שלום צריך עזרה דחופה (בעיית פיסורה) תודה.

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

05/11/2006 | 09:07 | מאת: אנומימי

שלום רב מזה זמן רב אני סובל מפיסורה,ואני יודע שיש שני דרכים לטפל בה ,דרך א' טיפול תרופתי, דרך ב' ניתוח. אני כגרע מטופל בחלק א' כמובן במשחות . הטיפול קצת עוזר מיכוון שבהתחלה היו לי התקפים ללא הרף. ההתקפים עכשיו מגיעים לי אחרי יציאה (יש לציין שאני סובל מעצירות ומסוכרת ) (עצירות באה מיכוון ששינתי הרגלי אכילה ובצעתי דיאטה ) לפני גילוי הסוכרת ולפני הדיאטה אני נכנס ליציאות 3,4 פעמים ביום בקלות. רציתי לדעת חוץ משני הדרכים האלו האם עוד דרך טיפול? ורציתי לדעת על הניתוח מה הליך הניתוח מה הסיכונים בו מהו תהליך אחרי הניתוח? כי קראתי באיזה ספר רפואה שיש מצב שלאחר הניתוח בן אדם יכול לאבד שליטה בשריר פי הטבעת . ואז היציאות ללא שליטה. רציתי לדעת כמובן מה הסיכונים של ניתוח כזה ? וגם אם יש שיטות חדשות בניתוח. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
05/11/2006 | 21:26 | מאת: ד"ר עודד זמורה

פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. תוספי תזונה ומרככי יציאות אלה מותרים גם לחולי סכרת. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. ירידה מסויימת ביכולת השליטה ביציאות היא סיבוך לא שכיח של ניתוח זה, ויכול לקרות באחוזים בודדים מהמטופלים. לרוב מדובר בירידה מסויימת ביכולת השליטה, כגון קושי לשלוט בגזים או ביציאה מיימית, ולא בחוסר שליטה מוחלט.

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה