פיסורה + עצירות(התכווצות)

יש לי פיסורה שאני התחלתי לטפל בה בג'ל נפידפין. יש לי משהו שיותר מפריע לי וזה התכווצות תמידית בפי הטבעת , היא גורמת לי לעצירות למרות שהצואה רכה כי ההתכווצות גורמת לצואה לא לצאת ואני צריך מאוד להתאמץ נגד ההתכוצות, וגם מספר היציאות שיש לי קטן מאוד. מה הסיבה להתכווצות ואיך ניתן לטפל בזה?

שלום רב, אני סובל זה מס ימים מפיסורה טורדנית ומכאיבה. ישנם יציאות סדירות וא ני עושה כל שביכולתי לשבור את המעגל ההרסני בעזרת תזונה נכונה שתביא כולי תקווה ליציאות רכות ולהחלמה של הקרע. אני בחור בריא, אוכל בריא וחובב מושבע של ספורט. את הפיסורה קיבלתי בעקבות צריכת כדורי איטרנול שגרמו לעצירות ואני נחוש להתגבר על הבעיה ולחזור לשגרה. כל פצע, חצ'קון שהטריד אותי בעבר נעלם כלא היה בעקבות שימוש במשחה סינטומיצין. ביאושי הרב ניסיתי את המשחה. מה דעתך? כמו כן אני צורך מריחואנה פעם םעמיים בשבוע ומרגיש שיפור בפעילות שריר הרקטום לאחר עישון. יש קשר להבנתך?

גיא שלום, אם אתה מתכוון לקושי בהתרוקנות ואם קושי זה היה קיים עוד טרם הפיסורה, מצב זה יכול להגרם כתוצאה מהרפיה לא טובה של שרירי רצפת האגן, או מבעיות פונקציונאליות אחרות של איזור זה, ומומלץ לאחר החלמת הפיסורה לפנות לכירורג קולורקטאלי לבירור בעיה זו, שכן ברוב המקרים ניתן לאבחן את הבעיה ולטפל בה, ובכך לשפר את איכות החיים. מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.