פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

שלום רב, בן 40. בעבר שלחתי הודעה בנושא מעט דם שיורד עם הצואה(טיפה עוטף את הצואה בתחילתה). הכירורג טען שיש סימני טחורים פנימיים אולם לא ראה בבדיקה ידנית סימני דם ושלח לגסטרו עם המלצה לקולונסקופיה בעוד מס' חודשים.שיניתי לחלוטין תזונה . מאז ,חודש עבר ולא היו יציאות עם דם בכלל,היציאות רכות אולם ע"ג הצואה יש ריר לבן.הבוקר אחרי חודש שבהם טופלתי גם בנרות לטחורים גיליתי ממש מעט דם בתחילת הצואה.בדיקות דם שעשיתי+שתן היו תקינות לחלוטין.האם עצם העלמות הדם למשך חודש יכול להרגיע למרות שהבוקר שוב הופיע מעט דם?הגסטרו המליץ קולונסקופיה ואמר שהוא משוכנע שלא יימצא כלום,אולי במקרה הגרוע פוליפ . הדם הופיע הבוקר ביציאה מעט קשה אולם ללא מאמץ מצידי. להערכתי במשך החודש האחרון פיתחתי לחץ נפשי לא קטן שחלק מהסימפטומים דומים לתסמונת נעי רגיש כמו התכווצות צידית מתחת לצלע שמאל+בטן תחתונה במיוחד לאחר אוכל +ריר בצואה. ההתכווצויות הם רק במהלך היום ,חולפות אחרי מס' שניות .מס' שאלות:פוליפ שפיר יכול לדמם? :האם הופעת דם אחרי חודש ללא דם מעידים בהכרח על טחורים שטופלו בנרות ואחרי 5 ימים ללא נרות ייתכן והטחור שוב דימם ?האם יש חשיבות לכמות הדם הגלוי בצואה בסרטן מעי?אם אין אף סימפטום למעט מעט דם בצואה (אחרי חודש ללא )ובמידה וחלילה יש גידול האם לרוב זה בשלב מוקדם?אין כאבי בטן,פיזית מרגיש מצויין +ספורט,יש תאבון וללא ירידה במשקל.

אבי שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה.לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגילך (ואם אין הסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס) יתכן שניתן להסתפק גם בקולונוסקופיה קצרה (רק של החלק הסופי של המעי הגס). פוליפ שפיר יכול לדמם, וכמובן שאם גידול מתגלה לפני שיש סמפטומים נוספים זה עדיף, אולם לא תמיד יש קורלציה מדוייקת בין הסמפטומים לשלב בו נמצא הגידול. אם הקולונוסקופיה תהיה תקינה נוכל כולנו לישון יותר טוב בלילה, ואז ניתן לטפל בטחורים בהתאם למידה שהם מפריעים לאיכות חייך.

שלום, יש לי חתך באורך של כסנטימטר הנמצא כ-5 סנטימטר מעל פי הטבעת לכיוון הגב. קיים דימום קל עקב הפצע הפתוח אך אין הפרשה מוגלתית. אני סובל מכאב בזמן הישיבה. רציתי לדעת מה יכולה להיות האבחנה ומה דרכי הטיפול. תודה ניר

ניר שלום, תאורך יכול להתאים לסינוס פילונידאלי מפריש, אך יכול לעיתים גם להתאים לפיסטולה פריאנאלית עם פתח מרוחק מפי הטבעת. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על סינוס פילונידאלי: סינוס פילונידאלי בעצם הזנב הינו מעין כיס תת-עורי, עם פתח המפריש לעור, ומופיע באיזור הגב התחתון, מעל פי הטבעת, באיזור השסע שבין שני העכוזים. סינוס פילונידאלי נגרם כנראה מהתרחבות של זקיק שערה ומכיל בתוכו לעיתים שיער כלוא. הסימפטומים העיקריים יכולים להתבטא בהפרשה של נוזל בהיר, עכור או דמי מאיזור היווצרות הסינוס שנראה כנקב קטן בעור, ואי נוחות באיזור עצם הזנב. לעיתים נוצרת דלקת באיזור המתבטאת באודם, רגישות והפרשה מוגלתית בעלת ריח רע. לעיתים יכול להתפתח זיהום והופעת מורסה (אבסס) באיזור הגב התחתון שיכולה לגרום לחום, כאב עז, והרגשה כללית רעה. אבסס פילונידאלי דורש בד"כ פתיחה כירורגית דחופה ופניה מיידית לחדר המיון. מטרת הטיפול הכירורגי – מתן פתרון רדיקאלי,על מנת לסלק את הסינוס באופן שלא יחזור. ישנן שיטות ניתוחיות רבות לטיפול בסינוס פילונידאלי, ואין הסכמה גורפת בין הכירורגים מהי השיטה הטובה ביותר. השיטה ממקובלת ביותר היא כריתה רדיקאלית של הסינוס. בניתוח מבצעים כריתה של האיזור הנגוע. את הניתוח מבצעים בד"כ בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים ניתן להסתפק בהרדמה מקומית. מאחר שסינוס פילונידאלי הוא תהליך בו יש הפרשה ולעיתים זיהום, הסיבוך העיקרי שיכול להופיע לאחר הניתוח הוא זיהום הפצע. לכן לעיתים משאירים את הפצע פתוח ונותנים לו להירפא מעצמו. ההחלמה מניתוח זה יכולה להמשך לעיתים מספר שבועות בהם נדרש טיפול בפצע, למרות שלרוב ניתן לחזור לתפקוד יומיומי מוקדם יותר. יש חשיבות רבה במהלך הריפוי לשמירה על ניקיון המקום ושימוש בפדים יבשים לספיגת ההפרשות.

שלום, בעוד יומיים אני עוברת ניתוח פיסורה וקונדילומה אנאלית האם ניתן לבצע ניתוח זה בהרדמה מקומית בלבד? האם לאחר הניתוח הכאבים חזקים מדי ולא יהיה ניתן להימנע ממשככי כאבים? תודה

שלום, אחרי שקראתי קצת בפורום, אני לא בטוחה בקשר לנחיצות ניתוח הפיסורה - אני לא סובלת מכאבים ואין לי דימום כמעט בכלל. אך הקונדילומה האנאלית הינה גדולה. האם לגשת לדעתך לניתוח? האם יש צורך גם בניתוח הפיסורה? תודה

מיטל שלום, ניתן לבצע את מרבית הניתוחים בפי הטבעת בהרדמה מקומית, אולם לפי נסיוני לפחות, רוב המטופלים די סובלים מזריקות באיזור זה ומההרגשה שעובדים באיזור (זה לוקח יותר זמן מבדיקת מרפאה), ולכן אישית אני ממליץ הרדמה כללית או איזורית (דרך הגב) לכל מי שהסיכון ההרדמתי שלו אינו גבוה. לרוב לאחר כריתת/צריבת קונדילומה יש כאבים ואין סיבה לסבול ולהמנע ממשככי כאבים, אולם זה מאד אישי ונתון להחלטתך. לגבי ניתוח הפיסורה- מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים ולכן את צריכה להחליט כמה את סובלת ממנה והאם את רוצה ניתוח. אם אין סבל אין אינדיקציה לטיפול בפיסורה.

שלום ד"ר זמורה אני בת 57, בריאה בד"כ וסובלת מטחורים. לאחר קשירה לפני כ7 שנים היתה רגיעה. לאחרונה ישנו דימום אחרי כל יציאה. מה עלי לעשות? (אין כאבים).

רחל שלום, דימום רקטאלי בהחלט יכול להגרם מטחורים , אולם לא ניתן לקבוע את מקור הדימום לפי מראהו, ולכן אם לא עברת בדיקת קולונוסקופיה ב 3 השנים האחרונות מומלץ בהחלט לעבור בדיקה זו בכדי לשלול מקור דימום במעי הגס. אם הקולונוסקופיה תקינה ומקור הדמם הוא בטחורים, הרי זו בעיקר בעיה של איכות חיים, ויש סיבה לטפל בהם בעיקר אם הדימום או הטחורים פוגעים באיכות חייך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

לד"ר זמורה תודה על התשובה ועל המידע המקיף. יישר כוח!

שלום רב, בשנתיים האחרונות אני סובל מדימום רקטלי, בתוך כ-10 שניות מהרגע שאני מתיישב על האסלה מתחיל טפטוף דם בקצב של כטיפה בשנייה ואפילו מהר מכך. עברתי 2 קשירות, ולאחר כשנה עוד 4 קשירות, היום אני חודשיים אחרי הקשירה האחרונה אבל פשוט שום דבר לא עוזר, הרופא שלי אמר לי שמבחינתו הכל בסדר ושהטיפול הסתיים אך יומיים לאחר מכן הדימום המשיך ומאז לא מפסיק, הדימום קורה גם כשאני לא בשירותים ולכן אני נאלץ להשתמש בפדים על מנת שלא יעבור למכנס. אני בן 30, רזה, שומר על תזונה בריאה, אני משתמש בפסיליום פלוס (אבקה) בלילה ובבוקר ופשוט שום דבר לא עוזר. מה אפשר לעשות? האם יתכן שהרופא שלי לא אבחן במסגרת הקשירות בעיה חמורה יותר שלא קשורה לטחורים כמו סרטן המעי הגס או כל צרה אחרת? למי כדאי לפנות? האם לפנות לניתוח? לאבחון מקיף יותר? האם יתכן שמקור הדימום הוא דלקת? או העובדה שלאחר היווצרות הנמק ונשירת הטחור כתוצאה מהקשירה נוצר פצע שלא מתאחה ודורש תפירה? תודה רבה

לרופא שלום . בשבוע האחרון "גדלה" לי מעין בליטה קטנה ליד פי הטבעת זה דומה יותר לקפל עור רך שאורכו כחצי ס"מ.זה גורם לי אי נוחות רבה קשה לי לשבת אפילו. אודה לך אם תייעץ לי מה עלי לעשות . אני אישה . בגיל 39.בתודה מראש.

שלום רב, בליטה באיזור פי הטבעת הגורמת לכאב יכולה להגרם על ידי מספר סיבות, ביניהן טחור חיציני או אבצס סביב פי הטבעת. מאחר שללא בדיקה איני יכול לקבוע במה מדובר, אני מציע שתפני לבדיקת רופא בהקדם. במקרה של החרפת כאבים או עלית חום יש לפנות לחדר מיון. במקרה שיקבע שמדובר בטחור חיצוני מומלץ לטפל בריכוך יציאות. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. ניתן לבצע אמבטיות ישיבה במים חמימים ולהשתמש במשחות מקומיות, ובקצת סבלנות

ד"ר שלום אני בן 27 לפני כ3 שנים עברתי ניתוח להסרת טחורים פנימיים+פיסורה ההחלמה מהניתוח היתה קשה מאוד ונאלצתי להשאר בבית 3 חודשים ולכן אני לא יזכיר את שם הרופא שטען שכבר אחרי 3 ימים אפשר לחזור לשגרה ושגה בגדול. לפני שנה וחצי הפיסורה חזרה ובגדול מאז המצב הוא on off בקיצור שאלתי היא כזאת כרגע החלטתי ללכת לרופא שוב למרות הסיוט מהעבר . יש לי פגישה עם פרופ" שלמה ולפיש . במקרה והוא ימליץ על ניתוח מה דעתך? והאם מניסיונך אפשר לסמוך עליו? כי איבדתי את האמון ברופאים אחרי הסבל שעברתי בניתוח. ולמה הפיסורה חוזרת אי אפשר להיפטר ממנה?

פרופ' ולפיש הוא כירורג קולורקטאלי ותיק מנוסה ושקול.

בס"ד ד"ר זמורה, אני לא רוצה להתלהב מהר מדי, אבל ממש ממש עכשיו נתקלתי באינטרנט במשהו מעניין: http://www.free-lax.com/ מדובר במכשיר ביתי שניתן להשתמש בו בבית ושאמור ליצור פעולת מעיים אצל אנשים שיש להם עצירות כרונית - מתחברים אליו כל בוקר ל- 20 דקות בערך לפני האוכל, ואז תוך שעה-שעתיים........ באאאאם!!!!!! כאילו ווווואו.......... (אבל גם לוקחת בחשבון שאולי זה סתם...) האם ידוע לך משהו על זה?

לא מוכר לי.

מזה שנים רבות אני סובל מחתך ברקטום שגורם לי לעינויים קשים.לפני כחודשיים פניתי לפרוקטולוג שאבחן התחלה של פיסורה.מזה כחודש וחצי אני מטופל בג'ל NIFEDIPINE ובשמן פראפין.בשבועיים הראשונים המצב השתפר לאין שיעור,אך אחרי שבועיים חזר גירוד איום שאי אפשר לעמוד בפניו מה שהרס את ההחלמה של האזור.כיום הגרד ממשיך,הכאבים והשריפה בהטלת צואה בלתי נסבלים.אציין כי הגרד גם ברקטום וגם מסביב לו.אנא עזרתך.בתודה מראש.

טל שלום, מומלץ להבדק שוב על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. אם הגרד נגרם על ידי הפיסורה למרות טיפול שמרני הולם של למעלה משבועיים, ניתן לשקול טיפול כירורגי בפיסורה או הזרקת בוטוקס. אם הכאב חלף ובמקומו הופיע גרד, יתכן שזו תופעת לואי של ג'ל הניפדיפין, וניתן לשקול להחליפה במשחת ניפדיפין שאינה על בסיס ג'ל או במשחת ISDN, שהיא תרופה אחרת עם פעולה דומה (אך שונה ממנה בתופעות הלואי) קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

בס"ד ד"ר זמורה שלום יש לי שאלה. תמיד, בכל השנים שסבלתי מהעצירות, תמיד הייתי נגד משלשלים, תמיד ידעתי שמשלשלים זה לא פתרון והם בסופו של דבר רק גורמים לנזק, כי גם תמיד חשבתי שבטח צריך להיות פתרון יותר טוב לבעיה מאשר לקחת משלשלים. היום אני מבינה סוף סוף שאין פתרון לבעייתי, לא משנה כמה אקפיד על תזונה נכונה, שתיית 3 ליטר ביום, פעילות גופנית, זה לא משנה את הבעייה שלי כהוא זה. החל מפבר' האחרון התחלתי לקחת משלשלים על בסיס שבועי - כל שבת יש לי את "עונג השבת" שלי בשירותים מהבוקר עד הלילה. זה פתאום נראה כזה טוב ונוח לא להיות מלאה כ"כ כל השבת, כמו שהייתי כל השנים האלה. אבל לאחרונה אני מתחילה לפחד שאולי הדרך הזאת תוביל אותי לבעיות יותר חמורות בעתיד. הרי זה כבר עובדה שהמשלשלים לא כ"כ עוזרים כמו בהתחלה, ואפילו שאני לוקחת כמויות אדירות, אני עדיין לא מתרוקנת ממש. ההחלטה להתחיל עם משלשלים הייתה בעקבות המחשבה שממילא אני נפטרת מהמעי הזה, אז מה זה משנה אם הוא יהרס עוד קצת מהמשלשלים... אבל עכשיו אני פתאום חרדה שאולי המשלשלים פוגעים גם בקיבה ובמעי הדק???? האם המשלשלים יכולים לגרום לקיבה ולמעי הדק להיות עצלים גם כן באופן בלתי הפיך???? כבר כ"כ התרגלתי לדרך החדשה עם המשלשלים וקשה לי לוותר עליהם, חבל שהתחלתי... מה עושים???? האם זה מסוכן ומאוד מאוד כדאי שאפסיק מיד?

הודיה שלום, לא סביר שהמשלשלים יגרמו לפגיעה בקיבה ובמעי הדק, אולם הם כן יכולים לאבד בהדרגה את האפקט שלהם על המעי הגס. לא נראה לי שיש סיבה להפסיקם בפתאומיות, אך כדאי שהשימוש בהם לא ימנע ממך להמשיך ולטפל בבעייתך.

אני משתמש בקונסיל ואוכל רק אוכל עשיר בסיבים (ירקות, פירות) אבל עדיין היציאה קשה. זה מתחיל קשה ואחר כל נהפך ליותר רך. עד שאני מתפנה לוקח יותר משעה ואני מתפנה רק בבוקר. אני מקפיד על שתייה מרובה של מים 2 ליטר ביום הוספתי גם פרפין לפני השינה אבל בכל יום זה מתחיל קשה ואני מרגיש שהפצע נפתח. מאז התחיל לרדת בכל יום דם (מעט). אני מורח גם ניפדפין 4 פעמים ביום. למה הקונסיל לא משפר את היציאה??? עשיתי הכול ועדיין ישנה עצירות ויציאה קשה מאוד בהתחלה למה??? הפרוקטולוג נתן לי מרשם של טבעקטון + פרפין . הוא לא הזכיר לי את הניפדפין עד שדיברתי איתך והמלצת עיליו . אולי עדיף לנסות את הזריקה אם כן איך זה מתנהל האם רופא המשפחה יכול להזריק אותה??

כפי שציינתי- להפקיד על שתיה מרובה, ואם צריך אז לצרוך יותר קונסיל. טבעקסון אינה מקובלת כמשחה לשימוש בפיסורה. רק מומחה בכירורגיה קולורקטאלית / פרוקטולוגיה מזריק בוטוקס, ויש לציין שפעולה זו אינה מכוסה בסל הבריאות

שלושה ימים אני משתמש בנידפין וקונסיל אבל אני עדיין סובל מעצירות בכל פעם שאני מתפנה זה נמשך יותר משעה עם מאמץ רב וכאבים רבים יש לציין שהכאבים הם פחות בקצת ממה שהיה קודם. איך אדע שהמשחה נידפין התחילה לעבוד? מתי הכאבים יתחילו להיעלם? איזה סוג אוכל עדיף שאוכל (נא לפרט)? אני עדיין מרגיש כאב לפעמים קשה לי לשבת ולזוז, אני מורח 4 פעמים ביום את המשחה אבל לא מרגיש שום שינוי למה?

יוסף שלום, אם היציאות עדיין לא רכות יתכן שאינך נוטל מספיק קונסיל ויתכן שאינך מקפיד על שתיה מרובה. מומלץ להגביר את שניהם, ולהקפיד לשתות לפחות 10-12 כוסות שתיה ליום. אם הכאב לא משתפר משמעותית בטווח של כשבועיים של טיפול מיטבי מומלץ לפנות שוב לכירורג המטפל ולשקול טיפול כירורגי בפיסורה או הזרקת בוטוקס.

שלום הפנו אותי לזה עקב תלונה של בריחת גזים לפי מה שאתם יודעים בעקבות התלונה הזאת האם מתגלים תוצאות כלשהן בבדיקה מהסוג הזה? או שהבדיקה תהיה מיותרת

אבי שלום, אם אתה מעוניין לטפל בבעיה זו, הבדיקה אינה מיותרת, היא מודדת את הלחצים והתחושה באיזור פי הטבעת, והיא הבסיס לטיפול מושכל בבעיה זו. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. מהם הגורמים העיקריים לחוסר שליטה? ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, ועוד אמצעים חדשניים נמצאים כעת בבחינה וסביר כי יכנסו לשימוש בשנים הקרובות. לדוגמא, במקרים בהם איטום פי הטבעת אינו טוב, ניתן כיום לשפר את איטום פי הטבעת על ידי חומרים כדוגמאת סיליקון, המוזרקים לאיזור פי הטבעת. במקרים של אי שליטה קשה, ניתן כיום לשפר את תפקוד כל רצפת האגן על ידי השתלת קוצב על העצבים המעצבבים את רצפת האגן, פעולה שמביאה פעמים רבות לשיפור דרמטי בשליטה. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת.

שלום אני בת 46 וסןבלת מלחצים אדירים על פי הטבעת הבאים לידי ביטוי בעיקר בגזים ועצירות קשה(חוסר יכולת לבצע יציאה)במצב הביא אותי לניתוח טחורים ופיסורה רבים ,בהמשך המצב פגע בשליטה על שלפוחית השתן מעין לחץ מתמיד על השלפוחית,אי נוחות ובטן נפוחה.אני אובדת עצות מאחר ועד עתה הרופאים טוענים כי מדובר במעי רגיז ולפי התאורים כאן נראה לי כי הבעיה שלי יותר חמורה,תחושה שהמעי לוחץ על השתן אני מתוכננת ללבצע מנומטריה. אורוגיקולוג ביצע tvt ללא שיפור מה דעתך

שלום אני בת 46 וסןבלת מלחצים אדירים על פי הטבעת הבאים לידי ביטוי בעיקר בגזים ועצירות קשה(חוסר יכולת לבצע יציאה)במצב הביא אותי לניתוח טחורים ופיסורה רבים ,בהמשך המצב פגע בשליטה על שלפוחית השתן מעין לחץ מתמיד על השלפוחית,אי נוחות ובטן נפוחה.אני אובדת עצות מאחר ועד עתה הרופאים טוענים כי מדובר במעי רגיז ולפי התאורים כאן נראה לי כי הבעיה שלי יותר חמורה,תחושה שהמעי לוחץ על השתן אני מתוכננת ללבצע מנומטריה. אורוגיקולוג ביצע tvt ללא שיפור מה דעתך

בבדיקת הפרוקטולוג ציין שאני סובל מפיסורה הוא ציין שיש לי פצע פנימי רופא המשפחה אומר שמשחת הניפידין לא מרפא בכלל היא רק מקילה בכאבים האם זה נכון ? הוא אומר שהפתרון זה רק ניתוח לכן מה עדיף לגשת לניתוח או לנסות את המשחה. משחת ניפידין מתאימה גם לפצע פנימי? יש לציין שאמבטיות ישיבה הקלו את הכאבים אבל האם הם מרפאים?

יוסי שלום, פיסורה ופצע פנימי בפי הטבעת זה למעשה אותו הדבר, וזו בעיה המציקה לאיכות החיים ולא בעיה מסוכנת. לכן, אם הטיפול מביא להקלה בסבל כך שזה לא מפריע לך לאיכות החיים, מבחינתי זה מספיק. משחת ניפדיפין וריכוך קפדני של היציאות יכולים להשיג הקלה ואף העלמות הכאבים בלמעלה ממחצית המטופלים, כך שלדעתי האישית זה שווה נסיון. ניתוח מביא לריפוי הפיסורה בלמעלה מ 95% מהמקרים, ואם אתה רוצה לגשת ישר לניתוח בלי נסיון של טיפול שמרני, זה גם לגיטימי.

שבוע טוב אני יודעת שזה פורום לא מתאים לפני כמעט שנה עברתי ניתוח כריתת כיס מרה היום היו לי דקירות באיזור הניתוח האם זה תקין או שיש ליבדוק ?

נשמע לי בגבול התקין.

שלום אני סובל מכאבים עזים בזמן היציאה רופא המשפחה הפנה אותי לבדיקה אצל פרוקטולוג הרופא ציין שאין לי טחורים אבל בקושי זהה פצע קטן הוא נתן לי משחה בשם טבעקוטן וגם סירופ אבילאק. אני משתמש גם בלקסיןforte . אחרי הבדיקה של הרופא הכאבים הפכו ליותר חזקים בזמן היציאה אני מתפתל מכאבים אם זה פיסורה קטנה או פצע קטן למה הכאבים מתחזקים התחלתי להשתמש במשחה טבעקוטן והכאבים התחזקו האם זה טבעי האם להמשיך באותה משחה או להחליף על מה אתה ממליץ

יוסף שלום, טבעקוטן אינה נחשבת כמשחה לטיפול בפיסורה, ולכן אם זו אכן האבחנה הייתי מפסיק את השימוש בתרופה זו. בנוסף, אנו מעדיפים שימוש במרככי יציאות כגון תוספי סיבים ולא במשלשלים כגון אבילק או לקסין. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום אני בן 49 סובל מעצירות ממושכת לפני כחצי שנה עישתי לפני חודשים וחצי צינטור בעורק ימין שהחדירו אליו 3 סנסטים ועורק שני שיחרורו לי אותו לפני חצי שנה רק עם סנטס 1 הפסקתי לעשן לפני כשנה יש במשפחתי סיפור של סרטן מעי הגס את קולונספיה שנתייים והכול היה תקין לאחרונה הופיע לי דימום בטאלי מאיזור המיפסעה עם עצירות קשה מאוד וכאבי בטן לפני יומיים עישתי גסטרוקופיה ללא ביוספיה בשל מצבי והכול היה תקין ברוך השם ואף עישתי ct שתתי איזה חומר לפני זה בטן שבדק את המעי והכול היה תקין ברוך השם ואפילו עישתי בדיקה חיצונית של טחורים והכול תקין ברוך השם אני נוטל כדורים ללב כמו פלאקס ,פרסולאט,סימבקסון,סימבקור,נורמטין,מטבפרין לסוכרת כולם 20 גרם חוץ נורמטין פלאבקס , ואף נתנו לי ביה"ח כדורים לוסק בקיצור אני לוקח כדורים ללחץ הדם ,סוכרת ,שומנים בדם ,ודילול הדם וכ"ו שאלותי החשבות האם בדיקת ct נחשבת לאמינה כדי לזהות דברים מחשדים ??? האם קולונספיה וראולית אמינה ? ומגלה גם טחורים פנימים ? והאם על סמך האבחנה הזאת ניתן להספיק שיש לי טחורים פנימים לי הרבה גזים גרפסים אני אוהב חריף לא מרבה בירקות ופירות ? מימה זה יכול להיות ??.ועוד משהו ישנה יקידה במישקל ומה הבדל מקולספיה וראולית לקולספיה רגילה ?? מה לדעתך הבעיה?? והאם כהעשה קולספיה ורטואלית אצרך להפסיק את הפלאבקס או את שאר הכדורים ? ואם זה לא מסוכן במצבי? חוץ מזה מהם השפעות לטווח רחוק בהשפעות של הכדורים כיון שאני אקח אותם לכול החיים ? וכיצד אוכל למנוע את הפגיעה של הכדורים באברים אחרים אך אעשה את זה תודה מקרב לב ואשמח אם תענו לכול שאלותי

אבי שלום, פורום זה נועד למסור מידע כללי על נושאים בתחום עיסוקנו ולצערי אין באפשרותנו ולא יהיה אחראי מצידנו לתת אבחנות "וירטאליות" על סמך תיאור באתר אינטרנט. ככלל, בדיקת CT היא בדיקה אמינה לבעיות מסוימות ואינה אמינה באבחון בעיות אחרות, ולכן בשביל לדעת האם מדובר בבדיקה אמינה או לא צריך לדעת מה בכלל חיפשו. קולונוסקופיה וירטואלית אמינה כמו קולונוסקופיה רגילה באבחון גידולים במעי הגס שיכולים לגרום לתלונות כפי שתארת. כעקרון, אם עברת קולונוסקופיה מלאה לפני שנתיים, הסיכוי למצוא גידול במעי הגס לדוגמא אינו גדול, אך מאחר שאתה מתאר שינויים ניכרים בסמפטומים לאחרונה, הייתי בכל זאת שוקל בחיוב ביצוע בדיקה חוזרת של המעי הגס (קולונוסקופיה רגילה או וירטואלית). אף אחת מהבדיקות שאתה מתאר אינה מיועדת לזהות טחורים חיצוניים, ועל מנת להעריך את אילו יש להבדק אצל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ולעבור בדיקת אנוסקופיה, הכוללת הסתכלות ישירה לאיזור פי הטבעת. יחד עם זאת, טחורים פנימיים יכולים אמנם לגרום לדימום, אך אינם גורמים לעצירות.

אני אמור להשתמש בתמיסת "המרוקן". כיצד אני יכול להקל על שתיית החומר? האם אפשר למהול אותו במשקה ספרייט ? אשמח לקבל עיצות. תודה

אין מניעה למהול את המשקה בתרכיז או משהו דומה אך ספק בעיני אם זה ישפר את טעמו במידה ניכרת (אולי רק יהרוס את הספרייט...). ניתן לבקש מהרופא מרשם לתרופה נגד בחילה כגון פראמין וליטול אותה כחצי שעה טרם נטילת המרוקן. ניתן לברר גם אם במצבך הרפואי ניתן להשתמש בתמיסה הנקראת סופודקס במקום מרוקן, שמכילה כמות קטנה יותר ולרוב יותר קל לקחת אותה, למרות שגם היא אינה תענוג. בהצלחה.

שלום מזה זמן מה (כ-שנתיים) יש לי תופעה של אוויר היוצא מאיזור דרכי השתן. זה במיוחד כשאני עושה התעמלות. אני סובלת מפריצת דיסק בגב התחתון ואני עושה כל מיני תרגילים לחזוק הבטן. אין בעיות במתן השתן, לא צריבות ולא כאבים, שתן צלול. הזרם הוא לא חזק במיוחד אבל חוץ מזה שום דבר מיוחד. מה זה יכול להיות ? לא ממש נעים לי ללכת לרופא ולהגיד יוצא לי אוויר. תודה.

אנונימוס שלום, אויר היוצא בעת מתן שתן מצביע לרוב על קישור לא תקין כלשהו בין המעיים לבין דרכי השתן. אם אכן יש קישור כזה, חיידקים הנמצאים באופן טבעי במערכת בעיכול יכולים לנדוד לשערכת השתן, שבאופן תקין אינה מכילה חיידקים, ולגרום לזיהומים חוזרים בדרכי השתן. נראה לי שלא כדאי להזניח תלונה כגון זו, ומומלץ להתגבר על אי הנעימות ולפנות בכל זאת לרופא (לדוגמא כירורג קולורקטאלי) לבירור.

דוקטור שלום, לפני כשבועיים בערך, קיימתי יחסים עם ידידה ובנוסף היא ליקקה את איזור פי הטבעת שלי והעבירה שם אצבע (לא החדירה). בימים האחרונים אני חש הרגשה מוזרה באיזור פי הטבעת שמלווה לעיתים בגרד ולעיתים באי נוחות. חשוב לציין שלא שמתי לב להפרשות מוזרות מהאיזור ואין גם פצעים או פריחה באיזור. שאלתי היא האם יכול להיות שמדובר במחלת מין או שמדובר בזיהום כלשה%E

אנונימי שלום, לא סביר שליקוק או נגיעה באיזור פי הטבעת גורמים להדבקה במחלה כזו או אחרת, ויותר סביר שהגרד אןתו אתה חש אינו קשור לייחסים שאתה מתאר, ובמקרה קרה אחריהם. אם התופעה נמשכת ואם היא מציקה ומפריעה לאיכות חייך מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה.

לדר' שלום, ככל הנראה יש לי תולעים וגרד בפי הטבעת. התופעה נמשכה שבועיים שלמים לפני שזוהתה. רציתי לדעת האם בעת מגע מיני יכולה להתרחש הדבקה של בת הזוג בחולירא הזה, ושאלה קצת מוזרה - האם יתכן שע"י מגע יד (משחק מקדים ממושך) יועברו ביצים מאיזור פי הטבעת לאיזור הפין ואף לתוך השופכה איכשהו . . . (האם התולעים יכולות בכלל להשתקע שם? , באם כן - האם הכדורים הניתנים יחסלו את התופעה גם שם). רב תודות, רמי.

תולעים אינן מועברות במגע מיני ואינן משתכנות בפין.

כבר שבוע יש לי כאבים חזקים בזמן יציאות שבזמן האחרון יותר קשות.ראיתי שיש לי באזור הרקטום מן חתך או פצע. לפי מה שקראתי בפורום זה נראה לי כמו פיסוריה -תקן אותי אם אני טועה.אפשר ללכת לרופא משפחה עם הבעיה או רק לרופא מומחה??

בעיקרון בבעיות רפואיות ספציפיות עדיף לפנות לדעתי לפנות למומחים ספציפיים לתחום זה, אולם לעיתים תוכל לקבל לפחות מענה ראשוני הולם גם מרופא המשפחה. לשיקולך. חג שמח.

אני בת41 סובלת כבר מעל 15 שנה מעצירות לפני כ שנה מצאתי שחוקן במיי ברז במקלחת פותר לי את הלחצים של העצירות. השאלה היא אם אני גורמת לעצמי נזק? (יש כבר טחורים ועור עודף) אני לא יכולה להפסיק עם זה ואפילו התדירות של מס' הפעמים ביום עלתה בגלל הרגשתהשחרור שיש אחרי שמתרוקנים

לחוקן מי ברז איו לרוב נזק ישיר, פרט לתלות המתפתחת בו, ולסיכון הקטן לגרום לנזק מקומי במקרה של שימוש לא זהיר. יחד עם זאת, פעמים רבות ניתן בבירור יסודי אצל מי שזה מקצועו (כירורג קולורקטאלי או גסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן (כן, יש תחומים כאלה) למצוא את סיבת העצירות ולטפל בה ישירות, ובכך לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול חג שמח

שלום רב בני סובל כשנה מעצירויות, הרופאה נתנה לו פגלקס, הבעיה היא שהוא מסרב לשתות את זה. ניסיתי גם בתוך מיץ פטל אך לשב. האם אפשר להכניס את הפגלקס לתוך הסימיאליק? ואם לא באיזה תחליף אוכל להשתמש? תודה דינה.

דינה שלום, אינני מטפל בילדים בשגרת יומי (פרט לילדי האישיים...), ולכן אין ברצוני לקחת אחריות על תשובה בתחום זה. נסי למצוא פורום גסטרו ילדים או כירורגית ילדים או להתייעץ עם מומחה בתחום זה. חג שמח.

בהמשך להודעתי הקודמת על פיסטולה בקוליטיס -בבדיקה אצל כירורג נוסף יש לי פיסורה ופיסטולה. באותו יום לפני 4 ימים ניתנה לי משחת נפידיפין שאותה מרחתי פעם אחת אך מספר שעות אח"כ החלו בהדרגה כאבים מסוג חדש: הכאב הוא רצוף ללא הפסקה מתחיל באיזור פי הטבעת- אבל בתוך שריר הישבן ולא חיצוני ומקרין לאורך כל הרגל וכף הרגל וגם למפשעה, זה כאב מסוג אחר וגם חזק מאוד ובעיקר רצוף יום ולילה- מצאתי שרק אדויל מקל מעט על הכאבים (לא אקמול ולא אלגוליזין) ואני די בטוח שזה לא קשור לפיסטולה כי זה בצד השני של פי הטבעת. זה מרגיש כמו דלקת בשריר או משהו שלוחץ על עצב, ואני תוהה האם זו ריאקציה נדירה לנפידפין מכיוון שמרחתי אותה בדיוק באותו צד שבו יש את הכאבים.

עומר שלום, כמו שאתה אומר תגובה כזו לניפדיפין, אם קיימת בכלל, היא נדירה ביותר ולכן סביר לומר שהסיכוי שהכאב החדש נגרם כתוצאה מניפדיפין נמוך ביותר. לכן, (אפילו שזה קצת טירטור) הייתי ממליץ לך להבדק שוב לאור התלונות החדשות. חג שמח.

שלום, אני בת 22 וסבלתי בעבר מטחורים לפני כחודשים גיליתי שיש לי מסביב לפי הטבעת מאין " פלולות" אין לי כאבים אך לעיתים הן מדממות . האם זה קשור לטחורים? ואם לא מה זה יכול להיות? תודה מראש טובי.

טובי שלום, הממצאים שאת מתארת יכולים בהחלט להתאים לקפלי עור סביב פי הטבעת, שהם בעצם רכיב חיצוני של טחורים. יותר מכך אין באפשרותי לקבוע חד משמעית ללא בדיקה. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח.

שלום ד"ר, הייתי אצל כירורג שבדק אותי ידנית וגילה טחורים פנימיים ניכרים ללא סימני דם.אחת לשלוש יציאות בערך בד"כ לאחר מאמץ יש לי מעט מאוד דם על הצואה+ריר על גבי הצואה או בתחילת הצואה.הכירורג נתן לי נרות להחדרה בשביל הטחורים.האם בנוסף לאחר שידוע שיש טחורים פנימייםעליי להמשיך לברר מדוע יש מדי כמה יציאות מעט דם או אולי להמתין מס' ימים להשתמש בנרות ולראות אם עדיין יהיה דם ע"ג הצואה?אני בן 40 ,עושה ספורט ללא היסטוריה משפחתית.האם עצם העובדה שמצא טחורים ללא סימני דם מעידה שטחורים אלה לא מדממים ?הוא טען שיש לא מעט טחורים.מאז עברו 3 ימים ולא היה דם ולא ריר

אבי שלום, לא ניתן להבדיל על פי צורת הדמם האם מקורו באיזור פי הטבעת או באיזור המעי הגס שמעל פי הטבעת, ולכן ככלל אם יש אירוע של דמם (גם אם נראו טחורים) אנחנו לרוב ממליצים על בדיקה כלשהי של המעי הגס. היקפה של הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך, וגורמי סיכון אחרים כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. בגילך וללא הסטוריה משפחתית מספיקה לרוב סיגמואידוסקופיה (בדיקה קצרה של החלק הסופי של המעי הגס). קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. חג שמח.

ד.נ. האם יש נזק כלשהוא בשימוש במשחת ניפדיפין לאחר שכאבי הפיסורה נפסקו, וזאת כדי למנוע הישנותם (כפי שכבר קרה לי בעבר)? אם לאו, כמה חודשים ניתן להשתמש במשחה זו מבלי שייגרם נזק? תודה וחג שמח. אבי

אבי שלום, אין מניעה להשתמש במשחת ניפדיפין לתקופות ארוכות של מספר חדשים אם יש סמפטומים לסירוגין, אולם ההמלצה המקובלת היא כי אם לאחר טיפול של כ 6 שבועות יש שיפור מספק מומלץ לנסות להפסיק את הטיפול ולראות מה קורה. חשוב להקפיד על ריכוך יציאות לטווח ארוך. חג שמח.

ד.נ. אבקש להבהיר את נתוני היסוד של שאלתי, מאחר שהתשובה שכתבת התייחסה לנתוני יסוד שונים (שלא הבהרתי אותם, לצערי, בשאלתי המקורית). השיפור שחל לאחר 6 שבועות טיפול - היה בלתי מספק. אבל 11 שבועות לאחר תחילת הטיפול - הוא כן היה מספק (כאבי הפיסורה נפסקו). על רקע זה רציתי לדעת האם, בנסיבות אלה, יש טעם בהמשך השימוש בניפדיפין (אולי רק פעם-פעמיים ביום, במקום 4 פעמים כבעבר) כדי למנוע את שובם של הכאבים (דבר שכבר קרה בעבר)? אודה על תשובתך המעודכנת. חג שמח. אבי

שלום, שמי ירון ואני בן 27. לפני כחודש התחילו לי גירודים וכאבים באיזור פי הטבעת וגיליתי שיש לי שם שריטה קטנה ולעיתים כשאני מנגב לאחר מתן צואה יש על הנייר גוון אדמדם חלש. בלילות הגירודים מתחזקים ויש לציין שזה לא קורה רק במהלך מתן צואה. ברצוני לדעת האם יש איזשהו טיפול שיכול לעזור לי?. בברכה, רון.

רון שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד. לצערי אין ביכולתנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

קודם כל שלום רב וכל הכבוד על הנכונות לעזור... אז ככה: אני בן 18 סובל כבר 3 ימים מכאבים עזים בפי הטבעת שמגבילים אותי מאוד ומקשים עליי לשבת ללכת ולעשות עוד כל מיניי פעולות כאלה ואחרות… (למרות זאת אין דם בצואה) יש לציין שלפני 3 ימים חוויתי מין אנאלי אך לא בפעם הראשונה בחיי… כואב לי… ואני לא מסוגל לדבר על זה עם ההורים או רופא.. מה עליי לעשות? איך ניתן לטפל בזה בלי לפנות לגורמים מזהים? מה זה יכול להיות? בנוסף 3 ימים אני סובל מחום (38.1) כאבי ראש בחילות וסחרחורות.. ואין לי מושג מה קדם למה… יש לציין שהמין היה מוגן לגמרי עם חומר סיכה מיוחד…

כאבים עזים בפי הטבעת יכולים להגרם ממגוון סיבות כולל פיסור בפי הטבעת, או אבצס באיזור זה (שלרוב לא קשור למין האנאלי). השילוב של כאב עם חום מעלה חשד לאבצס, ומומלץ לפנות בדחיפות לחדר המיון.

לדר' שלום, רציתי לדעת אם מצב של תולעים במעי, כשאומרים שהסימפטומים הם גרד בפי הטבעת עקב הטלת ביצים, האם מדובר בגרד רציני חריף / בלתי ניתן להתעלמות, או על סתם אי נוחות? יש לי לאחרונה, משהו בין גרד קל להרגשה של דגדוג קל, באיזור של פי הטבעת ובאיזור של בין עצם הזנב לפי הטבעת. אני מסוגל להתעלם ממנו אך קראתי שזה גם יכול להיות מתולעים, ולכן תהיתי אם במקרה של תולעים מדובר בסימפטומים חריפים בהרבה מזה? שאלה שניה : האם בדיקה לתולעים היא ע"י בדיקת צואה בלבד או שחייבים גם את העניין עם הנייר סילוטייפ לגילוי ביצים? בתודה מראש, וחג שמח, אביב.

אביב שלום, תולעים יכולות לגרום גם לגרד קל, ואפייני שהוא בעיקר בלילה. בדיקת צואה יכולה פעמים רבות "לפספס" תולעים קיימות, ומאחר שהטיפול די קל אם יש ספק אנו נוטים פשוט להציע טיפול.

בס"ד היי ד"ר זמורה יש לי כמה שאלות בנושא מחלת הירשפרונג, אם אפשר. אני יודעת שאת המחלה הזאת מאבחנים בד"כ בגיל הינקות, אבל קראתי גם שיש מקרים שמגלים את המחלה גם בשלבים מאוחרים יותר ואפילו בגילאי ה- 20. מה שקראתי הוא שהירש' במצבים/רמות מסוימים הסימפטומים הם בדיוק כמו של קול'- אינ'. לפי מה שהם כותבים - מבחינת הסימפטומים אין שום הבדל. זה די מבלבל. אז ככה: 1. איך יודעים שאלה שיש להם קולוניק אינרשיה, זה לא, בעצם, הירשפרונג? - מה ההבדל בין שתי המחלות? - אילו סימפטומים יש בהירשפרונג שהם שונים ואין אותם בקול'-אינ'? קראתי שבהירש' הטונוס של הספינקטר (האם הכוונה לפובורקטליס?) הוא תמיד גבוה. התוכנת מחשב של הביופידבק מראה שלי יש טונוס בין 20 ל- 30, במקום 1.8 שזה בערך הטונוס התקין. 2. האם יכולים להיות מצבים של הירשפרונג (אולי מהדרגות הפחות חמורות של המחלה) שבהם החוקן בריום אמנם לא חושף שום דבר חריג המעיד על המחלה, אבל בביופסיה מגלים שאכן כן יש את המחלה, למרות שהצילום בריום לכאורה נראה תקין? 3. האם בהירש' משלשלים עוזרים להתרוקנות? או שהמעי לא מגיב לכלום והוא ממש מת!!!! או שזה תלוי בחומרה של ההירש' ויש מצבים פחות חמורים שהמשלשלים עדיין עוזרים? 4. האם בהירש' הגזים מסוגלים להשתחרר החוצה (בכלל)? אצלי הגזים תקועים מהקיבה ועד לאורך כל המעיים לפעמים למספר שעות ולא מסוגלים לצאת (זה רק בחודשים האחרונים שזה כך). 5. האם הירש' היא מחלה שמתפשטת ומתדרדרת עם השנים אם לא נותנים טיפול מתאים בזמן, ויכולה להגיע גם למעי הדק ו... אפילו לקיבה ולושט??? או שאיך שנולדים עם זה ככה נשארים ולא יותר מזה או פחות מזה (במצב ללא טיפול)? 6. ואם יש למישהו הירש', אז האם זה משנה מבחינת הטיפול, כלומר האם כורתים רק את החלק המת ואת השאר משאירים ובזה משיגים בד"כ תוצאה יעילה, או שזה לא משנה וממילא כורתים את הכול, אז מה זה משנה, בעצם, מה הסיבה שהמעי לא עובד, כי ממילא הפיתרון הוא אותו פיתרון....??? אשמח אם תוכל לעזור לי לעשות קצת סדר בבלבול שיש לי בין שני הנושאים כי הם נראים לי מאוד דומים ומבלבלים. {{{{חג שמח}}}}

בס"ד ולא שייך לבקש מידע כ"כ מקיף על המחלה במסגרת פורום כזה, ואולי הייתי צריכה פשוט להמשיך לקרוא לבד בינתיים. אם לא תוכל לענות, אקבל זאת בהחלט בהבנה. יום נפלא

הודיה שלום, מחלת הירשפונג של מקטע מעי קצר (הרקטום התחתון) יכולה לגרום לעצירות, ועומדת באבחנה המבדלת של קולוניק אינרשיה. ברוב המקרים ניתן להוציא את מחלת הירשפונג מחשבון באמצעות מנומטריה, בחלק של הבדיקה שנקרא RAIR (או רפלקס אנורקטאלי). אם רפלקס כזה הופק בבדיקה בבירור, לא יכול להיות הירשפונג, כי רפלקס זה מתווך על ידי העצבים שחסרים בהירשפונג. אם יש ספק, האבחנה החד משמעית היא רק בביופסיה. הטיפול הניתוחי במחלת הירשפונג שונה בתכלית מזה של אינרשיה. מקוה שעניתי על חלק מהשאלות, חג שמח.

אני חולה קוליטיס אובחן אצלי פיסורה שהתפתחה לפיסטולה אני כבר שבוע עם הסיוט הזה וזה לא הולך להסתיים בקרוב, מה עושים, הרופא אמר שאין מה לעשות, וגם אין איך להקל על הכאבים, האם רק ניתוח יפתור את העניין? יכול להיות שיש אבחנה שונה וזה לא פיסטולה, איך בכלל פיסורה הופכת לפיסטולה זה לא שני דברים שונים? תודה.

עומר שלום, נדיר שפיסורה הופכת לפיסטולה. פיסטולה בנוכחות מחלת מעי דלקתית (שלא ציינת את סוגה), מצריכה התייחסות מיוחדת, וכל ניתוח באיזור פי הטבעת במטופלים אלו מצריך משנה זהירות. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול, תוך שיתוף פעולה עם הגסטרואנטרולוג המטפל. חג שמח

///

שלום רב, אני חולה קוליטיס בן 40, בהתלקחות האחרונה לפני כשנה ובהתלקחות הנוכחית אני מזהה קילוחי דם טרי בכל יציאה (ויש הרבה יציאות ביום..), נראה לי שהדמם הזה לא קשור לקוליטיס. בכל יציאה יש כאב עצום, אך אין לי יכולת לדעת האם מהקוליטיס או ממקור אחר. לאחר גמר ההתלקחות לפני שנה היה לי "שקט" למשך 10 חודשים. והנה זה חזר.. האם יש אפשרות שהופיעו טחורים? האם ניתן לערוך בדיקה פרוקטולוגית באמצע התלקחות קוליטיס? האם החוקן היומי (ראפאסל) גרם לטחורים? תודה

אברי שלום, דמם כפי שאתה מתאר יכול להגרם כתוצאה מקוליטיס פעילה ויכול להגרם עקב טחורים, שיכולים להחמיר בשל השלשולים המרובים. ניתן בהחלט לבצע בדיקה פרוקטולוגית בעת התקף, אך לא תמיד ניתן בבדיקה כזו לקבוע חד משמעית מה מקור הדמם, והתיעצות משותפת בין כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג, הגסטרואנטרלוג המטפל, ואתה בעצמך, תהווה לדעתי את הבסיס הטוב ביותר לקביעת מסלול הטיפול. חג שמח.

ד"ר, שלום רב כמו שציינתי בכותרת יש לי 2 שאלות הראשונה, ואותה גם שאלתי בפורום אורולגיה, היא כזאת- אני בן 23 זו תקופה ארוכה שלאחר שאני גומר, ולפעמים גם לפני, יש לי כאבים באיזור פי הטבעת. קשה לי להגיד בדיוק באיזו נקודה, הכאבים לא חדים, אלא יותר אי נעימות, ולפעמים גרד. בדר"כ הכאבים נמשכים כחצי שעה לאחר הפורקן ונעלמים, אך לא תמיד, לפעמים הם מלווים אותי במשך היום. מה יכולה להיות הסיבה? והאם יכול להיות שיש קשר לכך שאני מונע את הגמירה מס' פעמים עד שאני מגיע לפורקן? האם יכול להיות שיש קשר לטחורים? וזה מה שמביא אותי לשאלה השניה- באותה תקופה שהתחילו הכאבים האלה, חשבתי שיש לי טחורים ,מפני שאז הכאבים היו תדירים יותר נבדקתי פעמיים אצל פרוקטולוג שלא מצא כלום, אם כי בזמן שתי הבדיקות גם לא היו לי כאבים. בכל מקרה, השאלה שלי היא האם אימון מאומץ במשקולות מזיק במקרה שיש טחורים? תודה רבה מראש, וסליחה על המגילה

1. יתכן כי פעילות מינית וגמירה גורמים אצלך להתכווצות שרירי רצפת האגן בצורה הגורמת לכאב. מומלץ לפנות למומחה לרצפת האגן (בד"כ גסטרואנטרולוג שהתמחה ספציפית בתחום זה) ליעוץ, ואם זה מפריע לך באיכות החיים יתכן כי טיפול הכולל הדרכה ותרגול של הרפית שרירי רצפת האגן (ביופידבק) יכול לעזור. בכל מקרה, סביר שאין קשר לטחורים, ולא שכיח שטחורים יתבטאו בתלונות כגון אלו. 2. הרמת משאות כבדים כולל הרמת משקולות כדרך שגרה אכן יכולה לעיתים להחמיר סבל מטחורים, אך אם בבדיקת מומחה לטחום לא נמצאו טחורים בעייתיים, ספק אם יהיה מוצדק להגביל את פעילותך הספורטיבית. חג שמח.

תודה:)

שלום ד"ר זמורה עברתי לפני כחודשיים ניתוח כריתת פוליפים גדולים שגרמו לי סבל רב ומתמשך. ההחלמה הייתה קשה מאד .הביופסיה יצאה תקינה תודה לאל.בנוסף עברתי גם ניתוח פיסורה פעם שנייה. שאלתי היא האם פוליפים חוזרים? ולמה אחרי יציאה יש לי צריבה וכאב קל שעלול להימשך מספר שעות ? אני שותה שמן פראפין באופן קבוע כבר 3 שנים זה עלול להזיק לי? יש לי גם רקמה קטנטנה מחוץ לפי הטבעת כשאני עומדת הרבה זמן היא מציקה לי ומה המרכך צואה המומלץ ביותר? תודה מראש ושנה טובה.

שלום רב, אין בשאלתך מספיק פרטים בכדי לתת יעוץ פרטני אחראי, ולכן אומר רק בכלליות: 1. לאחר כריתת פוליפים במעי הגס יש לבצע קולונוסקופית ביקורת לאחר שנה, ואם היא תקינה לחלוטין לחזור עליה כ 3 שנים אחר כך 2. איני יכול לומר מדוע את חשה צריבה בעת היציאה ללא בדיקה 3. ניתן לשתות שמן פראפין לטווח ארוך אך לרוב אנו ממליצים לרכך את היציאות לטווח ארוך בתוסף סיבים על בסיס פסיליום, שהוא מוצר טבעוני הניתן לרכישה בכל בית מרקחת, ולהקפיד על שתיה מרובה באופן קבוע.

שלום שוב,,, לה הבנתי את המשפט "לא סביר שהוא יחזור להדביק אותך (בהנחה שהוירוס אצלך אכן "נעלם"). אם בבדיקת PCR לא הופיעו כלל זנים של הוירוס אז אני לא יכולה להידבק שוב בוירוס שגרם לקונדילומות? והאם ההדבקה היא כתוצאה מכך שהוירוס קיים בגוף או שההדבקה היא דרך המגע כאשר קיימים נגעים בלבד. שוב תודה רבה

אם בבדיקת PCR לא נמצאו זנים של הוירוס אצלך יש 2 אפשרויות עיקריות: או שקיים אצלך וירוס שלא זוהה בבדיקה (או שהוא "רדום" מאד), או שיש לך נוגדנים שהצליחו להיפטר ממנו, וימנעו גם הדבקה חוזרת. לכן לדעתי הסיכוי שתדבקי שוב באותו וירוס נמוך ביותר, ואם הוא ימצא אצלך שוב, יותר סביר שהוא היה פשוט רדום. ניתן להדבק גם כשאין נגעים פעילים. לדעתי רוב הסיכויים שבן זוגך או נושא כבר את הוירוס אך לא סימפטומטי, או שהוא מחוסן טבעית מפניו, ולכן אין טעם לדעתי להתנזר מחיי מין פעילים. גמר חתימה טובה.

אתה מקסים. תודה על הסבלנות והעזרה. שבוע טוב הרבה פחות מודאגת :-)

ד"ר שלום רב, אני בת 31 לפני כמה חודשים היתה לי דלקת קלה במעי הגס (קולטיס) באזור הקרוב למעי הדק , שאובחנה בבדיקת קולונוספיה ,טופלתי ברפסאל במשך 3 חודשים אבל לא בזה העניין. יש לי טחורים חיצוניים שחוזרים לפעמים לפנים ובימים האחרונים ,פתאום הרגשתי מן גוש עגול קטן ונוקשה שנמצא בתוך הטחור (שכאמור לפעמים נכנס פנימה ולכן הוא גם באזור החלחולת)שאינו כואב בכלל בנגיעה. הלכתי לבדיקת פרוקטולוג אשר עשה בדיקה ידנית וגם סינקופיה קצרה שרק מצא שיש לי טחורים, הבעיה שגוש הזה עדין שם ואני לא בטוחה שהוא התייחס אלי מאחר והוא יותר חיפש אם יש לי דלקת בעקבות הסברי על הקולטיס, נראה לי מוזר ללכת שוב לבדיקה מצד שני הגיש הזה ממשיך להלחיץ אותי. מה דעתך האם יכול לפספס רופא את הממצא הנ"ל או שמא אין מצב כזה אשמח לתשובתך

שלי שלום, מקצוע הרפואה מבוסס על הערכה ושיפוט של הנתונים הנאספים בראיון עם המטופל, בבדיקתו, ובבדיקות העזר שלעיתים מבוצעות. משום כך, ברור שגם רופאים יכולים לעיתים לטעות בהערכתם, ולעיתים ההערכה שמבוססת על הממצאים שנראו ברגע מסויים יכולה להשתנות כשהממצאים אולי נראים אחרת בזמן אחר. בכלליות, נשמע לי שסיפרת לרופא שבדק אותך את המידע הרלוונטי, ונשמע שהוא התייחס אליו באופן הולם. אבל אם את לא בטוחה, או שאולי לדעתך שינוי (או אפילו חוסר שינוי) של הממצאים לאורך הזמן יכול אולי לשנות את האבחנה, מומלץ בהחלט לפנות לבדיקה חוזרת או לחוות דעת נוספת. גמר חתימה טובה.

ד.נ. כתבת בהסברך על פיסורה שאם אין שיפור בטיפול שמרני, יש לשקול ניתוח. אבל אם יש שיפור מסוים, אך לא מוחלט, והטיפול השמרני אינו מצליח ממש לרפא את הפיסורה, מה אז? ניתוח? או עדיף המשך הסבל, ללא ניתוח? מדובר בסבל שאומנם איננו רב ביותר (על הסבל הגדול גבר הטיפול השמרני), אך בכ"ז מטריד למדי, כי הוא מורגש בחלק לא מבוטל של שעות היום. אודה על תשובתך. אלעד

מאחר שפיסורה היא בעיה הפוגעת באיכות החיים, ההחלטה מתי לזנוח את הטיפול השמרני ולעבור לטיפול כירורגי כלשהו היא רק שלך, והזמן שבו אתה מעוניין לטפל בבעיה בטיפול כירורגי הוא הזמן הנכון. גמר חתימה טובה.

ד.נ. אבקש להבהיר את דבריי. ברור לי לחלוטין שההחלטה מוטלת עליי, אך האם אתה פוסל את בקשתי לבסס את החלטתי על המלצה מקצועית מלומדת, ורצוי משכנעת? שהרי לרשותי לא עומדים כלים משוכללים, כמו אלה שברשות איש המקצוע, המאפשרים קבלת החלטה מושכלת בעניין רפואי כגון זה על ידיי, האדם הפשוט. האם אני טועה? אלי

בהמשך לשאלותי הקודמות .ב30.10 אני אמור לעבור בדיקת קולונוסקופיה ולאחר תוצאות הבדיקה יוחלט על המשך טיפול לגבי הורדת התוספתן .שאלתי היא אני מעוניין לצום ביום כיפור הבא עלינו לטובה השאלה אם יש סיכון בכך שאני לא אוכל ולא אשתה כ 26 שעות או שאני מסוגל לצום בלי צורך לגשת לרופא מישפחה בכבוד רב אלי קירי

אם כיום אינך סובל מכלום אין מניעה לצום. גמר חתימה טובה.

תודה רבה על היעוץ המיקצועי .גמר חתימה טובה אלי קירי

שלום ד"ר אני רוצה לשאול האם גם לגברים אפשר לעשות בדיקת PCR. היה לי בעבר את וירוס הפפילומה ועברתי מס' ניתוחים להסרה בנרתיק וברקטום. לאחר בדיקת 24 זנים התשובה היתה שלילית ואין לי את הוירוס. אני רוצה להיות לדעת אם לבן הזוג שלי אין את הוירוס. עד כמה זה אמין? האם עם קונדום אני עלולה עדין להידבק אם יש לו את הוירוס ואין קולדילומות? לאחר הרבה זמן (מעל שנה) קיימנו היום יחסי מין מוגנים עם קונדום אבל זה נעשה בחרדה גדולה מאוד תודה

למודאגת שלום רב, ניתן לבצע בדיקת PCR הן לגברים והן לנשים. יחד עם זאת חשוב לציין שוירוס ה HPV נפוץ מאד באוכלוסיה, ורוב הנשאים שלו לא סובלים מכך כלל, ובמקרה שאין כל סבל אין צורך בשום טיפול, פרט לביקורת שנתית של צואר הרחם אצל נשים. לכן איני יודע איזו תועלת תפיקו מבדיקה זו. אם בן הזוג שלך הוא בן זוג קבוע, סביר שאו שהוא כבר נדבק בו אך לא סובל מכלום, או שהוא מחוסן לזן זה באופן טבעי. כמו כן, אם הוא נושא את הוירוס שהיה לך, לא סביר שהוא יחזור להדביק אותך (בהנחה שהוירוס אצלך אכן "נעלם"). אינינו נוהגים להגביל אנשים עם HPV מלקיים יחסי מין עם בני זוגם הקבועים, ואני מציע להסיר את החרדה, ולחזור לחיי מין טובים ומהנים.

שלום, מה נשמע? אני בן 20 יש אצלי תופעה שקורת מדי פעם, זה בא בתקופות. יכול להימשך חודש ולהפסיק לזמן מה ושוב לחזור על עצמו, לאחרונה זה קורה כמעט בכל פעם. בעשיית הצרכים מאומצת אך לא רק, אני מרגיש כאב חד, ממש כאילו משהו נקרע שם ובנקיון עצמו אפשר לראות מעט דם, טיפה, לא הרבה בכלל. אני לא סובל מעצירות ואין לי תחורים, בצואה עצמה אין כלל דם, וזה לא דימום מתמשך. מה לעשות, לאן לפנות ומה זה יכול להיות? יש לציין שעצירות ותחורים נפוצה במשפחה של אבי. תודה מראש

חי שלום, תלונות כפי שאתה מתאר יכולות להגרם על ידי בעיות שונות באיזור פי הטבעת, כגון פיסורה, טחורים, ועוד, אך תלונותיך של כאב לאחר יציאה קשה ומעט דמם מחשידים בעיקר לפיסורה בפי הטבעת. חשוב מאד להקפיד על ריכול קבוע של היציאות, בעיקר באמצעות כלכלה עשירה בסיבים תזונתיים ושתיה מרובה. ניתן ומומלץ להעזר בתוסף סיבים על בסיס פסיליום הניתן לרכישה בבתי מרקחת ללא מרשם רופא, ולהקפיד על שתיה מרובה. מאחר שנשמע שהבעיה שאתה מתאר פוגעת באיכות חייך, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום עודד, תודה רבה על התגובה. אני חייב לציין משהו שלא כ"כ הסברתי נכון, הכאבים הם רק בזמן היציאה עצמה.. והאמת היא שמתחילת השבוע אכלתי המון סיבים תזונתיים יום יום כמה פעמים ביום ושתיה מרובה, והיו לי יותר יציאות, רכות יותר ולא התאפקתי ולשמחתי לא היה כלל כאב ודם. אם אמשיך כך והמצב הקודם לא יחזור על עצמו אז כבר פחות לחוץ ללכת לרופא? ואיך זה שרק פתאום זה התחיל לי בכמה חודשים האחרונים, לפני כן זה היה קורה פעמים בודדות בשנה. מה גרם לכך שזה כמעט בכל יציאה? תודה!

ד"ר זמורה שנה טובה, במהלך חמש השנים האחרונות עברתי פעמיים ניתוח לניקוז אבצס פריאנאלי, התופעות לפני הניתוח כללו כאבים באזור פי הטבעת וחום ממושך. ההחלמה בשני המקרים הייתה טובה ומהירה. לפני שבועיים החלו כאבים בערך באותו אזור, אולם ללא חום, בבדיקה כירורגית לא הרגיש את האבצס. טופלתי באנטיביוטיקה. העניין שאני עדיין מרגיש אי נוחות באיזור פי הטבעת וכאב קל בלחיצה בנקודה מסויימת באזור. אני אמור לטוס ביום א הקרוב (בעוד חמישה ימים) לשלושה שבועות טיול במזרח הרחוק. אני מאוד מודאג , האם אפשר לעשות משהו לפני הנסיעה? אשמח מאוד לתשובה מכל מי שיכול לעזור.

שלום רב, שתהיה לך נסיעה טובה! ניתן לשקול לקחת אנטיביוטיקה לדרך לשימוש המצב של החמרה, אולם יש לדעת שאם מופיע אבצס יש לנקזו כירורגית, גם אם זה בחו"ל. יתכן שכדאי לנסות לברר מראש היכן יש בתי חולים ברמה מערבית באיזור שאליו אתה נוסע. לבסוף, אם אתה לא שקט ניתן לנסות לפנות לבדיקה חוזרת של כירורג קולוקטאלי / פרוקטולוג טרם נסיעתך. שנה טובה ובריאה.

בס"ד ד"ר זמורה היקר, זוכר אותי? שתיהיה לך שנה נפלאה משופעת ברוב טובה וברכה!! תודה על שנה שלמה בה עזרת לי מאוד במידע, לבטים ייעוץ והכוונה. עברה בדיוק שנה מאז ששלחתי שאלה בפעם הראשונה, ואז אחריה פשוט לא הפסקתי לשאול ולשאול ולשאול.... ואתה תמיד התייחסת בסבלנות ובחיוך (בכל אופן, ככה אתה נראה בתמונה (o:) ועזרת לי מאוד בעצתך החשובה להתמודד עם הבעיה ולהגיע להחלטה. יישר כח על חסדך שאתה גומל עמנו. אילו רק הייתה לי היכולת להשיב לך כגמולך הטוב. רק לפחות תדע שאני תמיד תמיד זוכרת ומעריכה. בתודה אין קץ הודיה

תודה רבה. אין ספק שתגובות בעין אלו מחזקות את ידינו להמשיך במטלה הלא קלה של ניהול פורום כזה. שתהיה שנה של בריאות.

שלום רציתי לדעת אם יש לי חחש לסרטן במעי לא עלינו כואבת לי הבטן שאני לוחץ עליה לפעמים כאב בלטי נסבל אני אלרגי לחלב וסובל גם מהמעי הרגיז בנוסף יוצאים לי מדי פעם פצעים בפה או על השפה שאני יודע שזה מראה על כשל במערכת החיסון בנוסף עשיתי בדיקת דם ויצא שיש לי WBC-Leucocytes 4.2 Lymphocytes 44.5

דוד שלום, אם אובחנת כסובל ממעי רגיז יתכן שבצעת במהלך הבירור בדיקת קולונוסקופיה. אם זו היתה תקינה (ובטווח של ה 3-5 שנים האחרונות), הסיכוי שאתה סובל מסרטן המעי נמוך ביותר. אם בכל זאת אתה לא רגוע מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג עם כל החומר הרפואי המצוי בידך ליעוץ. שנה טובה

שלום אני בחור צעיר , בן 26 בריא בדר"כ. אני סובל לאחרונה מבלוטה בגודל 1 ס"מ בערך , בצד ימין של פי הטבעת שלי , כלומר מחוץ לפי הטבעת. מה זה יכול להיות ? האם זה סרטן ? בברכה טומי

טומי שלום, הסיכוי שבליטה באיזור פי הטבעת בבחור בן 26 תהיה ביטוי לסרטן הנוך מאד מאד מאד, והרבה יותר סביר שמדובר בממצא שפיר כלשהו כגון טחור, אולם אם זה מציק לך או שאינך שקט מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבירור והכוונת הטיפול.

לאימי יש טחורים פנימיים דרגה 3 חיצוניים ופיסורה הרופא אמר לה לפנות לבית חולים ולמרוח משחה שאלתי היא עד כמה זה דחוף לטפל בזה היא סובלת מכאבי תופת? שאלתי השנייה בדק אותה לפני כמה חודשים עוד רופא שלא ראה דבר למרות שהיה ידוע שיש לה טחורים איך זה יכול להיות? האם זה נגרם מישיבה ממושכת?

תהילה שלום, טחורים ופיסורה אינם נגרמים מישיבה ממושכת, ולרוב אינם מצב דחוף המחייב פניה מיידית למיון, בתנאי שבטוחים באבחנה, ואין מדובר בחשד לאבצס סביב פי הטבעת למשל. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך

שלום דוקטור, ככל הנראה יש לי יבלות בתוך טבעת הרקטום, כלומר כ-2 ס"מ פנימה כפי שציינת באחת מתשובותיך פה בפורום. אני קצת מבולבל לאן לפנות. כי ראיתי באינטרנט שמטפלים בזה אצל רופא נשים. ורופא עוד אחד אמר לי שזה אצל רופאי עוד ועוד רופא עור אמר שזה אצל פרוקטולוג. הייתי רוצה לדעת באמת לאן לפנות. דבר שני ראיתי שחיידק הפפילומה הזה עלול לפתח סרטן... הייתי רוצה לדעת מה רמת הסכנה ומה רמת פיתוח סרטן מהחיידק הזה? תודה

נסים שלום, אם הקונדילומות עליהן אתה מדבר נמצאות בתעלה האנאלית (זאת אומרת- בתוך פי הטבעת) הטיפול הוא חד משמעית על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג. גם כשהם "רק" סביב פי הטבעת כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג ידע לתת מענה הולם. שיעור התפתחות סרטן בנגעים של קונדילומות נמוך, אך מומלץ בכל זאת לא להזניח ולטפל בהן, הן למניעת התפתחות סרטן, והן משום שכשהן מאד גדולות הטיפול יכול להיות יותר מורכב. שנה טובה ובריאה.

סובלת מכאבי בטן כחודש ימים. בתאריך 2.9.08 עברתי בדיקת U.S בטן ונמצא כי היה לי ריבוי גזים בזמן הבדיקה ובמקום האנטומי של השחלה הימנית הודגם מבנה ציסטי בגודל 4X5CM ובשמאלית בקוטר 1CM . בתאריך 3.9.08 עברתי בדיקת U.S דופלר וגינאלי ולא נמצא דבר. בתאריך 10.9.08 עברתי C.T בטן ואגן שבו נמצאו ציסטה שחלתית בקוטר של 4CM ושתי המנגיומות בכבד אחת בקוטר 2.5CM ואחת בקוטר 1CM . בתאריך 16.9.08 עברתי שוב U.S וגינאלי ובטן תחתונה ללא ממצאים. נכון להיום אני סובלת מכאבי בטן עזים עם התכווצויות כמו צירי לידה(גב תחתון) מפסעות מקרין לפות ולרגליים . צועה רכה עד שילשול עם גזים. יש שני סוגי כדורים שאני נוטלת באופן קבוע SIMVASTATIN 40mgלהורדת קולסטרול ועיכולקס לפעילות סדירה אבקש לייעץ לי לאיזה כיוון / תחום רפואי אני צריכה להמשיך את הטיפול בבעיה.

דורית שלום, מומלץ לפנות לגסטרואנטרולוג להשלמת בירור דרכי העיכול (סביר שיהיה צורך לבצע גם קולונוסקופיה) ולגניקולוג לבירור הממצא שנראה ב CT (למרות שלא ראו אותו האולטרסאונד וגינאלי). שנה טובה ובריאה.

היום בוצעה לי קשירת טחורים בערך בשעה 10 בבוקר, טחור 1, השעה עתה היא כמעט 1800 ועדיין אני סובלת מכאבים, האם יש פעולה כלשהי להקלת הכאב? לתשובתכם אודה

עדנה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. אני מקוה שהשאלה כבר לא רלוונטית והכאב חלף. שכיח שלאחר קשירה יש יומיים-שלשה של כאבים שנזקקים פעמים רבות למשככי כאבים פשוטים כגון אקמול ואופטלגין ותחושה כאילו יד צורך לתת יציאה גם כשאין יציאה, לרוב זה חולף לאחר ימים ספורים. שנה טובה ובריאה.

מה זה הרמיה? האם זה מסוכן? האם זה ניתוח מסובך לאנשים מבוגרים בגיל 80?

שלום רב, לצערי אין לי מושג במה מדובר, האם התכוונת להרניה??? שנה טובה

כן הרניה