עצירות קשה

אני סובלת מזה כ-2 וחצי ממספר מועט של יציאות שהפך עם הזמן לעצירות קשה. המצב הגיע לידי כך שאפילו תה לקסי לא מייצר אצלי יציאה רכה... לדאבוני אם איני מקפידה לשתות תה זה בזמן אני נכנסת למצב שהצואה לא יוצאת החוצה ובדרך לא דרך אני יוצאת מזה. (עם נרות) ואחר כך סובלת מכאבים בפי הטבעת. ניסיתי סיבים מוצויוטל. זה עבד ופתאום כבר לא עובד. מה ניתן לעשות? ומה יכול לגרום לזה שזה תקופה כל כך ממושכת.

רוני שלום, עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, כפי שאת מתארת אצלך, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ורבים מהרופאים שאינם עוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מעאכת העיכול) לא בקיאים באפשרויות הטיפול, ולכן אם את רוצה לשפר את איכות חייך מומלץ לפנות למומחה באחד משני תחומים אלו.