המשך:טחור חיצוני

שלוםרב, תודה על תגובתך המושקעת. לא סתם היתה לי הרגשה שהטחור המעיק שלי יוצא ממקומו ממצבי לחץ, אך ברצוני לציין שלחץ בשירותים מעולם לא היה לי, הקיבה שלי רכה תמיד, מעולם לא היה לי דימום, אני אוכלת בכמויות קטנות והרבה ירק וסיבים תזונתיים בשל הקפדה על תזונה נכונה, אך לציין שאורח חיי הוא המלא במצבי לחץ. ראשית אני מנהלת פרוייקטים בענף הבנייה, ומרבה במשא ומתן בשיחות מאומצות בטונים של מדריכי טיולי שטח או מדריכות חי"ר, אחרי כמה שיחות נוקבות, מתחיל לבצבץ לו הטחור, ומשם כל מה שאני מוסיפה כגון סחיבת קניות, ערב ריקודים בנעלי עקב, מתח וקצת עצבים פנימיים- לא נותן לטחור שלי להכנס לפחות חודש.קטן כמו שליש זרת, קשה ודבוק לפי הטבעת וכואב כאב סטטי שמוחק לי את החיוך. אני לא יכולה לשנות את הטבע הטמפרמנט שלי וכן לא את סוג העבודה הוורבאלית שלי, וכמו כן לא יכולה לחיות באורח חיים כזה כואב ומדכא..האם אתה חושב שאני צריכה לעבור ניתוח נוסף?אני הבנתי שבניתוח הקודם לא הידקו לי אותו למקומו הטבעי אלא חתכו אותו.הבנתי גם שאי אפשר לדעת מה יצא בפעם הבאה כי לא עושים שם "ניקיון" אלא מורידים רק את הטחור המפריע הגלוי לעין.קשירה (ונרות) לא מתאימים לטחור שלי לטענת פרופסור קלוגר, מכאן אני חושבת שהטעתי אותך,והטחור שלי הינו חיצוני...קראו לזה טחור אחורי טרומבוטי. אני משתמשת במשחת פרוקטו, במגבונים, באמבטיות, עושה ספורט, מתנחמת במאלחשים לפני פגישות, במשחות מרגיעות ומקררות מבית הטבע, מקל לפעמים אך לא מעלים אותו, וזו תלות נוראית..אני אם חד הורית ואני מודה שיש עלי עומס ולחץ רב, מניחה שאצל כל אחד יוצאת הריאקציה במקום אחר, משתדלת לנוח שעה אחה"צ במאוזן וכן מעשר בלילה אני במאוזן, כמה אפשר להשתדל? אז אולי באמת עדיף לנתח גם את הטחור הזה? תודה מראש וסליחה על נושא שיחה מוזר שכזה :) ליבי

ליבי שלום, טחורים הם בעיה של איכות חיים, ולכן רק את יכולה להחליט כמה הוא מפריע לאיכות חייך (ונשמע לי שהוא בהחלט מפריע) ומה את מוכנה לעשות על מנת לשפר את איכות חייך בנושא זה. אם את מעוניינת בטיפול כירורגי נוסף כל שהוא, מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה והכוונת הטיפול.