פיסורה וטחורים

שלום ד"ר זמורה אני סובל מפיסורה דלקתית כחודש וחצי עם כאבים קשים , לאחרונה החלטתי לגשת לניתוח, אך אני מפחד כי אולי לא ניסיתי כל מה שאני יכול כדי להמנע מניתוח. השתמשתי בניפינידין 0.4% ,אמבטיות , עזרקאין ועוד למעלה משלושה שבועות. חבר המליץ לי להשתמש בנרות אביטרן 50 לשיכוך כאבים ו בספריי לתעוקת חזה (מוריד לחץ דם ) ששמו איזוקאט. האם לדעתך כדאי לפנות לתרופות אלו והאם במידה והפיסורה היא דלקתית מדוע אינני מקבל אנטיביוטיקה לדלקת , אין זה מקובל? או שאני צריך לבקש זאת ואם כן איזו אנטיביוטיקה? יש עוד פרוצדורות שאפשר לנסות לפני פיתרון ניתוחי אשמח לשמוע כי הסבל כבד בתודה (בל)

נרות אביטרן הן טיפול משכך כאבים אך לא מרפאים פיסורה, ולרוב אף מחמירים את הכאב משום שהכנסתם באיזור של פיסורה אינה נעימה. איזוקט מכיל חומר מרפה שרירים כפי שמכילה משחת ניפדיפין, שנחשבת יותר יעילה. פיסורה אינה בעיה זיהומית, ולכן לא מטפלים בה באנטיביוטיקה. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ולאחריהם ובדימום קל. לרוב כאב בשריר של הישבן השמאלי (ולא בפי הטבעת עצמו) פחות שכיח בפיסורה, ומומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי לאאדא שאכן זו האבחנה. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה, וניתנים לשלמוש גם הזמן הריון. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, או כשיש סיבה ספציפית. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

שלום רב כיצד מאבחנים פיסורה? במה כרוכה הבדיקה? הכנה כאב וכו תודה יערית