סיפור מהתחת- שאלה רצינית.

שלום רב , לפני יום הגעתי למיון עם כאבים עזים , הכירורג איבחן טחורים עם קרישי דם. מאחר ולא נחה דעתי והכאבים היו עזים ביותר, פניתי ליעוץ פרפסור פרטי אשר איבחן פריסורה. והמליץ לטפל בפדיפין כפי שהמליצו לי גם במיון. שלוש שאלות לי אלייך 1. תוך כמה זמן ניכר השפעת הפדיפין בערך ! ( אני מודעת לעובדה שזה ענינן אינדבדואלי). 2 . האים קיים סיכוי כלשהו שהענין יפתר בטיפול משחה ולא אצתרך להגיע לזריקת בוטוקס. 3. האם אכן נכון לחכות יותר מ24 שעות (מתחילת הטיפול בפדיפין) עד למתן הזריקה ,בכדי שהנפיחות והדלקת יתפוגגו מעט. תודה מראש ויישר כח על פורום נהדר !!

רוני שלום, ראשית סליחה על האיחור בתשובה שנבע מהעדרות זמנית. אני מקוה שהתשובה כבר לא רלוונטית כי הכאב חלף... בד"כ ניפדיפין מביא להקלה תוך מספר ימים (עד שבועיים), ובשילוב עם ריכוך יציאות קפדני מביא להטבה ניכרת (בהנחה שהאבחנה אכן פיסורה) בכ 60% מהמקרים. בוטוקס יכול לעזור לכ 80% מאלו שלא הגיבו לטיפול שמרני סטנדרטי, ולדעתי מומלץ לחכול לפחות יממה, ואולי אף מספר ימים, בכדי לומר שהניפדיפין נכשל, ולהמשיך לשלב הבא. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.