התרוקנות לא מלאה

ד"ר שלום רב, הנני בת 28 שבועיים לאחר לידה. עוד מלפני הלידה סבלתי מטחורים. לאחר הלידה כצפוי ובעיקבות הלחיצות במהלך הלידה החמירו הטחורים. נכון לעכשיו הם חזרו לגודלם טרום הלידה. ברצוני לציין כי אני משתמשת בפגלס לאחר הלידה לריכוך היציאות, זה אכן עוזר יש לי יציאה ליום שמתי לב כי מאז שילדתי כשאני מנסה להתרוקן, אזי ההתרוקנות אינה מלאה, ויש לי הרגשה/רצון לעוד, אבל כמובן שזה לא יוצא. האם זה יכול להיות קשור ללידה? כי לפני הלידה בעיה זו לא היתה? האם זה קשור איכשהו בטחורים? בפגיעה בשרירי רצפת האגן? אני מרגישה שכל אזור פי הטבעת כואב לי ונפוח. מה ניתן לעשות? אודה על מתן תשובה שרון

שרון שלום, קושי להתרוקן גורם לרוב בצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת, ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. קושי כגון זה יכול להגרם למשל עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. לציין כי ישנן סיבות נוספות שיכולות לגרום לתלונות מעיין אלה. טחורים יכולים להציק, לדמם ולבלוט, אך נדיר מאד שיגרמו לסמפטומים של קושי בהתרוקנות. להיפך- קושי בהתרוקנות לרוב מחמיר סבל מטחורים. לידה בהחלט יכולה לגרום לשינויים בתפקוד או במבנה רצפת האגן ולגרום לתחושה כגון זו. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה לבדיקה. בהתאם לתוצאות בדיקתו יוכל לכוון אותך לבדיקות נוספות, כגון מנומטריה (בדיקת לחצים בפי הטבעת) ודפקוגרפיה (צילום של תהליך ההתרוקנות) לפי הצורך. חשוב לציין כי ברוב הפעמים ניתן לעזור ולהקל על הסימפטומים, ולכן כדאי לבצע בירור הולם. לעיתים הקפדה על הרכב המזון, הוספת סיבים למזון שתיה רבה ופעילות פיזית משפרת ולעיתים אף פותרת את בעיית העצירות. מומלץ במידת הצורך להוסיף תוסף סיבים מסחרי, כגון תוסף סיבים על בסיס פסיליום, לשימוש קבוע ויומיומי. לעיתים ניתן לשפר את תפקוד רצפת האגן עם טיפולי משוב – (בין פידבק) טיפול זה ניתן במקרים בהם קיימת הפרעה בתפקוד השרירים השולטים סביב פי הטבעת. לעיתים נמצאים ממצאים בהם יש חסימה מכאנית בזמן מאמץ, הגורמת להפרעה להתרוקנות, ומופיעה רק בזמן מאמץ להתרוקנות. במצב כזה ניתן לשקול טיפול ניתוחי לפתרון הבעיה.