פיסורה

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

30/08/2006 | 10:57 | מאת: אדווה

שלום ד"ר זמורה, חודשיים לאחר לידה פניתי לבדיקת רופא כירורג עקב כאבים בפי הטבעת.נבדקתי ע"י שני רופאים, שכל אחד מהם בנפרד איבחן פיסורה קדמית קלה. הטיפול היה שימוש במרככי צואה ("פגלקס") ובמריחת משחת הנפידין ISDN+0.2% ל 4 פעמים ביום למשך חודש וחצי. לצערי, הפיסורה לא התרפתה. כעת אני כבר 5 חודשים אחרי לידה,הרופא נתן לי כעת משחת נפידין במינון של %0.4 . שאלותיי: 1. ידוע לי שהפיסורה יכולה להפוך כרונית אם היא לא מטופלת בזמן. האם 5 חודשים לאי הצלחה בטיפול מקטינים מאוד את סיכויי ההירפאות שאו שמא כדי להגדיר כרונית הכוונה לזמן רב יותר? 2. האם התאפקות לפני יציאה יכולה להחמיר הפיסורה? (עקב מאמץ השריר?) 3. האם קיום יחסים (רגילים) יכולה להשפיע על הפיסורה? 4. האם לקיחת "פגלקס" במשך תקופה כ"כ ארוכה יכולה למכר, להזיק בצורה כלשהי לגוף? 5. האם את משחת הנפידין יש למרוח 4 פעמים במהלך שעות הערות או במהלך 24 שעות? (כלומר:האם למרוח כל 4 שעות בערך או כל 6 ?) ומה המשמעות של 4 פעמים בהכרח? 6. שאלת השאלות-אם הפיסורה כ"כ קלה, כפי שהגדיר הרופא, אז למה....זה לא עובר בטיפול השמרני? יש צורך לעשות גם אמבטיות חמות עם חומר חיטוי? 7. מה הסיכוי שפיסורה חוזרת לאחר ריפוי? אודה לך על תשובות לשאלותיי, מצטערת על "המגילה", אני פשוט מוטרדת נורא.

לקריאה נוספת והעמקה
02/09/2006 | 22:36 | מאת: ד"ר עודד זמורה

אדוה שלום, פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם את סובלת מספיק- כדאי לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. בתשובה ספציפית לשאלותייך: 1. פיסורה שלא נרפאה 5 חדשים היא לרוב כרונית 2. בהחלט מומלץ להמנע מהתאפקות ממושכת 3. אין שום בעיה בקיום יחסי מין נרתיקיים 4. למרות שפגלקס אינו מוצר טבעוני, ניתן לצרוך אותו לתקופות ארוכות והוא אינו גורם להתמכרות המעי או לנזק 5. המטרה בטיפול היא לשפר את איכות החיים, ולקום בלילה למרוח משחה זה בעיני לא איכות חיים. מרחי 4 פעמים ביום כשאת ערה. 6. כעקרון, הטיפול בפיסורה נקבע בעיקר לפי הסבל הסובייקטיבי שלך, ופחות לפי הצורה שהפיסורה נראית העין הבודק. אם אכן האבחנה חד משמעית והטיפול שקיבלת לא עזר והסבל ניכר, כדאי להתקדם לשלב הבא בטיפול. 7. שעור חזרת פיסורה לאחר ריפוי מלא הוא נמוך ומוערך בכ- 5% (הערך המדוייק משתנה בעבודות מדעיות שונות)

03/09/2006 | 11:06 | מאת: אדווה

רב תודות על התשובות לכל שאלותיי!

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה