שאלה בנוגע לטחורים וקפל עור

לרופא שלום רב, בבדיקה של פרוקטולוג גילו שיש לי טחורים פנימיים וקפל עור אחד.הרופא טען שקפל העור הוא תוצאה של טחור שהיה ונעלם.המצב של הטחורים סביר ואין לי כמעט שום כאבים. הבעיה היא קפל העור הגורם לי לצריבה ושפשפת ולקצת סימני צואה -שאותם ראיתי על התחתונים- ואלה מופיעים אך רק כשחם,או כשאני מזיע ואני בתנועה או עושה מאמצים גופניים.הפרוקטולוג קבע שניתן להסיר את קפל העור אך לא חובה לעשות כך.הוא גם שלח אותי לקולונוסקופיה. שאלותיי: 1- האם ניתוח להסרת הקפל מסובך? כיצד נערך- האם יש שיטה מסויימת או שזאת כריתה רגילה של נגע העור? האם מקפיאים אותו או שניתן לעשות זאת באמצעות לייזר? 2- כמה זמן אורך ניתוח כזה? 3-מה הסיכונים שבניתוח והאם ישנה סכנה של איבוד השליטה על הסוגרים אם- חס וחלילה-המנתח עלול לפגוע בשריר או עצב באיזור? עליי לציין שהקפל עור נמצא קצת מחוץ לפי הטבעת ואין לי כאבים. 4-מה משך ההחלמה מניתוח כזה והאם בכלל מומלץ לעשות אותו? אם אני מורח קצת משחה של רקטוזורין או דרמקומבין ישנה הקלה משמעותית וגם ההפרשה מן המקום קטנה ביותר וכן אין שום גירוד או סימני אודם או צריבה. אני בן 55 ולוקח כדורים נגד לחץ דם-קונוורטין 25 מ"ג וכן אספירין אחד של 75 מ"ג ליום. תודה מראש וכל טוב.

שלום רב, ראשית המון סליחה על העיכוב במתן התשובה, שנבע משילוב של נסיעה לחו"ל ותקלת מחשב. קפל עוא בפי הטבעת הוא אכן לרוב רכיב חיצוני של טחור שהיה בשלב מסויים גדוש וגרם למתיחת העור, ולאחר שהגודש נספג נשאר קפל של עור. לרוב קפל עור כזה אינו מפריע לחיי יוםיום כלל ולכן לרוב אין כל אינדיקציה לטפל בו. במקרים הנדירים שהוא כן מפריע, וסובייקטיבית הוא מספיק מפריע לך בכדי לטפל בו, ניתן לכרות אותו. הניתוח יחסית פשוט ודומה לכריתה של טחור אחד בודד, שיעור הסיבוכים בו הוא נמוך, אך האיזור הנכרת רגיש מאד בעצבי כאב, ולכן כריתה כזו כרוכה לרוב בתקופה ממוצעת של כשבועיים של כאב שיכול להיטת ניכר. כאשר הניתוח מבןצע על ידי כירורג מנוסה בתחום זה (כגון אלו שזה תחום התמחותם), הסיכוי לפגיעה בשרירי הסוגרים נמוך ביותר, למעשה אפסי. סוג האנרגיה בה משתמש המנתח פחות חשובה לך, וקשורה יותר לנוחות העבודה של הכירורג. קצת מידע כללי על טחורים: סבל מטחורים היא בעיה שכיחה, ומשערים שכמחצית מהאוכלוסיה המערבית תפתח תלונות כלשהן הקשורות בטחורים. לכל אדם מצויות באזור האנוס ופי הטבעת שלוש קבוצות של כלי-דם, כחלק אנטומי נורמלי של המנגנון הסוגר את פי הטבעת. הטחורים הגורמים לסבל נגרמים לרוב במצב של התנפחות הורידים באזור כתוצאה מאיבוד המנח האנטומי שלהם בפי הטבעת. אין בידינו הסבר מדויק מדוע אדם אחד יסבול מטחורים בעוד אחר לא יסבול, אך קיימות מספר סיבות היכולות לגרום להווצרותם, הכוללות מאמץ ממושך בזמן יציאות לאורך תקופה ארוכה, עצירות או שלשול כרוני, וישיבה ממושכת בשירותים.תהיה הסיבה אשר תהיה, מלאות של הורדים ולחץ ממושך גורמים להתרחבותם ודופן הורידים נעשה דק יותר ומדמם בקלות. לחץ ממושך מחליש את הקיבוע של הורידים למקומם האנטומי, וגורם להם לאבד את המיקום התקין בתוך האנוס, היוצר בלט של הטחורים דרך התעלה האנאלית. הסימפטומים העקריים כוללים דימום תוך כדי יציאה, בלט או נפיחות של רקמה דרך פי הטבעת בעת היציאה ולאחריה, גירוי באזור האנאלי, רגישות באזור וכאב פי-הטבעת. חשוב להבדק על ידי רופא העוסק בתחום כדי להגיע לאבחנה ברורה. בנוסף, אנו ממליצים כמעט לכל אחד שיש לו דמם מפי הטבעת לעבור בדיקה של המעי הגס (גם אם רואים את מקור הדמם בפי הטבעת) לשלול מקור דמם במעי. מניעת עצירות ויציאות קשות מהווה את הבסיס החשוב ביותר לטיפול בטחורים. גם שילשול יכול להחמיר טחורים, והיציאה הטובה ביותר היא בעלת מרקם "ספוגי" (כמו ספוג). חשוב לציין כי ריכוך היציאות הוא הבסיס לטיפול גם אם נוספים לכך טיפולים נוספים, כולל טיפול כירורגי. ניתן להשיג מקרם יציאות נכון באמצעות תזונה עשירה בסיבים (ירקות, פירות, דגנים) שתייה מרובה (לפחות 8-10 כוסות שתייה ליום), ניתן גם להיעזר בתוספי סיבים טבעוניים מרוכזים (מומלצים תוספי סיבים על בסיס פסיליום, שאינם צריכים מרשם רופא) או במרככי צואה אחרים, כגון שמן פרפין. יש להשתמש בריכוך יציאות ושתיה מרובה על בסיס יומי וקבוע, ולא כתגובה ליציאה קשה מידי. חשוב להמנע ממאמץ יתר וישיבה ממושכת בשירותים. ישנם מספר טיפולים כירורגיים לטחורים "מהקל אל הכבד", כאשר באופן כללי ככל שהטיפול רדיקאלי יותר כך התועלת רבה יותר, אך ההתאוששות גם היא ארוכה יותר ושעור הסיבוכים גבוה יותר (למרות שבכל מקרה שעור הסיבוכים אינו גבוה). קשירה- בשיטה זו משתמשים לטיפול בטחורים פנימיים . הטיפול מתבצע במסגרת המרפאה ובד"כ אינו כואב מאד משום שבאזור הקשירה יש מיעוט עצבים. הקשירה מתבצעת בעזרת מכשיר מיוחד, שמניח גומיה זעירה על הטחור הפנימי. הטחור והגומיה נופלים לאחר מספר ימים והמקום נרפא בד"כ תוך שבוע-שבועיים. הטיפול גורם לפעמים לתחושת אי- נעימות, וכאב קל בימים הראשונים, ולדימום קל. קשירת טחורים היא פעולה יעילה לטחורים הגורמים סבל קל או בינוני, ויכולה לשפר את איכות החיים, ולעיתים יש צורך לחזור עליה מספר פעמים. הסיכון בפעולה זו נמוך יחסית. HAL הוא טיפול חדש בו מבצעים את "קשירת" הטחורים בעזרת מכשיר דופלר המזהה את מיקום העורקים של הטחורים, ומאפשר תפירה (בדומה לקשירה) מדוייקת של העורקים האלו. מדובר בטיפול חדש יחסית והנסיון בו עדיין אינו רב, אולם הרושם הראשוני הוא שהטיפול יחסית קל למטופל (לעיתים מבוצע בכל זאת בטשטוש) ובמקרים רבים יש שיפור טוב באיכות החיים. ניתוח מוצע לחולים עם סבל ניכר מטחורים, בהם הטיפולים שהוזכרו עד עתה לא הועילו, או חולים שאינם מעוניינים בטיפולים אלו. חשוב לציין כי ברוב המקרים הניתוח מיועד לשפר את איכות החיים, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והרופא המטפל במשותף. ניתוח עם סטייפלר נקרא PPH , ובו משתמשים במכשיר סיכות אוטומטי, שאינו כורת את הטחור אלא משיב אותו למקומו התקין בתעלה האנאלית. פעולה זו נפוצה מזה כ 5 שנים, ואינה מתאימה לכל החולים, אלא לאלה שנבחרו בקפידה לטיפול זה. שיעור ההצלחה נראה דומה לשיטה המסורתית, אולם שיעור הכאב לאחר הניתוח לרוב קטן בצורה משמעותית, והחזרה לפעילות יומיומית מהירה יותר. ניתוח להסרת הטחורים הוא הניתוח המסורתי, ובו כורתים את רקמת הטחורים הגורמת לדימום ולנפיחות. יש תקופת החלמה שיכולה להמשך כשבועיים-שלושה, והתקופה הראשונה לאחר הניתוח מאופיינת בכאבים באיזור הניתוח, בעיקר בעת היציאות, וחשוב להקפיד על השימוש במרככי יציאות ובמשככי כאבים. לציין שבניתוח מסוג זה יש ניסיון רב בעולם ומאות אלפי חולים עברו אותו. הניתוח יעיל באחוזים גבוהים מאד ושיעור הסיבוכים בו נמוך.