טחורים קשים וטיפול בארה"ב

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

12/08/2009 | 13:02 | מאת: שיר

ד"ר זמורה שלום, אני בת 32 וסובלת מטחורים מזה כ- 15 שנים. בשנים הראשונות הוצע לי לבצע טיפול של קשירה, אך פחדתי ולא ביצעתי את הטיפול. בשנים האחרונות, הופנתי לניתוח אך בשל החשש הכבד מפני הכאבים שלאחר הניתוח החלטתי לוותר ולהמשיך לסבול. כיום אני מתגוררת בחו"ל, בארה"ב. לפני חודש התחיל התקף נוראי של טחורים, להערכתי דרגה 4, כיוון שמדובר בטחורים נפוחים, וממה שראיתי יש יותר מטחור אחד, בגודל של 4-5 זיתים). הטחורים לא נכנסו פנימה (וגם לא הצלחתי להכניס אותם) במשך חודש שלם. כמובן שהסבל נוראי. כתוצאה הבעיה אני כמעט חודש לא זזה מהבית ולא מצליחה לתפקד בכלל. נבדקתי בבית חולים וקיבלתי אנטיביוטיקה, משחה עם סטרואידים, משככי כאבים ומרכך צואה. כל זה לא עזר. רק היום חל שיפור. עדיין כואב, חלק גדול מהטחורים עדיין בחוץ, אבל הכאב נסבל. כרגע אני מבינה שאין לי ברירה ואני חייבת לטפל בעניין באופן פרטי שכן אין לי ביטוח רפואי מתאים. יצרתי קשר עם מרפאה שמטפלת בבעיה. עדיין לא נבדקתי כי מדובר ב- 5 שעות נסיעה למרפאה. משיחה טלפונית הבנתי שמבצעים במרפאה כמה סוגים של טיפולים כגון הזרקה, סטפלר ועוד טיפול שלא הבנתי את שמו. החשש הגדול שלי הוא בעיקר חוסר יכולת להבין את השפה ולכן אינני יכולה להבין לעומק האם מהו הטיפול שמתאים למצבי הרפואי ומהם הסיכונים ו/או הסיבוכים הכרוכים בכל אחד מן הטיפולים. אצין כי אני סובלת גם מגרד, היה גם פיסורה (אינני יודעת אם יש כיום) ומעולם לא סבלתי מדימומים באופן משמעותי (אתמול היה דימום קל מלווה בהפרשה מוזרה). מצטערת על האורך, אבל אני במצוקה נוראית וחייבת להבין מהו הטיפול שלדעתך ועל פי התיאור שלי הכי מתאים למצב שלי. תודה מראש. שיר

לקריאה נוספת והעמקה
15/08/2009 | 22:58 | מאת: ד"ר עודד זמורה

שיר שלום אכן ישנה קשת של טיפולים לטיפול בטחורים, ויש להתאים את הטיפול המתאים לצרכי המטופל, אך לצערי אין באפשרותי ולא יהיה אחראי מצידי לתת יעוץ פרטני לגבי סוג הפעולות המתאים לך ללא בדיקה. מידע כללי על אפשרויות הטיפול מצורף. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה