עצירות בבקשה עצה

אני בת 26 וסובלת מעצירות ברמות קשות בערך 10 שנים. ניסיתי את כל סוגי הפתרונות האפשרים: פירות יבשים לסוגיהם, מיצוי שזיפים מיובשים, אכילה מרובה של ירקות ופירות, גרנולה ודייסת שיבולת שועל, אכילה של דגנים מלאים בלבד, חליטות צמחים, שתיה מרובה ואכילה טבעית ובריאה בארוחות סדירות, פעילות גופנית יומיומית, שתית שתי כוסות מים על בטן ריקה בבוקר, ישיבה ממושכת בשירותים או בשעות קבועות אך ללא הועיל. ניסיתי גם תרופות(טבעיות) למיניהן כמו פסיליום, כל סוגי אבקות נמסות של סיבים, יש לציין שהדברים היחידים שעוזרים זה אכן כדורים דוגמת עיכולקס ותרופות שאני לא רוצה לקחת באופן קבוע (למרות שהן טבעיות והגוף לא מפתח תלות אליהן). במצב טבעי וללא כדורים אני לא מרגישה כלל צורך להתפנות ויכולים לחלוף שבועיים ללא יציאה סבירה. (מה שאני כן מצליחה להוציא במקרה הטוב זה יציאות מזעריות אחת לכמה ימים ואחריהן אני לא מרגישה תחושת ריקון כלל). עד שזה מגיע למצב של נפיחות, כבדות, עייפות, דכאונות, בחילות, והקאות וכמובן כאבים. במקרים של סבל קיצוני ביותר אני משתמשת בחוקן (מיקרולט לרוב לא משפיע) למרות שאני יודעת שאסור כי הגוף מפתח תלות בזה. ולאחר חוקן אני מרגישה תחושה נפלאה של ריקון, קלילות, וממש אפילו אושר קטן. ביצעתי לפני שנה סדרת בדיקת מקיפות לחלוטין בבית חולים והכל נמצא תקין. ד"ר, אנא חוות דעתך בנושא בהקדם. כמו כן האם עלי להתחיל להשתמש בתרופות באופן קבוע למשך כל שארית חיי? תודה מראש

קחי פגלקס בבוקר ובערב ביחד עם כוס מים (יש לשים כף בכוס מים פושרים, לערבב, להמתין דקה ולשתות) הקלה תורגש אחרי יומיים, ובאופן משמעותי. לא שילשולים, אלא יציאה נורמלית ורכה. הפגלקס אינו ממכר וניתן לקחתו לתקופה ארוכה. מומלץ ביותר. אותי זה הציל.

לולי שלום, ראשית התנצלותי על האיחור במתן התשובה, עקב השתתפות בכנס מקצועי בחו"ל. המושג עצירות מתייחס לתנועת מעיים לא תכופה, מלווה בקושי בהתרוקנות. בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, בצורך במאמץ בזמן היציאה, והתרוקנות לא מושלמת, גם אם תדירות היציאות או מרקם היציאה תקינים. להתפתחות תופעת העצירות יכולות להיות מספר סיבות, החל מהרגלי תזונה לא נכונים (חסר של סיבים בתזונה, שתייה בלתי מספקת), חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות, ושימוש יתר במשלשלים. ישנן גם מחלות שונות כגון תת פעילות בלוטת התריס ואחרות, או שימוש בתרופות שונות, היכולות להתבטא בעצירות. לעיתים יש בכל זאת הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול ורצפת האגן שגורמות לעצירות. אנו מחלקים אותן ל 2 קבוצות עיקריות: - "מעי עצל"- מצבים בהם המעי הגס אינו מעביר את הצואה קדימה כראוי, הגורם ליציאות לעיתים רחוקות ונפיחות בטנית בין היציאות. בעיה זו מאובחנת על ידי בדיקה של זמן המעבר במעי הגס. - קושי בהתרוקנות עקב תפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. על מנת להתרוקן, יש צורך בפעולה מסונכרנת של שרירי רצפת האגן, ואם סינכרון זה משתבש יכול להופיע קושי בהתרוקנות. מבנה ותפקוד רצפת האגן מאובחנות על ידי בדיקות ספציפיות לכך כגון דפקוגרפיה, אולטרסאונד פרינאלי דינאמי, ומנונטריה. בירור לסיבת העצירות יכול לכוון את הטיפול ולהקל במידה ניכרת על איכות החיים. איני יודע איזה בירור עברת בעבר, אך לדעתי מומלץ לפנות לרופא המומחה לתחום זה, כגון כירורג קולורקטאלי, לבירור סיבת הסבל ונסיון התאמת טיפול.