דימום

אתמול התאמצתי מאוד לעשות צואה ולאחר שזה יצא היה דם במימי האסלה ובנגוב היום גם מאוד התאמצתי וגם היה דם טרי בניגוב ודם שעוטף את הצואה אך לא בתוכה. במשך היום כשהמשכתי לעשות קיבה הקיבה היתה נקייה. עלי לציין כי לפני שנה עשיתי קולונסקופיה בגלל חוסר התרוקנות המעי נבדק קצת יותרמחצי והיה נקי אך הבדיקה הופסקה בגלל כאבים יש לי מעי מפןתל מאוד וגם לא הרגשתי את הטשטוש בכלל. הרופא אמר לחזור על הבדיקה אך בהרדמה מלאה ומאז לא עשיתי כי אני חוששת אולם עכשיו נכנסתי שוב ללחץ בגלל הדימום. פרוקטולוג בדק אותי לפני כשנה וחצי ואמר שאים טחורים או פיסורה אך מאז יש לי יותר עצירויות ואני די מתאמצת ביציאות ולעיתים כואב לי בפי הטבעת לאחר המאמץ. האם דימום באסלה, בניגוב ועוטף את הצואה יכול גם לנבוע מהמאמץ או מטחורים או רק מבעייה במעי? די נלחצתי ביומיים האחרונים כבר חושבת על הרע מכל. תודה רבה.

אירית שלום, ראשית סליחה על העיכוב במתן התשובה. רוב הסיכויים שאם לפני שנה קולונוסקופיה (אפילו חלקית) היתה תקינה, אז הדם האדום שאת מתארת נובע מאיזור פי הטבעת, וקשור למאמצים הכרוניים שאת נזקקת להם בעת יציאה. לגבי הצורך בקולונוסקופיה מלאה, איני יודע מה גילך, והאם יש לך סיפור משפחתי של סרטן מעי גס, ולכן איני יכול לומר אם כדאי לבצע בכל זאת בדיקה מלאה. בכל מקרה, כדאי מאד לברר את סיבת העצירות או הקושי בהתרוקנות ולטפל בכך, שכן זה פוגע באחכות חייך, ויכול גם לפגוע בתפקוד רצפת האגן בעתיד. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי לבדיקה והכוונת הבירור והטיפול. מעט מידע כללי על עצירות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול.