המחלה, אך במחיר של חיים ללא מעי גס), מטרת הטיפול לכן היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית, ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. ולרוב אנו מגיעים להשגת מטרה זו. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. לפי סיפורך, ובהסתייגות שאיני מכיר את כל הפרטים, נשמע לי שכבר את כבר על טיפול תרופתי אינטנסיבי, ואיכות חייך עדיין לא מספיק טובה, ולכן יש צורך לשקול החלפת הטיפול, או לשקול בכל זאת טיפול כירורגי , למרות שלניתוח לכריתת המעי הגס במצבך יש משמעות ניכרת.

יש לי כאבים חריפים באיזור עצם הזנב כבר הרבה זמן. ולאחרונה זה החריף. זה הגיע למצב שאני לא יכולה לשבת מרוב כאב וגורם לעצבים.כאשר מיששתי את האיזור גילתי שיש לי סוג של חור בעצם הזנב. החלטתי ללכת לבדוק את העניין והרופא אמר לי שיש לי שלושה חורים בעצם הזנב ושזה מה שגורם לכאב (סינוס פילונידאלי). הוא אמר לי שצריך לכרות את האיזור הזה ושכרגע הוא לא דלקתי. היום לאחר שבוע שהייתי אצל הרופא התחילו לי דקירות בגב התחתון כאשר אני מזיזה את רגל שמאל. השאלות שלי הם: 1. האם לא צריך לעשות סי.טי או משהו כזה בסגנון בכדי לבדוק לעומק. מאחר והרופא היתסכל ומישש את המקום ועל פי זה הוא הבחין את זה. 2. מהי תקופת ההחלמה מהניתוח? והאם יש סיכוי שזה יחזור? 3. האם יכול להיות שהכאב מקרין לי על הגב וגורם לי לכאבי גב? 4. תוך כמה זמן אפשר לחזור לעבודה אחרי ניתוח? 5. האם הניתוח הכרחי? אודה לך על עזרתך המהירה!!!!

שלום רב, סינוס פילונידאלי לרוב מאובחן בבדיקת רופא, ולרוב אין צורך בבדיקות הדמיה כגון CT בכדי לכוון נכון את הטיפול. ישנן שיטות שונות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ולכל שיטה יתרונותיה וחסרונותיה, ושיעור ההצלחה שלה. לאף שיטה אין הצלחה של 100%, ופירוש הדבר הוא שלעיתים סינוס כזה יכול להתמיד לאחר ניתוח. גם קצב ההחלמה משתנה בין סוגי הניתוחים השונים. לעיתים ההחלמה ארוכה ויכולה לארוך מספר שבועות, אולם ברוב המקרים ניתן לשוב לעבודה סדירה תוך תקופת ההחלמה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

שלום ד"ר זמורה, האם הדבקויות במעיים אינן קורות לרוב בשל ניתוח אפנדיציט, כפי שנאמר לי ע"י הרופאה?

שלום רב, הדבקויות בחלל הבטן יכולות להתרחש (ובדרך כלל מתרחשות) לאחר כל תהליך דלקתי או לאחר כל ניתוח בחלל הבטן, כולל ניתוח כריתת תוספתן (אפנדיקס). נכון שככל שהניתוח יותר גדול הסיכוי ליצירת הדבקויות גדול יותר, אולם הן בהחלט יכולות להווצר גם אחרי ניתוח לאפנדיציט.

שלום רב, באופן קבוע אחרי ביצוע חוקן- בערך שעה אחרי יציאת הצואה יש לי הפרשה גדולה של ריר שקוף מלווה בריר לבן צהבהב (נראה כמו ריר דלקתי) בעל ריח חריף האם זו תופעה נורמלית או מדאיגה? האם זהו ריר שמקורו במעיים או מנוזל החוקן עצמו? יש לציין שמזה תקופה ארוכה אני סובלת מנפיחות מוגזמת של הבטן עצירות בינונית ובעיית גזים קשה

מירה שלום רב, רוב הסיכויים שהריר אותו את מתארת אינו מהווה בעיה, אולם לא ניתן לומר דברים פסקניים ללא בדיקה. אם את לא שקטה מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, רציתי לדעת אם ניתן שלושה ימים אחרי ניתוח פיסורה לנסות להיכנס להריון ? שאלה קצת מצחיקה אבל אנחנו מבוגרים ולחוצים כבר בזמן. תודה

ליאת שלום, אפשר, אבל יכול להיות קצת לא נוח ואולי גם כואב. מקוה שלא פיספסתי את הזמן כי קצת איחרתי בתשובה... בהצלחה

לד"ר עודד שלום, סובלת כרגע מפיסורה וכאבים נוראיים, משתמשת כרגע במשחת ניפידין. שאלתי היא, מתכננת להיכנס להריון בחודש הקרוב. האם עדיף לי לעבור ניתוח של פיסורה על מנת לא לסבול יותר בהריון, אם עכשיו אני סובלת כל כך , או שאפשר להימנע מניתוח והמשיך במישחות ובתזונה ... תודה

חגית שלום, מאחר שפיסורה היא בעיה של איעות חיים, ההחלטה אם ומתי לעבור ניתוח היא שלך. יחד עם זאת, אם כרגע את סובלת מכאבים נוראיים תחת טיפול הולם, ניתן לשקול בחיוב ניתוח, ואם את מתכננת להכנס להריון באמת צריך לקחת בחשבון שבזמן הריון אנו משתדלים להמנע מניתוח אם אפשר, וכן שבטיחות השימוש ברוב התרופות לפיסורה לא נבדקה בזמן הריון, ולכן זה יכול להיות שיקול נוסף התומך בניתוח. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

ד.נ. איך עושים הפרשות לאחר ניתוח פיסורה? באופן רגיל? אין בעיה? זה לא כואב? אלי

שלום ד"ר אני בת 20 ולפני כ-3 שנים היה לי אפצס בישבן שטופל בהתערבות כרוגית, ניתוח קטן בהרדמה כללית לרבע שעה בערך. המקום טופל והכל הסתדר. לפני מספר ימים הרגשתי תחושה לא נוחה במקום ופניתי לרופא כירוג שנתן לי אנטיביוטיקה ואמר לי שאולי זה המשך של מה שהיה בעבר. רציתי לשאול אותך האם זה קשור לטיפול הקודם והאם האנטיביוטיקה יכולה לפתור את הבעיה או שאני צפויה לטיפול כרוגי והאנטיביוטיקה זה ניסיון שאין הרבה סיכוי שיצליח? עוד רציתי לשאול אותך, האם יש טיפול נוסף שאני צריכה לעשות כדי שהמקום יתרפא ותמנע התערבות חרוגית? ולבסוף אם זה קשור למקרה הקודם אז האם אני צפויה בכל כמה שנים לבעיה כזו. אני יודעת ששאלתי הרבה שאלות אבל אני נורא לחוצה. תודה רבה

יעל שלום, אני מבין בהחלט את הלחץ שאת נתונה בו, אך למרבה הצער לרוב שאלותיך אין תשובה, ורק הזמן יענה עליהן. יתכן שהתהליך ממנו את סובלת עכשיו ישתפר בטיפול אנטיביוטי, ויתכן מאד שיזדקק לניקוז כירורגי. יתכן שמדובר באבצס שקשור לזה הקודם, ויתכן אף שיש פיסטולה המזינה אותם, ויתכן שזהו תהליך חדש. רק הזמן יגיד. פרט לנטילת הטיפול האנטיביוטי, הדבר היחיד שאת יכולה לעשות הוא לשמור על עירנות ואם יש החמרה כלשהי לפנות מיד שוב לבדיקת כירורג או לחדר המיון. החלמה מהירה.

ד.נ. קראתי על מכשיר "פרוקטולייזר" וכן על מכשיר מיקרוגל "המורון" וכן על וידאו-רקטוסקופ ממוחשב, האמורים לאתר ו/או לטפל בטחורים ו/או בבעיות פרוקטולוגיות נוספות. האם המכשירים הללו מקובלים, או מוכרים (ידועים), ע"י הקהילה הרפואית? אודה על התייחסותך. אלירן

בתור חלק מהקהילה הרפואית, מכשירים אלו אינם מוכרים לי. אשמח ללמוד.

ד"ר זמורה הנכבד, ובכן, המידע על המכשירים האמורים מפורסם באתר www.sun-clinic.co.il, או לחילופין ניתן לקרוא אותו תחת הערך "פרוקטולייזר", אליו מגיעים דרך גוגל. אודה על התייחסותך. אליר

ד"ר עודד הנכבד שלום, פירטתי ב-3.8 את מקור המידע על המכשירים שעליהם כתבת שאינם מוכרים בקהילה הרפואית. אנא הער הערותיך על טיפול אפשרי במכשירים הללו עפ"י המידע הנ"ל. אלירן

ד.נ. האם אפשר לאכול סובין שיבולת שועל, ו/או זרעי דלעת, במקום קונסיל, כדי למנוע הישנותם של כאבי טחורים? (הערה: לי יש טחורים פנימיים, וגם פיסורה, שלפעמים מכאיבים מאוד, אך לעיתים נפסקים הכאבים, בעיקר עקב שימוש במשחת ניפדיפין). כמו כן, טרם נעניתי על שאלתי מ-24.8 בעניין אילחוש. אודה על תשובתך לשתי שאלותי. א.

אלעד שלום, ניתן להשתמש בכל סוג של סיבים שנוח לך כל עוד זה עומד במבחן התוצאה של יציאות רכות כספוג. אלחוש מקומי אינו יעיל לאנוסקופיה או רקטוסקופיה. לרוב אם יש אינדיקציה לבדוק את החלק הסופי של המעי הגס ולא ניתן לבצע רקטוסקופיה מבצעים קולונוסקופיה קצרה (=סיגמואידוסקופיה) בטשטוש.

ד.נ. האם סיגמוידוסקופיה ניתן לבצע בטשטוש, בעוד אנוסקופיה ורקטוסקופיה לא ניתן לבצע בטשטוש? אם כך, מדוע? א.

ד"ש שלום.. אני בת 26 מזה 3 חודשים (בערך עם הזמן שבו חזרתי לקחת גלולות נגד הריון לאחר הפסקה של כמה חודשים- נוטלת שנים רבות) התחלתי לסבול מנפיחויות בבטן גזים רבים, כאבי בטן באזור הטבור וקצת מתחתיו ועצירות נוראית.. הבטן שלי במהלך כל היום גם בבוקר מתוחה ונפוחה (מזכיר קצת בטן הריונית) התזונה הרגילה שלי מבוססת 85% על פירות ירקות שיבולת שועל גרנולה יוגורט ביו של דנונה וטונה,והרבה סיבים, אני שותה הרבה (נכנסת לשירותיים לפחות 8 פעמים ביום והשתן בהיר) אני גם אוכלת כמויות גדולות יחסית של אוכל ואין לי מושג לאן הוא "הולך" אבל הוא פשוט לא יוצא מהגוף..כלום לא עוזר - אני לא מרגישה דחף ללכת לשירותים וגם שכן לעיתים רחוקות אני מרגישה שאינני מתרוקנת כאילו יש לי עוד, רק בשימוש בנרות גליצרין או חוקן הצואה יוצאת- אבל אני יודעת שזה לא פיתרון ואף יכול ליצור תלות ולהחריף את המצב.. אני אוכלת כל בוקר יוגורט ביו עם 2-3 פירות חתוכים וגרנולה, מידי יום סלט גדול ועשיר בירקות:עגבניות ברוקולי חסה גזר גמדי מבושל שועית ירוקה מבושלת, מעט אורז לפעמים, הרבה טונה, אני גם אוכלת לפחות 3 פעמים בשבוע שיבולת שועל. מאז החלה העצירות עליתי 5 קילו במשקל- כאשר חשוב לציין שלא שיניתי דבר הרגלי התזונה שלי, בעבר הייתי נכנסת לשירותים אחת ליום בערך. פעילות ספורטיבית מתונה שאני עושה עוזרת בשחרור הגזים אך לא מעודד מתן צואה בהכנסת אצבע לנרתיק ניתן ממש לחוש בצואה שיושבת בדופנו - כלומר הצואה נמצאת ממש קרוב לפי הטבעת ועדין אין לי גירוי אני כבר חוששת שהבעיה מכנית או שהמעיים שלי לא עובדות משום מה (למרות שיש לי גזים רבים-מהרגע שאני קמה) ההרגשה נוראית ומטרידה,אני ממש מתוסכלת ומודאגת מהעניין גורמת לי לתחושת מתח ועצבנות רבה (גם עייפות) מה לדעתך יכולה להיות הסיבה? מה עליי לעשות? איך אפשר לעודד את המעיים לעבוד?

עירית שלום, עצירות וקשיים בהתרוקנות כפי שאת מתארת אכן יכולים לפגוע מאד באיכות החיים, אך חשוב לא להתייאש, שכן בירור נכון בהכוונת רופא שזה תחום עיסוקו (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן) יכול פעמים רבות להצביע על מקור הבעיה, ולכוון את הטיפול, שיכול לשפר באופן ניכר את איכות החיים. אנא ראי מידע כללי נוסף על עצירות וקושי בהתרוקנות למטה. מומלץ לפנות למומחה בתחום לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול

שלום רב, אובחנה אצלי פיסורה לפני מספר שנים, ולאחרונה הופיעה אצלי בליטה עגולה באיזור פי הטבעת המכאיבה מאד לאחר מתן צואה. האם יש קשר בין הדברים או שמא מדובר בסרטן?

שלום, הסיכוי שבליטה באיזור פי הטבעת תהיה ביטוי של סרטן נמוך מאד, אך לא ניתן לומר האחריות מה טיבה של הבליטה ללא בדיקה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

שלום, אני בת 35, בריאה בד"כ, למעט קריש דם בשחלה בעקבות לידה. לפני כשבוע תקף אותי כאב בטן חזק מאוד. נשלחתי למיון, שם עשו לי רק בדיקת דם וחזרתי הביתה עם מרשם לפפברין כיוון שהכל בבדיקות היה תקין. אתמול בלילה הכאב תקף אותי שוב. זהו כאב חזק מאוד, שעוצמתו לא משתנה בשום תנוחה. זה מלווה בבחילות וסחרחורות וחולשה. הכאב נמשך עד לכשעה וחצי עד שעתיים לאחר שאני לוקחת את הפפברין. מה זה יכול להיות? זה יכול להיות התכווצויות במעי ואם כן אז ממה זה נובע ואיך מטפלים בזה? תודה.

שלום רב, כאבי בטן יכולים להגרם ממספר רב מאד של סיבות, כולל בעיות בדרכי העיכול, בדרכי השתן, במערכת הגניקולוגית, ועוד ועוד. לא ניתן לענות ביסודיות על השאלה מה גורם לכאב באינטרנט. אם הכאב נמשך מומלץ לפנות שוב לבדיקה.

שלום, רציתי לדעת אם מותר להשתמש במשחה זו גם בהריון,מכיוון שאני מתכננת הריון בתקופה הקרובה וסובלת מפיסורה האם אפשרי להיות בהריון כשיש פיסורה או שזה יגרום לי למצב גרוע יותר, אולי פיסורה גדולה יותר ? תודה

סיגל שלום, אין מידע רפואי אמין על שימוש בניפדיפין במשחה בזמן ההריון שכן הנושא לא נבדק היטב. תאורטית לא צריכה להיות בעיה ניכרת שכן התרופה נספגת לזרם הדם רק בכמות מועטה. החומר הפעיל משמש לעיתים גם לטיפול בסיבוכי הריון שונים ונחשב לבטוח, אך בשלב מאוחר של ההריון. הריון עצמו לא מחמיר פיסורה, אך שינויים בהרגלי יציאה הקשורים בהריון יכולים לגרום לכך, ולכן חשוב מאד להקפיד במהלך ההריון על ריכוך יציאות (כלכלה עשירה בסיבים, תוספי סיבים מסחריים, שתיה מרובה, וכד')

High grad of displesia ..... בבדיקה ראשונה שיגרתית בגיל 50 שנעשתה לי בגיל 50 . הפוליפ נכרת .... והומלץ לעשות קולונוסקופיה נוספת בעוד 5 שנים ... בינתיים במהלך כשנה וחצי הבאות התגלה גידול ממאיר 6 ס"מ בחלחולת ( הגידול נבדק על ידך.. ) שאלתי - האם המלצה של המכון לעשות בדיקה קולונוסקופיה נוספת לאחר 5 שנים הינה המלצה מיקצועית נכונה מצד המכון והרופא שעשה את הבדיקה ? . האם ניתן לבדוק אם היה פספוס של הגידול בבדיקה הראשונה ? . שירות מילואים מהנה- ובטוח - זאביק.

זאב שלום, 1. אין דרך לבדוק האם הגידול היה שם כבר בבדיקה לפני שנה וחצי ופוספס (דבר שיכול לקרות בכל סוג של בדיקה רפואית ובכל רמת מיומנות של בודק) או שלא ניתן היה לזהותו אז. 2. לאחר כריתת פוליפ בסיכון גבוה אנו נוהגים לחזור על הבדיקה לאחר כשנה, אולם למיטב ידיעתי אין הוראות מחייבות וגורפות בנושא זה. החלמה מהירה

ד.נ. בזמנו עברתי אנוסקופיה, והיא הייתה כרוכה בכאב בלתי נסבל. ייתכן שאצטרך לעבור שוב בדיקה מכאיבה זו. האם ניתן לעבור אותה בטשטוש/אילחוש? כמו כן, האם ניתן לעבור רקטוסקופיה(שהיא, בוודאי, מכאיבה עוד יותר) בטשטוש/אילחוש? תודה. אלעד

אלעד שלום, אין סיבה שבדיקת אנוסקופיה (שאולי אינה נעימה) תכאב מאד, אלא אם אתה סובל מבעיה כלשהי באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, שגורמת לבדיקה להיות כואבת. במצבים שהבדיקה כרוכה בכאב בלתי נסבל, ויש צורך לבצעה, ניתן לבצעה בהרדמה בחדר ניתוח.

דוקטור בוקר טוב, האם תשובתך בתוקף גם כשיש צורך ברקטוסקופיה? כלומר, האם גם בבדיקה זו אין מנוס מלהזדקק להרדמה מלאה, כאשר היא נדרשת ויש יסוד לחשש מפני כאבים בלתי נסבלים במקרה שתתבצע ללא אילחוש? האם לא ניתן להסתפק באילחוש, או האם אילחוש איננו יעיל - לא לרקטוסקופיה ולא לאנוסקופיה? אלעד

רציתי לשאול, מה יכול להיות גוש קטן בצואה שנראה כמו חתיכה של איבר פנימי כמו כבד חי למשל . תודה

שוני שלום, קשה לי מתאורך להבין בדיוק ממה את/ה סובל, אבל אם זה מאורע חד פעמי לא הייתי נלחץ מדי. אם מדובר באירועים חוזרים מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

האם אי-נוחות שמרגיש המנותח היא מסוג שמרגישים אצל רופא שיניים, כלומר המטופל לא מרגיש את הכאב אך מרגיש ש"עושים משהו בפה שלו"? תודה מראש על תשובתך, סקרן

זה משתנה ממטופל למטופל. יש כאלה שסובלים ניתוחים כאלה היטב בדומה לטיפולי שיניים ויש כאלה שסובלים יותר. הבעיה היא שקשה לחזות מראש מי יסבול יותר ומי פחות.

האם כדאי לנסות את הטיפול בשום? שורף ומגרד ומעיר בלילה , האם זה אומר תולעים או יש אפשרות אחרת?

יקיר שלום, איני מכיר את הטיפול בשום וגם לא הבנתי בדיוק ממה אתה סובל. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.

שלום, אני חודשיים אחרי לידה. יש לציין שעדיין יש יש טחורים. עש לפני יומיים סבלתי מעצירות וקושי ביציאות. אתמול שמתי לב שהיציאות התרככו אבל יש ריר צהבהב ביציאהץ האם זו סיבה לדאגה? אגב אני גם מניקה. תודה, מירי

מירי שלום, אם הריר הוא הסבל היחיד שלך זה לא נשמע לי מדאיג במיוחד. חשוב מאד להקפיד על ריכוך יציאות, ראי להלן. אם יש סבל ניכר יותר מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

כבר מספר שבועות שהחלק העליון בפי הטבעת שלי נפוח. יש לציין שיציאות שלי סדירות ורגילות, מעולם לא סבלתי מטחורים, או מדימום בצואה. אני בת 26, אבי נפטר לפני שנים רבות מסרטן המעי הגס. לפני כשנה עשיתי בדיקת קולונוסקופיה, אשר נמצאה תקינה. ברצוני לדעת האם הנפיחות יכולה להיות קשורה לסרטן מעי הגס? ומה בכלל יכולה להיות משמעות הנפיחות? תודה

נועה שלום, גולה כפי שאת מתארת לא אופיינית לגידולים (ואם עברת קולונוסקופיה הסיכוי שיש לך גידול אפסי), אך יכולה להחשיד לטחור או לאבצס. אנא פני בהקדם לבדיקת כירורג.

ברצוני לציין כי הנפיחות נראת כמו קפלי עור בצורת פרח, שפשוט בולטים החוצה

כמו כן ברצוני לציין כי הנפיחות מעולם לא גירדה לי או גרמה לאי נוחות

אבקש יעוץ נוסף, אם אפשרי, לאור המידע הנוסף שרשמתי

שלום, לפני שבוע התחיל לי גירוי בפי הטבעת. היום מיששתי את האיזור וגיליתי שהתפתחה לי מין גולה בצד של פי הטבעת. מה זה יכול להיות? האם זה יכול להיות פוליפ? או חס וחלילה משהו סרטני?

אפי שלום, גולה כפי שאתה מתאר לא אופיינית לגידולים אך יכולה להחשיד לטחור או לאבצס. אנא פנה בהקדם לבדיקת כירורג.

שלום ד"ר זמורה, בבקשה הסבר לי מה ההבדל בין דלקת חריפה לדלקת כרונית בבדיקת ביופסיה שנלקחת מהאיליום. תודה

דלקת כרונית נגרמת פעמים רבות עקב מחלות דלקתיות כרוניות של המעי כגון מחלת קרוהן, ודלקת חריפה נגרמת לרוב על ידי תהליכים לא כרוניים כגון זיהומים שונים.

אובחנה לי דלקת חריפה בקיבה ובאיליום (בנוסף ל2 כיבים קטנטנים) בביופסיה. זאת פעם שלישית שנראתה דלקת באיליום \(פעם 1 בקולונוסקופיה, גסטרוסקופיה פעם 2בקפסולה, ופעם 3 לפני שנתיים). בשל מדדים של דלקת מעל הנורמה אבל לא גבוהים בטירוף, אינני מקבלת טיפול הולם ואני סובלת. (רמת הפריטין שלי הולכת ויורדת. כרגע 10). אינני יודעת יותר מה לעשות. כרגע הרופא המליץ לחזור על כל הבדיקות הפולשניות, ואני ממש לא רוצה. מה אפשר לעשות? האם דלקת חריפה לאורך שנים רבות אינה מראה על קרוהן באופן ודאי?? HELP

לד"ר שלום רב, עברתי לפני 3 שבועות ניתוח אבצס סביב פי הטבעת המצב כרגע שיש לי נפיחות כמו פצע על התפרים בעצם לא תפרו זה נסגר מעצמו הבנתי שלפעמים קורה בניתוח כזה שמתפתחת פיסטולה האם הנפיחות האדומה הזאת שצצה לי היא אכן הפיסטולה זה מאוד שורף האם ניתן להיפתר מזה ע"י אנטיביוטיקה או משחה על מנת שזה לא ימשיך להתפתח ולמנוע ניתוח נוסף לתשובתך אודה

רחל שלום, נפיחות כפי שאת מתארת יכולה להיות חלק מתהליך ריפוי פצע תקין לאחר ניקוס אבצס, יכולה להצביע על התפתחות אבצס חוזר עקב סגירה מוקדמת מדי של העור לפני שהרקמה הפנימית יותר נרפאה, ויכולה להצביע על התפתחות פיסטולה. מומלץ להקפיד על רחצה של הפצע מספר פעמים ביום, ואם אין הטבה, להבדק על ידי הכירור המטפל / כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג.

ד"ר זמורה שלום עד כה הומלץ לי בדיקות פולשניות. אילו בדיקות לא פולשניות ניתן לבצע כדי לברר מדוע יש בעיה בהתרוקנות הקיבה? חוץ מאולטראסנד בטן שכבר ביצעתי ויצא תקין. (מה בד"כ יכול לגרום לתופעה זו?) האם כדורים יכולים לרפא את הבעיה? אשמח אם תוכל לעזור לי

להערכתי ביצעת את הבדיקות הלא פולשניות להערכת התרוקנות הקיבה, אך הייתי חוזר וממליץ כי תפני לגסטרואנטרולוג עם התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול.

תודה רבה דוקטור על תשובתך

לד"ר זמורה, שלום רב, מצאתי מאמר של פרופ' ארגוב שבו מוצגות תוצאות הניצוח לפי שיטתו http://www.gm-hospital.com/html/pdf/argon_am_j_surg_july_2001.pdf התוצאות נראות מצוינות. שאלתי היא: מדוע הוא היחיד בין הכירורגים שמשתמש בשיטה הזאת? האם הסיבה לכך שימוש בהרדמה מקומית ולא בכללית? או יש סיבות אחרות? תודה מראש על תשובותך, סקרן

שלום רב, אני מכיר מאמר זה ומכבד ומעריך את עבודתו של פרופ' ארגוב. בכל זאת, מרבית הכירורגים הקולורקטאלים בארץ כמו גם ברוב העולם חשים שבניתוח בהרדמה מקומית נגרמת לחלק מהחולים אי נוחות ניכרת, ואף נסיוני האישי מצביע על כך. מסיבה זו, לאנשים בבריאות טובה, בהם הסיכון בהרדמה כללית קצת יותר נמוך מהסיכון לנהוג בכביש הראשי לבית החולים, אנו נוטים להציע הרדמה כללית למרבית ניתוחי הטחורים. ניתן, ואנו אף עושים זאת מפעם לפעם, לבצע ניתוחי טחורים בהרדמה מקומית למטופלים בהם הסיכון ההרדמתי גבוה, או במטופלים שמעדיפים טכניקה זו על אף שהם מודעים לאפשרות של אי הנוחות שלעיתים יכולה להיות כרוכה בכך.

שלום, ד"ר זמורה האי-נחות שמרגיש המנוטח היא מסוג האי-נחות שמרגישים אצל רופא שיניים, כלומר לא מרגישים את הכאב אך מרגישים ש"עושים לך משהו"? תודה מראש, סקרן

שלום ובוקר טוב מדוע הכירורג אומר לי שחשוב מאוד שאני יעשה יציאה כול יום ? בברכה

משסיימת תקופת החלמה ראשונית מהניתוח (מספר ימים הראשונים), אין חשיבות רבה לתכיפות היציאות, פרט לאי נוחות שיכולה להגרם לך כתוצאה מעצירות. פוסה היא האיזור האנטומי שבו נמצאת השחלה.

שלום רב אני בן 49 הפסקתי לעשן לפני שנה מאז אני סובל עציריות די חזקה לפני כמה ימים התחיל לי דימום קצת בזמן היציאה יש סיפור של סרטן למיפה ,ולאחותי סרטן מעי גס חשוב לי לומר שעברתי צינטור עורק ימני לפני חצי שנה ועורק שמאלי עם 3 תומכים ועם פלאבקס לפני חודשים וחצי הנני נוטל כדורים באופן קבוע של הצינטור נורמטין ,גלוקופז ,סימבוקור ,מיסקופרין ,נורמטין , הנני נורא מודאג מימה זה יכול להיות???? המתי אוכל אוכל לעשות קולונוקופיה מאחר ועברתי צינטור.??.? לפני חודשים וחצי ???. אבחנות הרופא rectal bleeding weightloss constipation מה אמרות האבחנות הללו.?? של הרופא מימה זה יכול להיות הנני נורא מודאג עישתי גסטרו לפני כ5 שנים הכול היה תקין ולפני כ6 חודשים בדיקת צוואה סמויה הכול היה תקין מימה זה יכול להיות ואיך אוכל להקל על התופעות של העצירות והגזים והדימום שאומנם טיפ טיפה .??. ועוד כמה זמן אוכל לעשות גסטרו.??הרופא טוען שזה לא פיסורה או טחורים חיצונים ואין עקבות דם על סמך בדיקה רדיקאלית אנא עיזרו לי בבקשה

שלום רב, בעיקרון אנחנו מחלקים את ההתייחסות שלנו לדימום מפי הטבעת ל 2 קבוצות עיקריות. הראשונה היא דימום שנובע מפי הטבעת עצמו, כגון דימום מטחורים או מפיסורה ומגוון מחלות אחרות (ולרוב אינו מסוכן, אך יכול להציק), ולדימום שמקורו במעיים. אין לנו דרך להבדיל בין אלו על פי אופי הדימום בלבד, ויתכן בהחלט שהדמם שלך נובע מטחורים פנימיים לדוגמא, גם אם אין כאב, וגם אם בזמן בדיקת האצבע לא היה דם על הכפפה, אך לא ניתן לשלול מקור דמם במעי הגס. אם יש לך אחות עם סרטן מעי גס, הייתי עושה קולונוסקופיה מלאה בהקדם (מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג אם ניתן להפסיק את הפלביקס, ואם לא, ניתן לבצע קולונוסקופיה אבחנתית ללא הפסקת פלביקס ורק אם יש ממצא להפסיקו ולבצע בדיקה לביוספיה). אם זו תהיה תקינה, והדמם ימשיך להציק, ניתן וכדאי להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לאתר מקור דמם אפשרי באיזור פי הטבעת כגון טחורים. בברכת בריאות שלימה.