טחורים צונחים

שלום ד"ר זמורה. אני בן 35 כיום סובל לסרוגין מטוחרים פנימים צונחים ברמה 3.5 (לאחר יצאה קשה או לאחר עמידה ממשוכת או עבודה פיסית ממושכת)דימום מאוד נדיר . אך לאחר שהיה לי דימום כמה פעמים רצוף. אז קראתי על האתר של ד"ר שכטר לפני חצי שנה שמנתח בשיטת הדופלר בלי כאבים ובלי הרדמה.זה היה סיוט כאבים בלתי ניתנים לתאור כמה זה כואב וכאבי תופת במשך שבוע וחצי. אך העיקר שהיה לי לפני חודש שוב דימום והצניחה לא נפתרה בכלל. הוצע לי לעבור ניתוח סטפלר שהוא מיועד יותר לטיפול בטחורים צונחים מאשר דופלר. שאלתי כזו אם אתה ממליץ על אחד שלא יכול לסבול כאבים כשיטה הכי קרובה לפתרון או הפתרון המלא בסטפר? ד"ר שכטר אמר לי שתפר לי 3 עורקים כמה עוד אפשר לתפור האם תמיד טחורים יכולים לחזור. שוב תודה על היחס נ.ב באיזו שיטה אתה מנתח מה אתה ממליצ על בעיה כשלי

ערן שלום, מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מרקם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). HAL היא אחת ממגוון השיטות לטיפול בטחורים, והיא כנראה טובה לחולים שמתאימים לפעולה זו, ואני מצטער לשמוע שפעולה גרמה לך סבל רב. אציין רק שרוב הכירורגים העוסקים בכך מבצעים פעולה זו בחדר ניתוח עם טשטוש או הרדמה קצרה. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, וחשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה בעשור האחרון, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך. אישית, אני מבצע את כל קשת הטיפולים שהוזכרו פה, והחוכמה היא לבחור נכון, במשותף עם המטופל, הטיפול הנכון למטופל הנכון. לאחר כל סוג טיפול חשוב להקפיד על הרגלי יציאה נכונים לטווח ארוך, בכדי לצמצם למינימום את הסיכוי לחזרה של הטחורים בעתיד.

ד"ר שלום האם יש שיטה עדיפה על אחרות בטחורים פנימים צונחים.אתה אומר ששיטת HAL היא טובה אך לא מתאימה לכל אחד שיטת PPH היא טובה אךלא מתאימה לכל אחד. אתה יכול בבקשה לפרט יותר מה הכוונה לא מתאים לכל אחד. לי למשל אמר הרופא שסטפלר מיועד לטחורים צונחים בעיה ממנה אני סובל. מאשר HAL שנועד יותר לעצור דימום. האם יכול להיות הסיבה שהניתוח מבחינתי לא הצליח ואני רוצה לעשות ניתוח נוסף כי צווחתי ובכיתי עד שיצא מריכוז. אגב בדוח ניתוח כתוב בהיה לי טחורים פנימים ברמה 3.5 והוא תפר לי 3 עורקים .האם יכול להיות שכל רופא יראה רמה אחרת של טחורים? תודה רבה.